שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
[[קובץ:מנשר - הרבי מלך המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המנשר שהרב פריז פרסם]]
[[תמונה:ברוך הבא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סטיקר הקמפיין ברוך הבא מלך המשיח]]
{{חלונית
|כותרת=כך קבע רבינו הזקן את זהותו של משיח
|מקור=ר' [[נחום שמריה ששונקין]]{{מקור|ספר ועמוד}}
|תוכן=
"בשנת [[תרפ"ח]], פגשתי בעיר [[חרקוב]] את ר' [[יצחק הורביץ|איצ'ה המתמיד]]. טענתי באוזניו, כי התקיימו ב{{ה|רבי הריי"צ}} סימני ה[[רמב"ם]] אודות זהותו של משיח. הוא השיב, כי באמתחתו סיפור מסוים על כך. עם זאת, סירב בעקביות לגלות את סודו, והבטיחני כי תימצא ההזדמנות לכך . . בתום ה[[התוועדות חסידית|התוועדות]], ניגשתי עם ה[[משפיע]] הרב [[יהושע קארף]] אל ר' איצ'ה, וביקשנוהו לקיים את הבטחתו. תחילה סירב, אולם לבסוף נעתר לבקשה ופתח בדברים: "ידועה אמרתו של [[אדמו"ר הזקן]], בשם [[המגיד ממעזריטש]]: "מוצאו של משיח יהיה מזקני התלמידים או מצעירי התלמידים". זקן תלמידי המגיד היה רבי [[נחום מצ'רנוביל]], והצעיר שבהם היה אדמו"ר הזקן. כדי לצאת מהספק, חפץ אדמו"ר הזקן [[שידוך|לשדך]], ברבות הימים, את בתו של [[אדמו"ר האמצעי]], שאך נולדה, עם מי מנכדיו של רבי נחום. נסע הרבי אל רבי נחום והודיע לו: "באתי לסיים [[שידוך]] בינינו! "הצדיק מצ'רנוביל נתן את הסכמתו, והציע לרבי לבחור את השידוך המתאים. יוצאי חלציו של רבי נחום התגוררו עימו בבית, ובאחד החדרים ניצבו כמה עריסות עם תינוקות. מישש הרבי את מוחותיהם של התינוקות, ובחר בבנו של רבי [[מרדכי מצ'רנוביל]]. רבי נחום הודיע בתגובה: "יש להעביר את העריסה עם התינוק לפינה מיוחדת בבית". "ואכן, הרבי הריי"צ הינו מיוחס הן אל אדמו"ר הזקן והן אל רבי נחום מצ'רנוביל".
והמשיך ר' איצ'ה:"ב[[חג הפורים]] [[תרצ"ו]], סעדתי עם הרבי בביתו בעיר לנינגרד. לאחר אמירת "[[לחיים]]" רבה, אזרתי עוז וביקשתי לספר מעשה זה. הרבי הגיב: "אינני צריך להאזין לסיפוריך"."כעבור זמן מה, פניתי שוב ואמרתי, כי סיפורי נוגע אל הרבי. תשובתו הקדושה היתה: "את הסיפורים הנוגעים אליי - יודע הנני כבר". בראותי כי דעתו הקדושה אינה נוחה מהעניין, נמלכתי מתוכניתי. אולם, בתום הסעודה, כאשר פגה שכרותי, פנה אלי הרבי בתמיהה: "יצחק, מדוע אינך מספר את סיפורך?!" השבתי: "כעת אינני מסוגל כבר לספר"
}}
בנוסף ל[[נבואת הגאולה]] אותה ביקש הרבי לפרסם בצורה מפורשת{{הערה|שיחת פרשת שופטים תשנ"א: "ישנה ההוראה כנ"ל, שצריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו ש[[הקב"ה]] בחר ומינה בעל-בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה"שופטיך" ו"יועציך" ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל וכל האנשים דדור זה, בכל עניני תורה ומצוות, ובנוגע לחיי והנהגות היום-יום הרגילים, גם ב"בכל דרכיך (דעהו)" ו"כל מעשיך (יהיו לשם שמים)", עד - הנבואה העיקרית - הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא".}}, רואים חסידי חב"ד חשיבות רבה בפרסום זהותו של המשיח. למרות שהרבי לא הורה על כך בצורה מפורשת, החסידים רואים בכך כמין הוראה סמויה{{הערה|1=הרב יחזקאל סופר, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47066 מכתב לידיד ש"החמיץ"]: "האם לא ברי לך, ידידי, שאחר הדברים האלה, לא יוכל מאן דהו להתנצל על העדר פעולתו בפרסום הכי גדול ש"המינוי דדוד מלכא משיחא כבר היה... צריכה להיות רק קבלת מלכותו על ידי העם" (ש"פ משפטים נ"א) בטענה: לא קיבלנו הוראה מפורשת מהרבי לפרסם, את מי צריכים לקבל עליהם כמלך המשיח? ואולי התכוון שיקבלו עליהם את מלכות דוד בן ישי הידוע מספר שמואל? התתאר לך את מבט הנזיפה הכפול ומכופל ביום ההוא?!"}}. חשיבות הפרסום נובעת מהצורך בכך שהעם [[#קבלת מלכותו של מלך המשיח|יקבל את מלכותו של המשיח]]{{הערה|כפי שביקש הרבי בשיחה משבת פר' משפטים [[תשנ"א]]: "המינוי דדוד מלכא משיחא הרי כבר היה כמו שכתוב "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו", '''צריכה רק להיות קבלת מלכותו''' על ידי העם, וההתקשרות בין המלך והעם בשלימות הגילוי בגאולה האמיתית והשלימה".}}.
===מעמד קבלת המלכות===
{{ערך מורחב|ערך=[[מעמד הסאטלייט]]}}
[[קובץ:י' שבט תשנ"ג.jpg|200px|ממוזער|שמאל|קריאת רבני חב"ד להשתתף במעמד ה'[[סאטלייט]]' (י' שב"ט תשנ"ג)]]
[[קובץ:תשנג.jpg|ימין|ממוזער|250px|הרבי במעמד]]
{{חלונית
|כותרת=כך קבע רבינו הזקן את זהותו של משיח
|מקור=ר' [[נחום שמריה ששונקין]]
|תוכן=
"בשנת תרפ"ח, פגשתי בעיר חרקוב את הרה"ח ר' איצ'ה מתמיד. טענתי באוזניו, כי התקיימו ברבי הריי"ץ סימני הרמב"ם אודות זהותו של משיח. הוא השיב, כי באמתחתו סיפור מסוים על כך. עם זאת, סירב בעקביות לגלות את סודו, והבטיחני כי תימצא ההזדמנות לכך."ואכן, ההזדמנות הגיעה. היה זה ליל חורף, שעה אחת עשרה לפני חצות, בבית כנסת חב"די. בחוץ שרר קור עז, ובפנים חמימות ואור יקרות. ר' איצ'ה התוועד עם הבחורים ועוררם ללמוד תורה לשמה. ניגוני געגועים והשתפכות הנפש נוגנו מתוך התרוממות עילאית."בתום ההתוועדות, ניגשתי עם המשפיע הרה"ח ר' יהושע קארף ע"ה אל ר' איצ'ה, וביקשנוהו לקיים את הבטחתו. תחילה סירב, אולם לבסוף נעתר לבקשה ופתח בדברים:"ידועה אמרתו של אדמו"ר הזקן, בשם המגיד ממעזריטש: "מוצאו של משיח יהיה מזקני התלמידים או מצעירי התלמידים". זקן תלמידי המגיד היה רבי נחום מצ'רנוביל, והצעיר שבהם היה אדמו"ר הזקן. כדי לצאת מהספק, חפץ אדמו"ר הזקן לשדך, ברבות הימים, את בתו של אדמו"ר האמצעי, שאך נולדה, עם מי מנכדיו של רבי נחום. נסע הרבי אל רבי נחום והודיע לו: "באתי לסיים שידוך בינינו!"הצדיק מצ'רנוביל נתן את הסכמתו, והציע לרבי לבחור את השידוך המתאים. יוצאי חלציו של רבי נחום התגוררו עימו בבית, ובאחד החדרים ניצבו כמה עריסות עם תינוקות. מישש הרבי את מוחותיהם של התינוקות, ובחר בבנו של רבי מרדכי מצ'רנוביל. רבי נחום הודיע בתגובה: "יש להעביר את העריסה עם התינוק לפינה מיוחדת בבית"."ואכן, הרבי הריי"ץ הינו מיוחס הן אל אדמו"ר הזקן ואל רבי נחום מצ'רנוביל".
והמשיך ר' איצ'ה:"בחג הפורים תרצ"ו, סעדתי עם הרבי בביתו בעיר לנינגרד. לאחר אמירת "לחיים" רבה, אזרתי עוז וביקשתי לספר מעשה זה. הרבי הגיב: "אינני צריך להאזין לסיפוריך"."כעבור זמן מה, פניתי שוב ואמרתי, כי סיפורי נוגע אל הרבי. תשובתו הקדושה היתה: "את הסיפורים הנוגעים אליי - יודע הנני כבר". בראותי כי דעתו הקדושה אינה נוחה מהעניין, נמלכתי מתוכניתי. אולם, בתום הסעודה, כאשר פגה שכרותי, פנה אליי הרבי בתמיהה: "יצחק, מדוע אינך מספר את סיפורך?!" השבתי: "כעת אינני מסוגל כבר לספר"
}}
 
לקראת [[י' שבט]] [[תשנ"ג]] התאספו כמה פעילים מ[[המטה העולמי להבאת המשיח]] ביניהם: הרב [[שמואל בוטמן]], הרב [[מנחם גרליצקי]], הרב [[יעקב שפריצער]], הרב [[משה רובשקין]], הרב [[יוסי פאריז]] והרב [[זושא זילברשטיין]] והחלו בארגון המעמד שבמרכזו קבלת מלכותו של הרבי על ידי הכרזת 'יחי'. יחד עם הכינוס תוכנן לשלב גם את חגיגת סיום ציור, על ימות המשיח, שעורך הצייר מר [[מיכאל שוורץ]]. הציור שצויר, על פי בקשת הרבי מהצייר בעבר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1760 סיפורו של הציור]{{וידאו}}}}, הסתיים כבר בי"א ניסן בשנה הקודמת (תשנ"ב) אך עקב המאורעות נדחה, לקראת הכינוס ביקש מר שוורץ מהרבי לסיים זאת בי' שבט, והרבי השיב בחיוב. במשך השבוע הקודם לאירוע, הכניסו המארגנים את תוכנית הכינוס ובקשת ברכה, והרבי נענה בראשו לאות חיוב.

תפריט ניווט