מעלי קבצים, highauser
8,630
עריכות
אושפיזין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(הרחבה) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] הוסיף וגילה שבנוסף אליהם ישנם "אושפיזין חסידיים" - שבעה צדיקים, נשיאי [[תורת החסידות]], הבאים יחד עם האושפיזין שבזוהר, כאשר גם ביניהם ישנו עיקרי בכל אחד משבעת הימים. שבעת הצדיקים הם [[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]], [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]], [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]]. הרבי הוסיף וגילה שבחג [[שמיני עצרת]] מגיעים לבקר שני הצדיקים - [[שלמה המלך]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]], אלא שאינם "אורחים" אלא "בעלי בתים"{{הערה|שם=שמעצ|התוועדויות תשמ"ח ח"א ע' 309. תשמ"ט ח"א ע' 208.}}. | [[אדמו"ר הריי"צ]] הוסיף וגילה שבנוסף אליהם ישנם "אושפיזין חסידיים" - שבעה צדיקים, נשיאי [[תורת החסידות]], הבאים יחד עם האושפיזין שבזוהר, כאשר גם ביניהם ישנו עיקרי בכל אחד משבעת הימים. שבעת הצדיקים הם [[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]], [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]], [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]]. הרבי הוסיף וגילה שבחג [[שמיני עצרת]] מגיעים לבקר שני הצדיקים - [[שלמה המלך]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]], אלא שאינם "אורחים" אלא "בעלי בתים"{{הערה|שם=שמעצ|התוועדויות תשמ"ח ח"א ע' 309. תשמ"ט ח"א ע' 208.}}. | ||
== | ==מקור ענין ה"אושפיזין"== | ||
עניין האושפיזין מוזכר לראשונה ב[[ספר הזוהר]]{{הערה|ראה שיחת ליל ד' דחגה"ס תשמ"ז (התוועדויות ע' 226), שפנימיות התורה והזהר בפרט מגלים את האור והפנימיות שבכל דבר, ולכן דוקא בזוהר נתגלה שבחג הסוכות ישנם אושפיזין.}}. בספר הזוהר מופיעים מספר מקורות על צדיקים הבאים לבקר בחג הסוכות, למשל: | עניין האושפיזין מוזכר לראשונה ב[[ספר הזוהר]]{{הערה|ראה שיחת ליל ד' דחגה"ס תשמ"ז (התוועדויות ע' 226), שפנימיות התורה והזהר בפרט מגלים את האור והפנימיות שבכל דבר, ולכן דוקא בזוהר נתגלה שבחג הסוכות ישנם אושפיזין.}}. בספר הזוהר מופיעים מספר מקורות על צדיקים הבאים לבקר בחג הסוכות, למשל: | ||
{{ציטוט|תוכן= בְּשַׁעֲתָא דְּבַר נָשׁ יָתִיב בְּמָדוֹרָא דָּא, צִלָּא דִּמְהֵימְנוּתָא, שְׁכִינְתָּא פַּרְסָא גַּדְפָהָא עָלֵיהּ מִלְּעֵילָּא, וְאַבְרָהָם וַחֲמִשָּׁה צַדִּיקַיָּיא אָחֳרָנִין שַׁוְיָין מָדוֹרֵיהוֹן עִמֵּיהּ. אָמַר רִבִּי אַבָּא: אַבְרָהָם וַחֲמִשָּׁה צַדִּיקַיָּיא וְדָוִד מַלְכָּא שַׁוְיָין מָדוֹרֵיהוֹן עִמֵּיהּ. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב: בַּסֻּכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים, שִׁבְעַת יָמִים כְּתִיב, וְלָא בְּשִׁבְעַת יָמִים . . וּבָעֵי בַּר נָשׁ לְמֶחְדֵּי בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא בְּאַנְפִּין נְהִירִין בְּאוּשְׁפִּיזִין אִלֵּין דְּשַׁרְיָין עִמֵּיהּ. | {{ציטוט|תוכן= בְּשַׁעֲתָא דְּבַר נָשׁ יָתִיב בְּמָדוֹרָא דָּא, צִלָּא דִּמְהֵימְנוּתָא, שְׁכִינְתָּא פַּרְסָא גַּדְפָהָא עָלֵיהּ מִלְּעֵילָּא, וְאַבְרָהָם וַחֲמִשָּׁה צַדִּיקַיָּיא אָחֳרָנִין שַׁוְיָין מָדוֹרֵיהוֹן עִמֵּיהּ. אָמַר רִבִּי אַבָּא: אַבְרָהָם וַחֲמִשָּׁה צַדִּיקַיָּיא וְדָוִד מַלְכָּא שַׁוְיָין מָדוֹרֵיהוֹן עִמֵּיהּ. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב: בַּסֻּכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים, שִׁבְעַת יָמִים כְּתִיב, וְלָא בְּשִׁבְעַת יָמִים . . וּבָעֵי בַּר נָשׁ לְמֶחְדֵּי בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא בְּאַנְפִּין נְהִירִין בְּאוּשְׁפִּיזִין אִלֵּין דְּשַׁרְיָין עִמֵּיהּ. | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
|מקור=זהר חלק ג קג, ב}} | |מקור=זהר חלק ג קג, ב}} | ||
כמו כן מבואר בזוהר שם, שאת חלקם של האושפיזין בסעודה על האדם לחלק לעניים, ועוד קודם לאכילתו שלו (זהו אחד הטעמים למנהג לחלק ריבוי [[צדקה]] ב[[ערב חג הסוכות]]{{הערה|תורת מנחם חלק כד עמוד 61.}}). וכשמוצאים שעשה הכל כדרוש, הם מתארחים בסוכתו ומברכים אותו כל אחד בברכתו שלו: | |||
כמו כן מבואר בזוהר | |||
*אברהם אבינו אומר{{הערה|שם=נח|ישעיה נח.}}: אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' וְגוֹ'. | *אברהם אבינו אומר{{הערה|שם=נח|ישעיה נח.}}: אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' וְגוֹ'. | ||
*יצחק אבינו - יש מחלוקת אם אומר{{הערה|שם=נד|ישעיה נד.}}: כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלַח. ולשיטה אחרת זו ברכת דוד המלך, וברכתו שלו היא{{הערה|תהלים קיב.}}: גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ וְגוֹ', הוֹן וָעוֹשֶׁר וְגוֹ'. | *יצחק אבינו - יש מחלוקת אם אומר{{הערה|שם=נד|ישעיה נד.}}: כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלַח. ולשיטה אחרת זו ברכת דוד המלך, וברכתו שלו היא{{הערה|תהלים קיב.}}: גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ וְגוֹ', הוֹן וָעוֹשֶׁר וְגוֹ'. | ||
| שורה 22: | שורה 18: | ||
בשיחותיו מבאר [[הרבי]] בפרטיות את ברכותיו של כל אחד מהאושפיזין{{הערה|1=ראה למשל שיחות [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/24/7/62.htm יום ב' דחג הסוכות] ו[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/24/8/70.htm ליל ב' דחוה"מ סוכות תשי"ט].}}. | בשיחותיו מבאר [[הרבי]] בפרטיות את ברכותיו של כל אחד מהאושפיזין{{הערה|1=ראה למשל שיחות [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/24/7/62.htm יום ב' דחג הסוכות] ו[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/24/8/70.htm ליל ב' דחוה"מ סוכות תשי"ט].}}. | ||
==האושפיזין | ===מניינם וסדרם=== | ||
בהמשך דברי הזוהר{{הערה|שם=זהר|חלק ג קג, ב.}} נזכרים גם יצחק ויעקב, ובסך הכל נזכרים אברהם, יצחק, יעקב, דוד ושאר צדיקים. במקומות אחרים בזוהר נזכרים: אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, דוד ושלמה{{הערה|זהר חלק ג רנה, ב.}}; או אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה ואהרן{{הערה|השמטות לזהר בראשית רסא, א.}}, או ששת הצדיקים הנ"ל עם דוד{{הערה|תוספת לזהר חלק ג שא, ב.}}. | |||
הרבי הביא שההכרעה היא כדעת [[האריז"ל]]{{הערה|סידור האריז"ל.}}, ששבעת האושפיזין וסדרם הוא: אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, יוסף ודוד{{הערה|שיחת ליל הושענא רבה תשמ"ב (התוועדויות ח"א ע' 208). ובשיחות ליל ד' דחג הסוכות תשד"מ (התוועדויות ח"א ע' 224) וליל ו' דחג הסוכות תשמ"ו (התוועדויות ח"א ס"ע 290), שאף שההלכה כפסק האריז"ל - ניתן ללמוד גם מהדעה הנוספת הוראה, כי אלו ואלו דברי אלקים חיים.}}. הסיבה לסדר זה - למרות שאינו כסדר הדורות, שיוסף בא לאחר משה ואהרן - הוא בהתאם לקשר של הצדיקים ל[[ספירות]]: יוסף שייך ל[[ספירת היסוד]], ולכן מגיע לפני דוד ששייך ל[[ספירת המלכות]]{{הערה|[[התמים (בית משיח)]] גליון לא ע' 17.}}. | |||
==האושפיזין החסידיים== | |||
אצל חסידי [[חב"ד]] מקובל, על פי דברי [[הרבי הריי"צ]], כי בנוסף לאושפיזין המקובל, מגיעים גם '''האושיפיזין החסידיים''': רבי ישראל [[בעל שם טוב]] (מחולל תנועת החסידות); תלמידו רבי דובער '[[המגיד ממעזריטש]]'; [[אדמו"ר הזקן]] רבי שניאור זלמן, מייסד [[חסידות חב"ד]], בנו רבי דובער, [[אדמו"ר האמצעי]]; רבי מנחם מענדל, [[אדמו"ר הצמח צדק]]; בנו האדמו"ר רבי שמואל [[אדמו"ר המהר"ש]]; בנו האדמו"ר רבי שלום דובער - [[אדמו"ר הרש"ב]]. | אצל חסידי [[חב"ד]] מקובל, על פי דברי [[הרבי הריי"צ]], כי בנוסף לאושפיזין המקובל, מגיעים גם '''האושיפיזין החסידיים''': רבי ישראל [[בעל שם טוב]] (מחולל תנועת החסידות); תלמידו רבי דובער '[[המגיד ממעזריטש]]'; [[אדמו"ר הזקן]] רבי שניאור זלמן, מייסד [[חסידות חב"ד]], בנו רבי דובער, [[אדמו"ר האמצעי]]; רבי מנחם מענדל, [[אדמו"ר הצמח צדק]]; בנו האדמו"ר רבי שמואל [[אדמו"ר המהר"ש]]; בנו האדמו"ר רבי שלום דובער - [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|. | ||
הרבי הוסיף וגילה שבחג [[שמיני עצרת]] מגיעים לבקר שני הצדיקים - [[שלמה המלך]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]], אלא שאינם "אורחים" אלא "בעלי בתים"{{הערה|שם=שמעצ}}. | הרבי הוסיף וגילה שבחג [[שמיני עצרת]] מגיעים לבקר שני הצדיקים - [[שלמה המלך]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]], אלא שאינם "אורחים" אלא "בעלי בתים"{{הערה|שם=שמעצ}}. | ||
| שורה 31: | שורה 32: | ||
ליל א' דחג הסוכות תשמ"ה (התוועדויות ח"א ע' 226). ועוד.}}. | ליל א' דחג הסוכות תשמ"ה (התוועדויות ח"א ע' 226). ועוד.}}. | ||
== היום והאורחים == | == היום והאורחים == | ||
*ביום הראשון - | *ביום הראשון - [[אברהם אבינו]], רבי ישראל [[הבעל שם טוב]] | ||
*ביום השני - [[יצחק אבינו]] | *ביום השני - [[יצחק אבינו]], רבי דובער [[המגיד ממזריטש]] | ||
*ביום השלישי - [[יעקב אבינו]] | *ביום השלישי - [[יעקב אבינו]], רבי שניאור זלמן [[אדמו"ר הזקן]] | ||
*ביום הרביעי - [[משה רבנו]] | *ביום הרביעי - [[משה רבנו]], רבי דובער [[אדמו"ר האמצעי]] | ||
*ביום החמישי - [[אהרן הכהן] | *ביום החמישי - [[אהרן הכהן], רבי מנחם מענדל - [[אדמו"ר הצמח צדק]] | ||
*ביום השישי - [[יוסף]] הצדיק ורבי שמואל - אדמו"ר | *ביום השישי - [[יוסף]] הצדיק ורבי שמואל - [[אדמו"ר המהר"ש]] | ||
*ביום השביעי - [[דוד המלך]] | *ביום השביעי - [[דוד המלך]], רבי שלום דובער [[אדמו"ר הרש"ב]] | ||
==מנהגים נוספים== | ==מנהגים נוספים== | ||