התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו): הבדלים בין גרסאות בדף

בשנת [[תרט"ז]], החל בנו של ה[[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ל]] רבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], לרכז קבוצת חסידים מבין המבקרים ב[[ליובאוויטש]] סביב לאביו, ולדבר עמהם בשבחו כי הוא ראוי להמשיך את דרכו של הצמח צדק לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]]. הוא אף פנה אל חסידי חב"ד הפזורים בעיירות ברחבי [[רוסיה]] שיבקשו מאדמו"ר [[הצמח צדק]] שישלח אליהם את אחד מבניו שיחזור להם חסידות, בטענה שלא התאפשר להם להגיע לליובאוויטש מפני טורח הדרך, הזמן רב שהיא ערכה והעליות שלה, ועודד אותם לבקש מהצמח צדק שישלח את אחד מבניו למסע שיעבור בכל העיירות הללו{{הערה|שם=תרכ"ו}}. פניות רבות נשלחו אל הצמח צדק ללא ציון שם בן מסוים מבן הבנים שיישלח למסע, אך במקביל נשלחו אל המהרי"ל בקשות בצורה פרטית כי ייצא למסע שכזה}, וכשהמהרי"ל קיבל את פניות החסידים שיבוא לחזור בעיירתם [[דא"ח]] הלך בתום לב לעיירות אלה ולא ידע שהכל נעשה בעקבות תעמולתו של בנו [[שלמה זלמן שניאורסון|שלמה זלמן]]{{הערה|שם-תרכ"ו}}.  

לפועל החליט הצמח צדק לצאת אל המסע בעצמו, ולצרף אליו את בנו [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]]{{הערה|שם=תרכ"ו}}. בהקשר לכך מסופר{{הערה|שמועות וסיפורים [[תשל"ד]], עמ' 57}} שכחלק מהתעמולה של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בקשו החסידים ב[[צ'רניגוב]] מר' [[פרץ חן (צ'רניגוב)|פרץ חן]] שיבקש מאדמו"ר [[הצמח צדק]] שישלח את בנו [[המהרי"ל]] לעירם כדי שיחזור להם [[דא"ח]], בתחילה ר' פרץ חן לא רצה לכתוב מפורשות, אלא לכתוב שישלח את אחד מבניו, אך לאחר הפצרותיהם של החסידים ב[[צ'רניגוב]] שיפרש שכוונתם היא דווקא על [[המהרי"ל]] הוא כתב כך, וכאשר ר' [[פרץ חן (צ'רניגוב)|פרץ חן]] הגיע ל[[לךיובאויטש]] מתח על-כך אדמו"ר [[הצמח צדק]] ביקורתץ ואמר לו {{ציטוטון|וואס זיינען זיי בעלי-בתים אויף מיינע קינדער וועמען צו שיקן}}.. כשהתפרסמה ההחלטה התאכזב רבי שלמה זלמן ומתח עליה ביקורת ברבים. כששמע זאת חתנו של הצמח צדק רבי [[לוי יצחק זלמנסון]], קרא לו ונזף בו, והפנה את תשומת ליבו של אביו המהרי"ל אל הנעשה מסביבו.