פרשת האזינו: הבדלים בין גרסאות בדף

*'''שביעי''' - אחרי שמשה רבינו סיים את השירה לבני ישראל, הוא מתחנן לבני ישראל להקשיב לדברים ולפעול לפיהם. מאוחר יותר באותו יום בו נאמרה השירה, אמר [[הקב"ה]] למשה לעלות אל הר נבו ולראות משם את ארץ שראל מרחוק. כך גם נאמר לו כי שם הוא יסתלק מן העולם הזה, מבלי להכנס לארץ ישראל, בגלל המאורע במי מריבה, כאשר משה היכה את הסלע.

על הפסוק "האזינו השמים...ותשמע הארץ"{{הערה|פרשת האזינו, א}} [[הרבי מליובאוויטש]] מסביר שבעבודת ה' שלנו יש בחינת 'שמים' ובחינת 'ארץ'. יושבי אוהל, השרויים בעולמה של תורה, הם בדרגת 'שמים'. בעלי-עסק, שמקדישים את עיקר זמנם לענייני העולם, הם בבחינת 'ארץ'. כל אחד ואחד מבני שתי הקבוצות הללו חייב לדעת שעליו להתחבר גם עם הדרגה השנייה.