יחזקאל לנדא: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 464 בתים ,  15 באוקטובר 2020
התחלתי לערוך מעט מזעיר ממה שצריך
מ (החלפת טקסט – "[[תמונה:" ב־"[[קובץ:")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(התחלתי לערוך מעט מזעיר ממה שצריך)
שורה 2: שורה 2:
[[קובץ: לנדא 5.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנודע ביהודה]]
[[קובץ: לנדא 5.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנודע ביהודה]]
[[קובץ:ציון לנדא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הנודע ביהודה]]
[[קובץ:ציון לנדא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הנודע ביהודה]]
הגאון רבי '''יחזקאל לנדאו''', הידוע בכינויו '''הנודע ביהודה''' על שם ספרו, וכן בכינוי '''הצל"ח''' על שם ספרו (ציון לנפש חי'). ([[י"ח בחשוון]] ה'תע"ד - [[י"ז באייר]] ה'תקנ"ג), היה מחברי [[הקלויז בברוד]], שימש כרבה של העיר פראג, היה בתקופתו של הבעל שם טוב, ואף היה קירבה משפחתית בין נשותיהם.
הגאון רבי '''יחזקאל לנדאו''', הידוע בכינויו '''הנודע ביהודה''' על שם ספרו, וכן בכינוי '''הצל"ח''' על שם ספרו (ציון לנפש חי'). ([[י"ח בחשוון]] ה'תע"ד - [[י"ז באייר]] ה'תקנ"ג), היה מחברי [[הקלויז בברוד]], ושימש כרבה של העיר פראגהיה בתקופתו של הבעל שם טוב, ואף היה קירבה משפחתית בין נשותיהם.


וכמו שאמר הרבי בהתוועדות יום שמחת תורה תשל"ו: לנודע ביהודה היתה שייכות ל[[בעל שם טוב]] דלא כאותן הסבורים שהוא חלק על שיטת הבעש"ט, כפי שכבר נתברר שאין הדברים נכונים. ('שיחות קודש' תשל"ו כרך א' עמ' 118).
כמו שאמר הרבי בהתוועדות יום שמחת תורה תשל"ו: לנודע ביהודה היתה שייכות ל[[בעל שם טוב]] דלא כאותן הסבורים שהוא חלק על שיטת הבעש"ט, כפי שכבר נתברר שאין הדברים נכונים. ('שיחות קודש' תשל"ו כרך א' עמ' 118).


==הנודע ביהודה והבעל שם טוב==
==הנודע ביהודה והבעל שם טוב==
הנודע ביהודה חי בתקופת [[הבעל שם טוב]] והייתה להם קירבה משפחתית. הרבי אומר בשיחה{{הערה|יום [[שמחת תורה]] [[תשל"ו] (_בלתי מוגה)]}} שלנודע ביהודה הייתה שייכות לבעל שם טוב, ונתברר כבר שלא כסוברים שהנודע ביהודה חלק על הבעל שם טוב{{הערה|יש הסוברים שבתחילה התנגד בחריפות לבעל שם טוב ובסוף ימיו חזר בו{{מקור}}}}.


אשתו וכן בתו של הנודע ביהודה כיבדו מאד את הבעל שם טוב וביתו אף היתה משרתת בביתו.
אשתו וכן בתו של הנודע ביהודה כיבדו מאד את הבעל שם טוב וביתו אף היתה משרתת בביתו.


לאחר שנפטר רבי [[חיים בן עטר]] [[האור החיים הקדוש]] ב[[ארץ ישראל]], קרע עליו הבעל שם טוב - שהיה במזיבוז' - קריעה. כשסיפרה זאת בתו של ר' יחזקאל לנדא לאביה, אמר, שעל פי הלכה אסור למי שאינו נוכח במקום יציאת ה[[נשמה]], לעשות קריעה. כששמע על כך הבעש"ט אמר "ומה אעשה שהייתי נוכח שם בשעת פטירתו".  
מסופר, שלאחר שנפטר רבי [[חיים בן עטר]] [[האור החיים הקדוש]] ב[[ארץ ישראל]], קרע עליו הבעל שם טוב - שהיה במזיבוז' - קריעה. כשסיפרה זאת בתו של ר' יחזקאל לנדא לאביה, אמר, שעל פי הלכה אסור למי שאינו נוכח במקום יציאת ה[[נשמה]], לעשות קריעה. כששמע על כך הבעש"ט אמר "ומה אעשה שהייתי נוכח שם בשעת פטירתו".  


פעם אחת נפגשו הנודע ביהודה עם הבעל שם טוב. שאל הנודע ביהודה את הבעל שם טוב, האם נכון הדבר שאתם יודעים [[מחשבה|מחשבות]], ענה הבעל שם טוב: אכן נכון הדבר. נענה הבעל שם טוב ואמר לנודע ביהודה: "שאלה לי אליך, הלא ה[[תפילה]] גבוהה היא מאוד, שמתקנין את כל העולמות העליונים על ידה, ואיך חשבתם היום בעת התפילה ב[[רמב"ם]] פלוני מוקשה". אמר לו הנודע ביהודה: אמת נכון הדבר, אך הענין הוא, שאצל ה[[מלך]] ישנם שרים שונים המשרתים את המלך, יש אחד העוסק בתיקון ענייני המדינה, ויש אחד העוסק בקשרי המלחמה, והנה זה העוסק בתקון רואה ובודק את כל הנצרך לתיקון המדינה, לעשות גשרים יקרים מאוד וחומות גדולים ויקרים במקומות הנצרכים, והכל תלוי בידו מה שצריך לתקן, אך העוסק בענייני המלחמה, כשרואה לפעמים לצרכי המלחמה לתסור איזה גשר או להרוס איזה חומה הרשות בידו לעשות באין מוחה, כן אנחנו עוסקים במלחמתה של [[תורה]] וכאשר אנו צריכים לברר איזה הלכה אין אנו מביטין לפעמים, אף כשבאה [[מחשבה]] תוך התפילה, שמע זאת הבעל שם טוב ושתק.  
מסופר עוד, שפעם אחת נפגשו הנודע ביהודה עם הבעל שם טוב. שאל הנודע ביהודה את הבעל שם טוב, האם נכון הדבר שאתם יודעים [[מחשבה|מחשבות]], ענה הבעל שם טוב: אכן נכון הדבר. נענה הבעל שם טוב ואמר לנודע ביהודה: "שאלה לי אליך, הלא ה[[תפילה]] גבוהה היא מאוד, שמתקנין את כל העולמות העליונים על ידה, ואיך חשבתם היום בעת התפילה ב[[רמב"ם]] פלוני מוקשה". אמר לו הנודע ביהודה: אמת נכון הדבר, אך הענין הוא, שאצל ה[[מלך]] ישנם שרים שונים המשרתים את המלך, יש אחד העוסק בתיקון ענייני המדינה, ויש אחד העוסק בקשרי המלחמה, והנה זה העוסק בתקון רואה ובודק את כל הנצרך לתיקון המדינה, לעשות גשרים יקרים מאוד וחומות גדולים ויקרים במקומות הנצרכים, והכל תלוי בידו מה שצריך לתקן, אך העוסק בענייני המלחמה, כשרואה לפעמים לצרכי המלחמה לתסור איזה גשר או להרוס איזה חומה הרשות בידו לעשות באין מוחה, כן אנחנו עוסקים במלחמתה של [[תורה]] וכאשר אנו צריכים לברר איזה הלכה אין אנו מביטין לפעמים, אף כשבאה [[מחשבה]] תוך התפילה, שמע זאת הבעל שם טוב ושתק.  


לאחר תקופה התקיימה אסיפה גדולה בוועד העיר ירוסלב, ושם התאספו חכמי התורה של העיר לתיקון עניני הכלל, ואמר אחד מהם: עד מתי יהיה לנו זה למוקש, ה[[בעל שם טוב]] ב[[מנהג|מנהגיו]] הזרים, [[נוסח ספרד]] ותקנותיו השונים שתיקן, וראש האסיפה היה רבי באיש אב"ד דק"ק פרנקפורט הגדול הידוע, ומכיון שלא ידע מה להכריע בנושא גורלי זה, הוא התייעץ עם הנודע ביהודה אם הוא יודע מידע כל שהוא אודות מהותו של הבעל שם טוב, ואז סיפר לו הנודע ביהודה את אשר קרה איתו מעשה זה, שמכך ראה ללא ספק שהבעל שם טוב יודע מחשבות. נענה רבי אביש: איש שכזה היודע מחשבות אין עלינו לתקנו{{הערה|[[כתבי ר' יאשע שו"ב]] עמ' י"ח אות מ"ט "שמעתי מר 'אהרן אב"ד דק" קראשקוב".}}.
לאחר תקופה התקיימה אסיפה גדולה בוועד העיר ירוסלב, ושם התאספו חכמי התורה של העיר לתיקון עניני הכלל, ואמר אחד מהם: עד מתי יהיה לנו זה למוקש, ה[[בעל שם טוב]] ב[[מנהג|מנהגיו]] הזרים, [[נוסח ספרד]] ותקנותיו השונים שתיקן, וראש האסיפה היה רבי באיש אב"ד דק"ק פרנקפורט הגדול הידוע, ומכיון שלא ידע מה להכריע בנושא גורלי זה, הוא התייעץ עם הנודע ביהודה אם הוא יודע מידע כל שהוא אודות מהותו של הבעל שם טוב, ואז סיפר לו הנודע ביהודה את אשר קרה איתו מעשה זה, שמכך ראה ללא ספק שהבעל שם טוב יודע מחשבות. נענה רבי אביש: איש שכזה היודע מחשבות אין עלינו לתקנו{{הערה|[[כתבי ר' יאשע שו"ב]] עמ' י"ח אות מ"ט "שמעתי מר 'אהרן אב"ד דק" קראשקוב".}}.


==לרב יש סעייתא דשמיא==
למנהג החסידים לומר "לשם ייחוד" לפני כל מצוה התנגד הנודע ביהודה בחריפות והתבטא על כך בספרו{{הערה|שו"ת נודע ביהודה קמא, יורה דעה סימן צג}}: "ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם וחסידים יכשלו בם". אמנם, יש הטוענים שכוונתו הייתה לקבוצה שהלכה בשיטת השל"ה בקבלה וכונתה "חסידי השל"ה", ולא לחסידי הבעל שם טוב{{מקור}}.
 
מסופר, שכאשר נכדו הדפיס שוב את ספר סבו שינה את הפסוק לצורתו המקורית, וחלם שסבו אומר לו: "אני הפכתי את כל הרשעים לחסידים ואתה הפכת את כל החסידים לרשעים!"{{מקור}}.
==בתורת הרבי==
בהתוועדות{{הערה|ש"פ שלח תשל"ד (שיחות קודש תשל"ד כרך ב' עמ' 205}} הסביר הרבי כיצד ניתן לסמוך על פסק-דין של רב, כאשר אינו אלא בשר-ודם, בעת שמדובר בדיני תורתנו הקדושה שהם "תורת אמת".
בהתוועדות{{הערה|ש"פ שלח תשל"ד (שיחות קודש תשל"ד כרך ב' עמ' 205}} הסביר הרבי כיצד ניתן לסמוך על פסק-דין של רב, כאשר אינו אלא בשר-ודם, בעת שמדובר בדיני תורתנו הקדושה שהם "תורת אמת".


שורה 59: שורה 63:


מובא בספר "דור דעה" שסיפר מבעל "[[תורת חסד]]" שאמר [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשם [[אדמו"ר הזקן]]:"הרב מפראג היה יחיד בדורו בהוראותיו, והיה ה' איתו שקלע אל השערה ולא החטיא המטרה האמיתית בכל דבר אשר הורה".
מובא בספר "דור דעה" שסיפר מבעל "[[תורת חסד]]" שאמר [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשם [[אדמו"ר הזקן]]:"הרב מפראג היה יחיד בדורו בהוראותיו, והיה ה' איתו שקלע אל השערה ולא החטיא המטרה האמיתית בכל דבר אשר הורה".
ה"נודע ביהודה" כמו רבים מחכמי דורו פחד מהתפתחות החסידות ומהשיטה החדשה של הבעש"ט, בשער של ספרו כתב ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם וחסידים יכשלו בם. וזאת מחמת מנהג החסידים לומר "לשם יחוד" לפני כל מצוה, דבר שלא שייך לרבים לדעתו.
נכדו הדפיס שוב את ספר סבו ומכיוון שהחסידים כבר הוכיחו את נאמנותם לתורה ולמצוות רשם את הפסוק המדוייק שבתהלים ללא השינוי שעשה סבו הדגול. "ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ורשעים יכשלו בם". וחלם שראה את סבו שאמר לו:, סבך הפך את כל הרשעים לחסידים ואתה מה עשית? הפכתה את כל החסידים לרשעים !!
==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
[[מרדכי מנשה לאופר|ניצוצי רבי]]  
[[מרדכי מנשה לאופר|ניצוצי רבי]]  
1,411

עריכות