542
עריכות
פרשת האזינו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←בתורת החסידות=
דער חב"דסקער (שיחה | תרומות) |
דער חב"דסקער (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
=בתורת החסידות== | =בתורת החסידות== | ||
על הפסוק "האזינו השמים...ותשמע הארץ"{{הערה|פרשת האזינו, א}} [הרבי מליובאוויטש]] מסביר שבעבודת ה' שלנו יש בחינת 'שמים' ובחינת 'ארץ'. יושבי אוהל, השרויים בעולמה של תורה, הם בדרגת 'שמים'. בעלי-עסק, שמקדישים את עיקר זמנם לענייני העולם, הם בבחינת 'ארץ'. כל אחד ואחד מבני שתי הקבוצות הללו חייב לדעת שעליו להתחבר גם עם הדרגה השנייה. | על הפסוק "האזינו השמים...ותשמע הארץ"{{הערה|פרשת האזינו, א}} [[הרבי מליובאוויטש]] מסביר שבעבודת ה' שלנו יש בחינת 'שמים' ובחינת 'ארץ'. יושבי אוהל, השרויים בעולמה של תורה, הם בדרגת 'שמים'. בעלי-עסק, שמקדישים את עיקר זמנם לענייני העולם, הם בבחינת 'ארץ'. כל אחד ואחד מבני שתי הקבוצות הללו חייב לדעת שעליו להתחבר גם עם הדרגה השנייה. | ||
על יושבי אוהל לזכור ש"כל האומר אין לי אלא תורה, אפילו תורה אין לו", והם חייבים להתעסק גם בקיום המצוות. ואילו בעלי-עסק צריכים לזכור שהם חייבים להיות קשורים לתורה, ללמוד תורה בכל יום, לפחות פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית. ההבדל ביניהם הוא בשאלה מהו עיקר עניינם, ובמה עליהם להדר יותר, אבל ודאי שאצל כל אחד ואחד חייבים להיות שני הקווים. | על יושבי אוהל לזכור ש"כל האומר אין לי אלא תורה, אפילו תורה אין לו", והם חייבים להתעסק גם בקיום המצוות. ואילו בעלי-עסק צריכים לזכור שהם חייבים להיות קשורים לתורה, ללמוד תורה בכל יום, לפחות פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית. ההבדל ביניהם הוא בשאלה מהו עיקר עניינם, ובמה עליהם להדר יותר, אבל ודאי שאצל כל אחד ואחד חייבים להיות שני הקווים. | ||