אושפיזין: הבדלים בין גרסאות בדף

'''אושפיזין''' (בלשון הקודש: אורחים) הוא כינוי מקובל להגעת נשמותיהם של שבעת הרועים המכוונים כנגד שבעת המידות העליונות בכל יום מ[[חג סוכות]] ואחד מהם יושב בראש.  

עניין האושפיזין מוזכר לראשונה בספר הזוהר:

{{ציטוט|תוכן= בְּשַׁעֲתָא דְּבַר נָשׁ יָתִיב בְּמָדוֹרָא דָּא, צִלָּא דִּמְהֵימְנוּתָא, שְׁכִינְתָּא פַּרְסָא גַּדְפָהָא עָלֵיהּ מִלְּעֵילָּא, וְאַבְרָהָם וַחֲמִשָּׁה צַדִּיקַיָּיא אָחֳרָנִין שַׁוְיָין מָדוֹרֵיהוֹן עִמֵּיהּ. אָמַר רִבִּי אַבָּא, אַבְרָהָם וַחֲמִשָּׁה צַדִּיקַיָּיא, וְדָוִד מַלְכָּא, שַׁוְיָין מָדוֹרֵיהוֹן עִמֵּיהּ. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, בַּסֻּכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים. שִׁבְעַת יָמִים כְּתִיב, וְלָא בְּשִׁבְעַת יָמִים.|מקור=זהר חלק ג. קג, ב}}

וכפי המבואר בהמשך דברי הזהר שם, שאת חלקם של האושפיזין בסעודה על האדם לחלק לעניים ועוד קודם לאכילתו שלו וזו אחד הטעמים למנהג לחלק ריבוי [[צדקה]] בערב חג הסוכות{{הערה|תורת מנחם חלק כד עמוד 61.}}. וכשמוצאים שעשה הכל כדרוש הם מתארחים בסוכתו ומברכים אותו כל אחד בברכתו שלו:

*אברהם אבינו:{{הערה|שם=נח|ישעיה נח.}}אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' וְגוֹ'.

*יצחק אבינו: יש מחלוקת אם אומר:{{הערה|שם=נד|ישעיה נד.}} כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלַח. ולשיטה אחרת זו ברכת דוד המלך וברכתו שלו הוא:{{הערה|תהלים קיב.}} גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ וְגוֹ', הוֹן וָעוֹשֶׁר וְגוֹ'.  

*יעקב אבינו:{{הערה|שם=נח}} אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ וְגוֹ',

*שאר הצדיקים אומרים:{{הערה|שם=נח}} וְנָחֲךָ ה' תָּמִיד וְהִשְׂבִּיעַ וְגוֹ'.  

*דוד המלך אומר:{{הערה|שם=נד}} כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח.

בשיחותיו מבאר [[הרבי]] בפרטיות את ברכותיו של כל אחד מהאושפיזין.

==אושפיזין החסידי==

אצל חסידי [[חב"ד]] מקובל, על פי דברי [[הרבי הריי"צ]], כי בנוסף לאושפיזין המקובל, מגיעים גם '''האושיפיזין החסידיים''': רבי ישראל [[בעל שם טוב]] (מחולל תנועת החסידות); תלמידו רבי דובער '[[המגיד ממעזריטש]]'; [[אדמו"ר הזקן]] רבי שניאור זלמן, מייסד [[חסידות חב"ד]], בנו רבי דובער, [[אדמו"ר האמצעי]]; רבי מנחם מענדל, [[אדמו"ר הצמח צדק]]; בנו האדמו"ר רבי שמואל [[אדמו"ר המהר"ש]]; בנו האדמו"ר רבי שלום דובער - [[אדמו"ר הרש"ב]]. כמו כן מקובל שבאים גם אושפיזין ל[[שמיני עצרת]] -[[אדמו"ר הריי"צ]] רבי יוסף-יצחק; וב[[שמחת תורה]] מגיע [[הרבי]].

===הכנסת אורחים נוספים===

בזוהר, שהינו המקור הראשוני למנהג האושפיזין, כתוב כי יחד עם הכנסת האושפיזין לסוכה, האושפיזים אוהבים לראות אורחים נוספים בסוכה ובמיוחד עניים ומסכנים, וכאשר עושים כן - מברכים האושפיזין את כל היושבים בה בשפע של ברכות{{הערה|1=הרבי ציין את הדברים ב[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/24/7 שיחת יום ב' דחג הסוכות (עמוד 61)], וציטט את מאמר הזוהר על הפסוק "בסוכות '''תשבו''' שבעת ימים כל האזרח בישראל '''ישבו''' בסוכות" – "בקדמיתא תשבו ולבתר ישבו, אלא קדמאה לאושפיזי, תניינא לבני עלמא", היינו ש"תשבו" הראשון מדבר על האושפיזין, ו"ישבו" השני מדבר על העניים, אורחים דעלמא. והזוהר ממשיך ומפרט את השכר למי שעושה כן ומכניס לסוכתו את "בני עלמא" – שכל האושפיזין מברכים אותו, ומפרט את הברכות שמברך אותו כאו"א מהאושפיזין.}}.