254
עריכות
התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
עריכה
(כל השורה היא לא אנציקלופדית..) |
(עריכה) |
||
| שורה 63: | שורה 63: | ||
בתחילה חב"ד ליובאוויטש הייתה קטנה ו[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] הייתה חצר גדולה ביותר. אך לאחר חצי שנה מתחילת הפיצול, בעת פטירת [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ל]] מקאפוסט חזרו חלק גדול מחסידיו לליובאוויטש, ולאחר פטירת בנו שלמה זלמן חזרו עוד חלק נכבר מחסידי [[חב"ד קאפוסט]] לליובאוויטש ובכך נהפכה חב"ד ליובאוויטש לחצר גדולה אף יותר מקאפוסט. | בתחילה חב"ד ליובאוויטש הייתה קטנה ו[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] הייתה חצר גדולה ביותר. אך לאחר חצי שנה מתחילת הפיצול, בעת פטירת [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ל]] מקאפוסט חזרו חלק גדול מחסידיו לליובאוויטש, ולאחר פטירת בנו שלמה זלמן חזרו עוד חלק נכבר מחסידי [[חב"ד קאפוסט]] לליובאוויטש ובכך נהפכה חב"ד ליובאוויטש לחצר גדולה אף יותר מקאפוסט. | ||
מסופר שפעם החסיד ר' [[שמואל דובער ליפקין מבוריסוב|שמואל דב מבוריסוב]] שאל את [[אדמו"ר המהר"ש]] מה יהיה עם החסידים{{הערה|בהתכוונו למספרם המועט של חסידי [[אדמו"ר המהר"ש]], שכאמור בזמן זה הייתה ליובאוויטש קטנה}}, ו[[אדמו"ר המהר"ש]] ענה לו ש{{ציטוטון|אל תדאג, זה לזמן קצר}}{{מקור}}. ואכן לאחר חצי שנה (לאחר עלותו של הרבי מהר"ש לנשיאות) ב[[חודש חשון]] שנת [[תרכ"ז]] נפטר [[המהרי"ל מקאפוסט]] והרבה מחסידי קאפוסט חזרו בחזרה לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]]. | |||
מטבע הדברים היחסים בין ליובאוויטש ולשאר הענפים היו מתוחים חלק מהזמן, במיוחד בין ליובאוויטש ל[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]], דבר שהוביל בהמשך לפרישתה של [[חסידות קאפוסט]] מ[[כולל חב"ד]] ולהקמתו של [[כולל חב"ד המיוחד]]. | מטבע הדברים היחסים בין ליובאוויטש ולשאר הענפים היו מתוחים חלק מהזמן, במיוחד בין ליובאוויטש ל[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]], דבר שהוביל בהמשך לפרישתה של [[חסידות קאפוסט]] מ[[כולל חב"ד]] ולהקמתו של [[כולל חב"ד המיוחד]]. | ||
| שורה 123: | שורה 123: | ||
היחס בין החצרות לווה במחלוקת שעיקרה היה בין חב"ד ליובאוויטש ל[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] בעיקר בשנים [[תרכ"ו]] - [[תר"ס]]. | היחס בין החצרות לווה במחלוקת שעיקרה היה בין חב"ד ליובאוויטש ל[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] בעיקר בשנים [[תרכ"ו]] - [[תר"ס]]. | ||
באחת הפעמים הגיע חסיד קאפוסט לאדמו"ר המהר"ש ועשה לו סימן של ניצחון, בתגובה הסתכל עליו [[אדמו"ר המהר"ש]] ואותו חסיד נהיה משותק כל ימיו, לא הועילו כל התחנונים של המשפחה החסיד נשאר משותק כל ימיו{{הערה|שם=קובץ דורות ראשונים}}. | |||
בין היחסים המתוחים שהיו לליובאוויטש עם קאפוסט ניתן למנות את האיסור שהוציאו רבותינו נשיאינו על קריאה בספרי החסידות של אדמו"רי קאפסוט, וזאת בשל הקפידה עליהם ואף בשל החילוק שהיה בין ליובאוויטש וקאפסוט בכמה עניינים ב[[חסידות]]{{הערה|כמו המחלוקת בעניין [[אותיות הרשימו]] אם נגע בהן ה[[צמצום]]}}, כמו כן [[חסידי חב"ד]] הקפידו במשך תקופת הפיצול שלא ללמוד בספר [[דרך מצוותיך]] מכיוון שהודפס לראשונה על ידי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. | בין היחסים המתוחים שהיו לליובאוויטש עם קאפוסט ניתן למנות את האיסור שהוציאו רבותינו נשיאינו על קריאה בספרי החסידות של אדמו"רי קאפסוט, וזאת בשל הקפידה עליהם ואף בשל החילוק שהיה בין ליובאוויטש וקאפסוט בכמה עניינים ב[[חסידות]]{{הערה|כמו המחלוקת בעניין [[אותיות הרשימו]] אם נגע בהן ה[[צמצום]]}}, כמו כן [[חסידי חב"ד]] הקפידו במשך תקופת הפיצול שלא ללמוד בספר [[דרך מצוותיך]] מכיוון שהודפס לראשונה על ידי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. באחת הפעמים כשראה [[אדמו"ר הרש"ב]] [[חסיד]] מעיין בספר [[דרך מצוותיך]] הוא נטל ממנו את הספר{{הערה|שם=קובץ דורות ראשונים}}. ב[[שמחת תורה]] [[תרע"ד]] דיבר [[אדמו"ר הרש"ב]] בחריפות נגד מאמריו של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]]{{הערה|שם=קפידה}}. | ||
וכן היה איסור וקפידה על הלומדים בספרים של אדמו"רי קאפוסט{{הערה|שם=קובץ דורות ראשונים|ראה קובץ "דורות ראשונים - ליובאוויטש וקאפוסט" עמ' 17}}, כמו כן גם חסידי קאפוסט שרפו ספרי חסידות שהיו שייכים לליובאוויטש{{הערה|קובץ דורות ראשונים עמוד 19}}. מאורע משמעותי ביחסים בין החצרות היה כאשר בשנת [[תרע"ב]] חסידות קאפוסט וחסידות ליאדי פרשו מ[[כולל חב"ד]] שהיה נתון לשליטתם של חסידי ליובאוויטש, ופתחו כולל חדש שנקרא [[כולל חב"ד המיוחד]]{{הערה|זכרון לבני ישראל, עמוד __}}. | וכן היה איסור וקפידה על הלומדים בספרים של אדמו"רי קאפוסט{{הערה|שם=קובץ דורות ראשונים|ראה קובץ "דורות ראשונים - ליובאוויטש וקאפוסט" עמ' 17}}, כמו כן גם חסידי קאפוסט שרפו ספרי חסידות שהיו שייכים לליובאוויטש{{הערה|קובץ דורות ראשונים עמוד 19}}. מאורע משמעותי ביחסים בין החצרות היה כאשר בשנת [[תרע"ב]] חסידות קאפוסט וחסידות ליאדי פרשו מ[[כולל חב"ד]] שהיה נתון לשליטתם של חסידי ליובאוויטש, ופתחו כולל חדש שנקרא [[כולל חב"ד המיוחד]]{{הערה|זכרון לבני ישראל, עמוד __}}. | ||
| שורה 132: | שורה 132: | ||
===יחס הרבי לענפים השונים=== | ===יחס הרבי לענפים השונים=== | ||
[[הרבי]] הרבה להתייחס באופן חיובי לשאר הענפים של חב"ד ולספרי החסידות שלהם. | [[הרבי]] הרבה להתייחס באופן חיובי לשאר הענפים של חב"ד ולספרי החסידות שלהם. כאשר ערכו את [[קובץ יגדיל תורה (ניו יורק)|קובץ יגדיל תורה]] הכניסו העורכים מדבריו של רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (המהרי"ד) מ[[חסידות חב"ד - ליאדי|ליאדי]] במדור "חסידים הראשונים", וכשהביאו את הקובץ לפני הרבי ל[[הגהה]] הורה הרבי להעביר את זה למדור "רבותינו נשיאנו"{{הערה|[[שלום דובער לוין]], ספר "עבודת הקודש" עמוד כ"ג}}. | ||
כמו כן באחת השיחות{{הערה|שיחת ליל [[הושענא רבא]] [[תשנ"ב]]}} הצביע הרבי על כך ש[[אדמו"ר הריי"צ]] היה נוהג לכתוב על בניו ונכדיו השונים של [[הצמח צדק]] את התואר "אדמו"ר", ומכך לומדים שכל יהודי יכול להיות אדמו"ר. | כמו כן באחת השיחות{{הערה|שיחת ליל [[הושענא רבא]] [[תשנ"ב]]}} הצביע הרבי על כך ש[[אדמו"ר הריי"צ]] היה נוהג לכתוב על בניו ונכדיו השונים של [[הצמח צדק]] את התואר "אדמו"ר", ומכך לומדים שכל יהודי יכול להיות אדמו"ר. | ||