חנוכה (מנהגים): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(חחחחחחחחחחחחחח גגגגגגגגגגגגגגגגגגג שששששששששששש מממממממממממממממ חחחחחחחחחחחחחחחחחחח) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==ערב חנוכה== | ==ערב חנוכה== | ||
כשנותנים צדקה לעני בערב חנוכה שהוא ערב שבת, לא די לתת לו כראוי לצרכי שבת סתם | |||
אלא כצרכי שבת מיוחדת - שבת חנוכה, שבודאי הדבר ניכר גם בסעודות השבת, ועל דרך זה | |||
- לתת כל הדרוש לו עבור צרכי החנוכה. הוספה הנ"ל היא גם בנוגע לעבודה הרוחנית - להוסיף בלימוד ריבוי הענינים הנוספים מפני הצירוף דשבת וחנוכה (וכן הענינים הנוספים מפני קביעות ב' השבתות וקריאת ב' הפטרות). | |||
לעורר את השכנים והידידים, והעיקר - להשתדל ולברר אם ישנם | |||
כאלה שאינם יודעים גודל ה"[[שטורעם]]" דעניני חנוכה, שגם אצלם יהיו כל עניני חנוכה | |||
בשלימות כולל גם בנוגע להכנה לחנוכה מבעוד מועד, מערב שבת. | |||
כשמתחילים ימי החנוכה במוצאי שבת קודש - הרי הזמן המתאים לעורר אודות עניני | |||
חנוכה, הוא, בהתחלת ערב שבת, כיון שמיד בצאת השבת צריכים להתחיל בפועל ממש בכל | |||
עניני חנוכה. | |||
לעורר בנוגע להדלקת נר חנוכה כפשוטה: כיון שהדלקת הנרות צריך להיות מיד | |||
ב[[מוצאי שבת]], וכל המקדים הרי זה משובח - הרי, ההכנות להדלקת נר חנוכה שאי-אפשר לעשותם ביום השבת צריכים לעשותם בערב [[שבת]]. אפילו ההכנות שמותר לעשותם ביום השבת, מוטב שיעשום בערב שבת שאז יהיו באופן | |||
מסודר, כיון שלא צריכים לחשוש מענינים של מוקצה, להזהר בכל תנועה ותנועה. | |||
כאשר כ"ד כסלו יום הנצחון והצלה, חל בשבת - צריכה השמחה | |||
דחנוכה להיות גם בכ"ד, כי אז הניצחון של המלחמה הוא באופן שאין שום רושם של טרחה וצער. | |||
==מנהגי חנוכה== | ==מנהגי חנוכה== | ||
גם כשנפגשים בימי החנוכה יש לנהוג בברכת "גוט יום טוב". | |||
===צדקה=== | |||
בימי החנוכה צריך להיות הוספה יתירה בענין הצדקה, שעל ידי זה זוכים בקרוב ממש, להדלקת הנרות בחצרות קדשיך. | |||
===שמחת חנוכה=== | |||
פסק הרמב"ם שימי חנוכה הם "ימי שמחה", וכמובא גם להלכה ברמ"א, ש"יש קצת | |||
מצוה בריבוי סעודות", "ולענין מעשה מנהג קדום הוא להרבות בסעודה בימים אלו. | |||
אף שיש חילוקי דעות בזה, הרי מכיון שבמצות נרות חנוכה המנהג פשוט הוא להיות | |||
מהדרין מן המהדרין, מובן שכן צריך להיות בנוגע לשמחה בחנוכה - להדר בזה באופן דמהדרין מן | |||
המהדרין. | |||
===המנורה והדלקתה=== | |||
[[תמונה:חנוכה.jpg|left|thumb|250px|הרבי וחנוכיה]] | |||
הציווי "זה א-לי ואנוהו - התנאה לפניו במצות", כולל בנוגע לחנוכה - מנורת חנוכה | |||
נאה. | |||
נוהגים להדליק בבית-הכנסת גם בבוקר כמספר הנרות שהדליקו בלילה שלפני זה. | |||
כדי להוסיף בההתעוררות דנרות חנוכה - כדאי שתהיה מנורה דלוקה בבית הכנסת | |||
שכולם מתכנסים שם במשך כל המעת-לעת, אם אין חשש כלל שישחקו התינוקות. | |||
בנוגע לבנות - הייתה הנהגת [[פורטל:בית רבי|בית הרב]] שהבנות לא הדליקו נרות חנוכה לא הגדולות ולא | |||
הקטנות לפני בת-מצוה כי אם יצאו ידי חובתן בזה על ידי אביהן, | |||
ואחר כך - בעליהן. | |||
במקומות שאין אנשים שידליקו נר חנוכה - ישתדלו לכל-הפחות שאשה או ילדה תדליק | |||
נר חנוכה. | |||
===כוחות מיוחדים לחנך=== | |||
בימי החנוכה מלשון חינוך מקבלים כוחות מיוחדים לחנך, לחזק ולחדש את "הנר | |||
מצוה ותורה אור" עם כל "ה[[שטורעם]]" ותוספת כח הבאים עם ענין החינוך, ומסוגלים | |||
ביותר להוסיף בכל הפעולות דחינוך ילדי ישראל. | |||
===לשמוע מה הנרות מספרים=== | |||
ידוע ומפורסם הפתגם וההוראה של [[אדמו"ר הריי"צ]] | |||
"שצריכים להתבונן ולהקשיב לסיפורם של נרות חנוכה". כאשר ילד או ילדה, יבוא לביתו יבקש מההורים והילדים הקטנים יבקשו מאחיהם | |||
ואחיותיהם המבוגרים להוסיף ולספר להם, בכל לילה ולילה, ומה טוב - גם בימים, מה הנרות מספרים. ויוסיפו ויספרו לכם עוד יותר בעניני חנוכה בכלל - סיפורים מדברי ימי ישראל שתוכנם | |||
הוא שאף עך פי "שאתם המעט מכל העמים", בכל זה "אתה בחרתנו מכל העמים" והקב"ה נתן | |||
לבני ישראל התורה ומצוותיה. | |||
===נתינת דמי חנוכה בכל ימי החנוכה=== | |||
מנהג ישראל שבימי החנוכה נותנים דמי חנוכה לילדים, וכן נהגו | |||
רבותינו נשיאינו בליל רביעי או בליל חמישי, וכן נהג אדמו"ר הריי"צ לתת דמי חנוכה | |||
לבנותיו, גם אחר הנשואין, וגם לחתניו. | |||
כדאי ונכון לעורר שיתנו מעות חנוכה לילדים מה טוב בכל ימי חנוכה או על כל | |||
פנים שני פעמים במשך ימי החנוכה. ולהסביר להם, שנתינת המעות היא כדי שיוסיפו | |||
יותר בלימוד התורה. וכדי לקיים גם הוראת רבותינו נשיאינו לתת דמי חנוכה "בליל הרביעי או בליל | |||
החמישי", - אזי עצה היעוצה שבליל הרביעי או חמישי יתנו כפליים, או ג' פעמים ככה, | |||
אופן של חידוש. | |||
מנהג ישראל שמשתדלים שהילדים יקבלו מה שיותר מעות חנוכה, ולא רק מהאב, אלא | |||
גם משאר בני המשפחה. | |||
הכוונה בנתינת "דמי חנוכה" היא כדי לתת לילדים אפשרות להוסיף בצדקה. ויש | |||
להסביר להם שנותנין את המעות לרשותם וסומכים עליהם שישתמשו בהמעות באופן | |||
המתאים, ובודאי יתנו מעצמם חלק לצדקה. | |||
===פרסומי ניסא=== | |||
לאחרי הפירסום העיקרי על ידי קיום מצות נר חנוכה בבית הכנסת, ואמירת "[[הנרות הללו (ניגון)|הנרות | |||
הללו]]" כדאי ונכון להוסיף ב"פרסומי ניסא" | |||
גם על ידי הדיבור בעניני חנוכה. | |||
יש לראות לנצל ימים אלו כדי לערוך [[התוועדות]] חסידים, או לקרוא לזה בלשון אחר, | |||
בכל מקום לפי ענינו, בכל יום מימי החנוכה, ולדבר שם | |||
דברי תורה, ולקבל החלטות טובות. | |||
ובעיקר - לדבר בענין פרסומי ניסא, בכל הניסים שהקב"ה עושה לבני ישראל - "בימים | |||
ההם בזמן הזה" מתוך ידיעה שהפרסומי ניסא שהקב"ה עושה בזמנינו נוגע וקשורה להבאת | |||
הגאולה בפועל ממש. | |||
===להאיר את החוץ=== | |||
ההדלקה "בחוץ" צריכה להיות החל מה"חוץ" שישנה אצל כל אחד בפרט, שעושה גם | |||
את [[כל מעשיך לשם שמים]] ו[[בכל דרכיך דעהו]], עד שגם בענינים שבהם לכאורה שייך רק "[[סור | |||
מרע]]", הוא עושה כל התלוי בו באופן המותר ע"פ שו"ע שימלא אותם עם דבר של תועלת | |||
וענינים של זכות. וגם בנוגע לההשפעה על בני ביתו, שאינו מסתפק עם זה שמחזק הקשר עם ילדיו על ידי | |||
לימוד התורה איתם, אלא הוא גם מחנך בנוגע לעניני יהדות בכלל, כולל לחנך בניו ובנותיו | |||
לפני בר ובת מצוה בנוגע מצוות האחרות דחנוכה. | |||
===מבצע חנוכה=== | |||
מענינים העיקריים דחנוכה שצריך להיות השתדלות מיוחדת אפילו על הספק בנוגע | |||
לאלה מבני ישראל אשר מסיבות שונות ומשונות נמצאים הם "מבחוץ" מעניני יהדות | |||
בתכלית השלימות, או מבחוץ מיהדות בכלל בכל מקום שידו מגעת. | |||
להשתדל בנוגע להדלקת נר חנוכה בכל בתי בני ישראל, וכן הדלקת נר חנוכה במקומות | |||
ציבוריים ופומביים להדגיש הענין ד"פירסומי ניסא". | |||
ניש להסביר לכל יהודי מי שיהיה ובאיזה מצב שיהיה שעליו לעמוד בקומה זקופה ובגאון | |||
יעקב בעניני יהדות, ולא להתבייש ח"ו ביהדותו, אדרבה - להתגאות בזה, ולהראות בהנהגתו | |||
בחיי היום-יום, שמתנהג בדרך התורה. | |||
===הכנה להגאולה=== | |||
הציווי וההוראה "עמדו הכן כולכם" בנוגע לרבים, ועד - כלל ישראל, שיש צורך בכמה | |||
ימים תהיה עיקר ההדגשה בימי החנוכה שהם שמונה ימים. | |||
==זאת חנוכה== | ==זאת חנוכה== | ||