254
עריכות
התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
עריכה
(←היחסים בין החצרות: עריכה) |
(עריכה) |
||
| שורה 99: | שורה 99: | ||
המהרי"ל נפטר כחצי שנה אחר אביו, ועיקר החצר קמה והתקיימה על ידי בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה[[מגן אבות]], לאחר שהוא נפטר מילאו את מקומו שני אחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[רציצא]], ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[בוברויסק]]. | המהרי"ל נפטר כחצי שנה אחר אביו, ועיקר החצר קמה והתקיימה על ידי בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה[[מגן אבות]], לאחר שהוא נפטר מילאו את מקומו שני אחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[רציצא]], ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[בוברויסק]]. | ||
החצר התקיימה במשך חמישים ושבע שנים - משנת [[תרכ"ו]] עד שנת [[תרפ"ג]], ולאחר שנפטר אחרון האדמו"רים של החצר חזרו רוב חסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו על עצמם את נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. | החצר התקיימה במשך חמישים ושבע שנים - משנת [[תרכ"ו]] עד שנת [[תרפ"ג]], ולאחר שנפטר אחרון האדמו"רים של החצר חזרו רוב חסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו על עצמם את נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. | ||
| שורה 167: | שורה 165: | ||
באחת הפעמים הגיע חסיד קאפוסט לאדמו"ר המהר"ש ועשה לו סימן של ניצחון, בתגובה הסתכל עליו [[אדמו"ר המהר"ש]] ואותו חסיד נהיה משותק כל ימיו, לא הועילו כל התחנונים של המשפחה החסיד נשאר משותק כל ימיו{{הערה|שם=קובץ דורות ראשונים}}. | באחת הפעמים הגיע חסיד קאפוסט לאדמו"ר המהר"ש ועשה לו סימן של ניצחון, בתגובה הסתכל עליו [[אדמו"ר המהר"ש]] ואותו חסיד נהיה משותק כל ימיו, לא הועילו כל התחנונים של המשפחה החסיד נשאר משותק כל ימיו{{הערה|שם=קובץ דורות ראשונים}}. | ||
בין היחסים המתוחים שהיו לליובאוויטש עם קאפוסט ניתן למנות את האיסור שהוציאו רבותינו נשיאינו על קריאה בספרי החסידות של אדמו"רי קאפסוט{{הערה|שם=קובץ דורות ראשונים|ראה קובץ "דורות ראשונים - ליובאוויטש וקאפוסט" עמ' 17}}, וזאת בשל הקפידה עליהם ואף בשל החילוק שהיה בין ליובאוויטש וקאפסוט בכמה עניינים ב[[חסידות]]{{הערה|כמו המחלוקת בעניין [[אותיות הרשימו]] אם נגע בהן ה[[צמצום]]}}, כמו כן [[חסידי חב"ד]] הקפידו במשך תקופת הפיצול שלא ללמוד בספר [[דרך מצוותיך]] מכיוון שהודפס לראשונה על ידי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. באחת הפעמים כשראה [[אדמו"ר הרש"ב]] [[חסיד]] מעיין בספר [[דרך מצוותיך]] הוא נטל ממנו את הספר{{הערה|שם=קובץ דורות ראשונים}}. ב[[שמחת תורה]] [[תרע"ד]] דיבר [[אדמו"ר הרש"ב]] בחריפות נגד מאמריו של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]]{{הערה|שם=קפידה}}. כן גם חסידי קאפוסט שרפו ספרי חסידות שהיו שייכים לליובאוויטש{{הערה|קובץ דורות ראשונים עמוד 19}} | בין היחסים המתוחים שהיו לליובאוויטש עם קאפוסט ניתן למנות את האיסור שהוציאו רבותינו נשיאינו על קריאה בספרי החסידות של אדמו"רי קאפסוט{{הערה|שם=קובץ דורות ראשונים|ראה קובץ "דורות ראשונים - ליובאוויטש וקאפוסט" עמ' 17}}, וזאת בשל הקפידה עליהם ואף בשל החילוק שהיה בין ליובאוויטש וקאפסוט בכמה עניינים ב[[חסידות]]{{הערה|כמו המחלוקת בעניין [[אותיות הרשימו]] אם נגע בהן ה[[צמצום]]}}, | ||
ואף בתקופה ההיא חסידי ליובאוויטש לא למדו בספר [[תורה אור]] משום שהודפס בקאפוסט{{מקור}}. כמו כן [[חסידי חב"ד]] הקפידו במשך תקופת הפיצול שלא ללמוד בספר [[דרך מצוותיך]] מכיוון שהודפס לראשונה על ידי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. באחת הפעמים כשראה [[אדמו"ר הרש"ב]] [[חסיד]] מעיין בספר [[דרך מצוותיך]] הוא נטל ממנו את הספר{{הערה|שם=קובץ דורות ראשונים}}. ב[[שמחת תורה]] [[תרע"ד]] דיבר [[אדמו"ר הרש"ב]] בחריפות נגד מאמריו של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]]{{הערה|שם=קפידה}}. כן גם חסידי קאפוסט שרפו ספרי חסידות שהיו שייכים לליובאוויטש{{הערה|קובץ דורות ראשונים עמוד 19}}. גם היו מקרים של חילול ספרי חסידות של ליובאוויטש על ידי חסידי קאפוסט. | |||
על אף המחלוקת הורה [[אדמו"ר המהר"ש]] בשנת [[תרל"ב]] ל[[שמריהו נח שניאורסון]] להתמנות לרב החסידים בבברויסק, היו מ[[אנ"ש]] חסידי ליובאוויטש שהתנגדו למינוי; [[אדמו"ר המהר"ש]] הקפיד עליהם, והם ספגו נזקים גדולים ברכוש ובנפש{{הערה|[[רשימות היומן]].}}. . | על אף המחלוקת הורה [[אדמו"ר המהר"ש]] בשנת [[תרל"ב]] ל[[שמריהו נח שניאורסון]] להתמנות לרב החסידים בבברויסק, היו מ[[אנ"ש]] חסידי ליובאוויטש שהתנגדו למינוי; [[אדמו"ר המהר"ש]] הקפיד עליהם, והם ספגו נזקים גדולים ברכוש ובנפש{{הערה|[[רשימות היומן]].}}. . | ||