16,089
עריכות
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (←האיסור) |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (←האיסור) |
||
שורה 6: | שורה 6: | ||
חלק מזלזול בשבת, התבטא גם ב[[מלאכת הוצאה מרשות לרשות]], ובשל כך תיקנו חכמים שאין לטלטל בבשת שום כלי חוץ מהכלים הנחוצים לסעודת השבת, בעקבות כך , העם שיפר את התנהגותו והחל לשמור על [[שבת]] בעקבות כך ביטלו חכמים חלק מהתקנות והתירו לטלטל את שאר הכלים, אומנם נשאר פרט אחד מהתקנה האוסר לטלטל חפצים לא לצורך, איסור זה נקרא מוקצה. כלומר, שמוקצה ומוצא מדעת האדם מלהשתמש בו בשבת. איסור זה מתחלק לכמה סוגים. ובכללות מתחלק לשני סוגים כלליים: מוקצה קל ומוקצה חמור. | חלק מזלזול בשבת, התבטא גם ב[[מלאכת הוצאה מרשות לרשות]], ובשל כך תיקנו חכמים שאין לטלטל בבשת שום כלי חוץ מהכלים הנחוצים לסעודת השבת, בעקבות כך , העם שיפר את התנהגותו והחל לשמור על [[שבת]] בעקבות כך ביטלו חכמים חלק מהתקנות והתירו לטלטל את שאר הכלים, אומנם נשאר פרט אחד מהתקנה האוסר לטלטל חפצים לא לצורך, איסור זה נקרא מוקצה. כלומר, שמוקצה ומוצא מדעת האדם מלהשתמש בו בשבת. איסור זה מתחלק לכמה סוגים. ובכללות מתחלק לשני סוגים כלליים: מוקצה קל ומוקצה חמור. | ||
===טעם האיסור=== | |||
ה[[רמב"ם]] מסביר את טעם איסור טילטול: {{ציטוטון|כדי שלא יהיה כיום חול בעיניו, ויבוא להגביה ולתקן כלים מפינה לפינה, או מבית לבית, או להצניע אבנים וכיוצא בהן: שהרי הוא בטיל ויושב בביתו, ויבקש דבר שיתעסק בו; ונמצא שלא שבת, וביטל הטעם שנאמר בתורה "למען ינוח" (שמות כג,יב; דברים ה,יג)}}. והוסיף עוד {{ציטוטון| מפני שמקצת העם אינם בעלי אומנייות, אלא בטילין כל ימיהן, כגון הטיילין ויושבי קרנות, שכל ימיהן הן שובתים ממלאכה; ואם היה מותר להלך ולדבר ולטלטל כשאר הימים, נמצא שלא שבת שביתה הניכרת; לפיכך שביתה מדברים אלו, היא שביתה השווה בכל אדם. ומפני דברים אלו, נגעו באיסור הטלטול; ואסרו שלא יטלטל אלא כלים הצריך להם}} טעם נוסף שכותב הרמב"ם, הנוגע רק לאיסור טלטול [[כלי שמלאכתו לאיסור]], הוא חשש שמא מתוך התעסקות בחפץ יבואו לכדי שימוש לשם מלאכה אסורה מדאורייתא.{{הערה|רמב"ם|[[משנה תורה לרמב"ם]], הלכות שבת, פרק כ"ד, י"ב-י"ג.}} | |||
ה[[ראב"ד]] חולק על הסבר זה של הרמב"ם, וסבור שתקנת ה'מוקצה' נועדה למנוע מאנשים להיכשל באיסור [[מלאכת הוצאה מרשות לרשות]].{{הערה|השגות הראב"ד על משנה תורה לרמב"ם, הלכות שבת, פרק כ"ד, י"ג.}} | |||
==בתלמוד== | ==בתלמוד== |