254
עריכות
התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
זה צריך להיות הפוך - בתוך הערך פתוח ובתבנית מקוצר
(הגהה) |
(זה צריך להיות הפוך - בתוך הערך פתוח ובתבנית מקוצר) |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
|ענפים שקמו=[[חסידות חב"ד - קאפוסט|חסידות קאפוסט]], [[חסידות חב"ד - ליאדי|חסידות ליאדי]], [[חסידות חב"ד - ניעז'ין|חסידות ניעז'ין]]. | |ענפים שקמו=[[חסידות חב"ד - קאפוסט|חסידות קאפוסט]], [[חסידות חב"ד - ליאדי|חסידות ליאדי]], [[חסידות חב"ד - ניעז'ין|חסידות ניעז'ין]]. | ||
|חב"ד הרשמית=חב"ד ליובאוויטש בנשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]]. | |חב"ד הרשמית=חב"ד ליובאוויטש בנשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]]. | ||
|מייסדי הענפים=[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] - רבי [[יהודה לייב שניאורסון]] | |מייסדי הענפים=[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] - רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]]{{ש}}[[חב"ד ליאדי|ליאדי]] - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]]{{ש}}[[חב"ד ניעז'ין|ניעז'ין]] - רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]]. | ||
|אירועים משמעותיים=פרישת [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] ו[[חב"ד ליאדי|ליאדי]] בשנת [[תרע"ב]] מ[[כולל חב"ד]] והקמת [[כולל חב"ד המיוחד]] {{*}} קפידה מרבותינו נשיאנו על הלומדים בספרי קאפסוט{{הערה|שם=קפידה|הקפידה הייתה נכונה רק לזמן הפיצול, אך נכון להיום בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר שליט"א]] אין קפידא ואפשר ללמוד בספריהם}}. | |אירועים משמעותיים=פרישת [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] ו[[חב"ד ליאדי|ליאדי]] בשנת [[תרע"ב]] מ[[כולל חב"ד]] והקמת [[כולל חב"ד המיוחד]] {{*}} קפידה מרבותינו נשיאנו על הלומדים בספרי קאפסוט{{הערה|שם=קפידה|הקפידה הייתה נכונה רק לזמן הפיצול, אך נכון להיום בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר שליט"א]] אין קפידא ואפשר ללמוד בספריהם}}. | ||
|ראו גם='''ראו גם''' | |ראו גם='''ראו גם''' | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
|חסידי קאפוסט (קטגוריה)=[[:קטגוריה:חסידי קאפוסט|חסידי קאפוסט]] | |חסידי קאפוסט (קטגוריה)=[[:קטגוריה:חסידי קאפוסט|חסידי קאפוסט]] | ||
}} | }} | ||
'''התפצלות חסידות חב"ד''' הוא מהלך בו התפצלה [[חסידות חב"ד]] לאחר [[הסתלקות]] [[הרבי הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]]. הפיצול הביא להקמה של שלוש חצרות חדשות בנוסף על [[חב"ד ליובאוויטש]]: [[חב"ד קאפוסט]], [[חב"ד ניעז'ין]] ו[[חב"ד ליאדי]]. מקימי החצרות השונים היו שלושה מבני הצמח צדק, אחיו של הרבי המהר"ש. שהם [[המהרי"ל מקאפוסט]], רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן | '''התפצלות חסידות חב"ד''' הוא מהלך בו התפצלה [[חסידות חב"ד]] לאחר [[הסתלקות]] [[הרבי הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]]. הפיצול הביא להקמה של שלוש חצרות חדשות בנוסף על [[חב"ד ליובאוויטש]]: [[חב"ד קאפוסט]], [[חב"ד ניעז'ין]] ו[[חב"ד ליאדי]]. מקימי החצרות השונים היו שלושה מבני הצמח צדק, אחיו של הרבי המהר"ש. שהם [[המהרי"ל מקאפוסט]], רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסאהן]], רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסאהן]]. ממשיך דרכו של הצמח צדק ב[[ליובאוויטש]] היה [[הרבי המהר"ש]]. | ||
במהלך השנים חזרו רוב חסידי החצרות הללו לחצר חב"ד ליובאוויטש. הפיצול נגמר בשנת [[תרפ"ג]] לאחר שאחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]], רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] נפטר ולא השאיר אחריו יורשים. לאחר פטירתו חזרו רבים מחסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[הרבי הריי"צ]]. אך במקביל חסידים רבים מכל החצרות עזבו את חב"ד או את דרך החסידות. | במהלך השנים חזרו רוב חסידי החצרות הללו לחצר חב"ד ליובאוויטש. הפיצול נגמר בשנת [[תרפ"ג]] לאחר שאחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]], רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] נפטר ולא השאיר אחריו יורשים. לאחר פטירתו חזרו רבים מחסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[הרבי הריי"צ]]. אך במקביל חסידים רבים מכל החצרות עזבו את חב"ד או את דרך החסידות. | ||
==רקע== | ==רקע== | ||
לרבי [[הצמח צדק]] היו שבעה בנים: [[ברוך שלום שניאורסון | לרבי [[הצמח צדק]] היו שבעה בנים: רבי [[ברוך שלום שניאורסון]]{{הערה|מכונה הרב"ש, לאחר הפיצול התקשר לאדמו"ר המהר"ש}}, רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב שניאורסון]]{{הערה|מכונה המהרי"ל, ייסד את חצר [[חב"ד קאפוסט]]}}, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]]{{הערה|מכונה הרחש"ז, ייסד את חצר [[חב"ד ליאדי]]}}, רבי [[ישראל נח שניאורסון]]{{הערה|מכונה המהרי"ן, ייסד את חצר [[חב"ד ניעז'ין]]}}, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק שניאורסון]]{{הערה|מכונה הריי"צ, כיהן כאדמו"ר באוורוטש בסגנון חצרות טשערנוביל עוד בחיי אביו הצמח צדק}}, [[יעקב שניאורסון|רבי יעקב]]{{הערה|מכונה רבי יעקב מאורשה, נפטר עוד בחיי אביו [[הצמח צדק]] בשנת [[תקצ"ז]]}}, ו[[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|רבי שמואל]]{{הערה|[[אדמו"ר המהר"ש]], ממלא מקום אביו בליובאוויטש}}. | ||
בחייו של [[הצמח צדק]] היה לכל אחד מבניו בית כנסת משלו ב[[ליובאוויטש]], ובימי החול כל אחד מהם היה חוזר [[מאמר|'תורות' חסידות]] כאשר היו פונים אליו קבוצת [[חסיד|חסידים]] בבקשה זו{{הערה|ראה תיאור על כך ב[[כרם חב"ד]], אם כי לא ברור אם תורות אלו היו שלהם או חזרה על דבריו של הצמח צדק}} בנוסף על מאמרי הצמח צדק שנאמרו בשבת, והיה מקבל את פניהם של החסידים שהגיעו לבקרו. בשונה משאר האחים, לא היה [[הרבי המהר"ש]] מקבל את פניהם של החסידים וחוזר לפניהם חסידות והיה מרבה להתרועע עם היהודים הפשוטים ולהתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית. | בחייו של [[הצמח צדק]] היה לכל אחד מבניו בית כנסת משלו ב[[ליובאוויטש]], ובימי החול כל אחד מהם היה חוזר [[מאמר|'תורות' חסידות]] כאשר היו פונים אליו קבוצת [[חסיד|חסידים]] בבקשה זו{{הערה|ראה תיאור על כך ב[[כרם חב"ד]], אם כי לא ברור אם תורות אלו היו שלהם או חזרה על דבריו של הצמח צדק}} בנוסף על מאמרי הצמח צדק שנאמרו בשבת, והיה מקבל את פניהם של החסידים שהגיעו לבקרו. בשונה משאר האחים, לא היה [[הרבי המהר"ש]] מקבל את פניהם של החסידים וחוזר לפניהם חסידות והיה מרבה להתרועע עם היהודים הפשוטים ולהתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית. | ||