11,698
עריכות
שבת בראשית: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
שבת זו הינה שבת כללית המשפיעה על השנה כולה. כפתגם רבותינו נשיאינו{{הערה|שיחת שבת פרשת בראשית [[תשי"א]] סי"ח. [[תשי"ב]] ס"א (תורת מנחם - התוועדויות חלק ב' ע' 64. חלק ד' ע' 109), ובהנסמן שם.}} ששבת בראשית נוגעת לכל השנה כולה. "אזוי ווי מ'שטעלט זיך אוועק שבת בראשית, אזוי גייט אַ גאַנץ יאר" (ההנהגה דשבת בראשית נמשכת בכל השנה). | שבת זו הינה שבת כללית המשפיעה על השנה כולה. כפתגם רבותינו נשיאינו{{הערה|שיחת שבת פרשת בראשית [[תשי"א]] סי"ח. [[תשי"ב]] ס"א (תורת מנחם - התוועדויות חלק ב' ע' 64. חלק ד' ע' 109), ובהנסמן שם.}} ששבת בראשית נוגעת לכל השנה כולה. "אזוי ווי מ'שטעלט זיך אוועק שבת בראשית, אזוי גייט אַ גאַנץ יאר" (ההנהגה דשבת בראשית נמשכת בכל השנה). | ||
בשבת זו פותחים מחזור חדש ב[[קריאת התורה]] - ב[[פרשת בראשית]]. | |||
==תוכנה של השבת== | ==תוכנה של השבת== | ||
| שורה 14: | שורה 16: | ||
===יסוד השנה כולה=== | ===יסוד השנה כולה=== | ||
[[אדמו"ר הזקן]] אמר שהארת שבת בראשית מאירה | [[אדמו"ר הזקן]] אמר שהארת שבת בראשית מאירה בכל שבתות השנה{{הערה|ספר השיחות תש"ה עמ' 65}}. וכן קיבל מרבותיו ש"אור וחיות החכמה המאיר בשבת בראשית נמשך על כללות השנה. וכל ימות השנה, הן ימי החול, השבת והמועדים הכללים, הן מועדיו הפרטיים של היחיד: יום הכניסה לחדר, יום הבר מצוה ושאר ימי חיי האדם ומאורעותיו, כולם מקבלים משבת בראשית"{{הערה|שיחת י"ד תשרי תש"י, ספר המאמרים תשי"א - מלוקט - עמ' 59, בשם [[אדמו"ר הזקן]] שקיבל מרבותיו.}}. | ||
בעניין זה ידוע הפתגם שסיפר [[אדמו"ר הריי"צ]] בשם [[אדמו"ר הצמח צדק]]: "ווי מ'שטעלט זיך אַוועק שבת בראשית אַזוי גייט אַוועק אויף דעם גאַנצן יאָר" (כפי שנעמדים בשבת בראשית כך הולך ונמשך על כל השנה). | בעניין זה ידוע הפתגם שסיפר [[אדמו"ר הריי"צ]] בשם [[אדמו"ר הצמח צדק]]: "ווי מ'שטעלט זיך אַוועק שבת בראשית אַזוי גייט אַוועק אויף דעם גאַנצן יאָר" (כפי שנעמדים בשבת בראשית כך הולך ונמשך על כל השנה). | ||
בשנת [[תשי"ג]] לאחר קריאת התורה וההפטרה, הורה [[הרבי]] | בשנת [[תשי"ג]] לאחר קריאת התורה וההפטרה, הורה [[הרבי]] שה[[חזן]] יאמר "יהללו" בניגון של [[יום טוב]], ויכניסו את ה[[ספר תורה]] ל[[ארון קודש]] מתוך [[שמחה]] ו[[ריקוד]]. לאחר שהכניסו הספר תורה, הורה הרבי להמשיך את הריקוד, והורה לחזור ולהוציא את הספר תורה (שקראו בו) ולהמשיך לרקוד עם התורה. | ||
לאחר מכן | לאחר מכן ב[[התוועדות]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/7/14/index.htm תורת מנחם [[תשי"ג]] עמ' 130]}} דיבר הרבי אודות פתגם רבותינו נשיאינו האמור והוסיף ש"כיון שסיפרו וגילו לנו זאת – שייך הדבר גם אלינו. ובכן: הברירה בידינו להמשיך שמחה על כל השנה כולה על ידי השמחה עתה, בשבת בראשית. | ||
ענינו של שבת הוא אמנם [[תענוג]], כידוע{{הערה|ראה ספר המאמרים [[תש"ט]] ס"ע 130 ובהערת הרבי שם.}} בהחילוק שבין [[שבת]] ל[[יום טוב]], שיום טוב ענינו שמחה ("מועדים לשמחה") ושבת ענינו תענוג, אבל אף על פי כן, גם בשבת ישנו ענין השמחה, אלא שהשמחה כלולה בהעונג{{הערה|ראה [[לקוטי שיחות]] חלק ד' ע' 1090 הערה 31.}}. | ענינו של שבת הוא אמנם [[תענוג]], כידוע{{הערה|ראה ספר המאמרים [[תש"ט]] ס"ע 130 ובהערת הרבי שם.}} בהחילוק שבין [[שבת]] ל[[יום טוב]], שיום טוב ענינו שמחה ("מועדים לשמחה") ושבת ענינו תענוג, אבל אף על פי כן, גם בשבת ישנו ענין השמחה, אלא שהשמחה כלולה בהעונג{{הערה|ראה [[לקוטי שיחות]] חלק ד' ע' 1090 הערה 31.}}. | ||