התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←אדמו"רי חב"ד בתקופת הפיצול: עיצוב
(←אדמו"רי חב"ד בתקופת הפיצול: הרבה יותר טוב עבור ניידים) |
(←אדמו"רי חב"ד בתקופת הפיצול: עיצוב) |
||
| שורה 100: | שורה 100: | ||
|'''[[חב"ד ליובאוויטש]]'''{{ש}}{{שורה אחת|הענף המרכזי}} || [[אדמו"ר המהר"ש]] - ממשיך דרכו של [[הצמח צדק]] ישב על כיסא אביו בליובאוויטש ([[תרכ"ו]] - [[תרמ"ג]]) || [[אדמו"ר הרש"ב]] ([[תרמ"ג]] - [[תר"פ]]) || || בשנת [[תרפ"ג]] - שלוש שנים לאחר תחילת נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]], הסתיימה תקופת ההפיצול, כשאחרוני החסידים מהחצרות המקבילות חזרו לליובאוויטש. | |'''[[חב"ד ליובאוויטש]]'''{{ש}}{{שורה אחת|הענף המרכזי}} || [[אדמו"ר המהר"ש]] - ממשיך דרכו של [[הצמח צדק]] ישב על כיסא אביו בליובאוויטש ([[תרכ"ו]] - [[תרמ"ג]]) || [[אדמו"ר הרש"ב]] ([[תרמ"ג]] - [[תר"פ]]) || || בשנת [[תרפ"ג]] - שלוש שנים לאחר תחילת נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]], הסתיימה תקופת ההפיצול, כשאחרוני החסידים מהחצרות המקבילות חזרו לליובאוויטש. | ||
|- | |- | ||
|'''[[חב"ד קאפוסט]]''' || מייסד החצר - [[המהרי"ל מקאפוסט]] {{שורה אחת|(ניסן [[תרכ"ו]] - חשון [[תרכ"ז]])}} || {{שורה אחת|בנו הראשון: רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניאורסון]] (קאפוסט, [[תרכ"ז]] - [[תר"ס]])}}{{ש}}{{שורה אחת|בנו השני: רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] (רצ'יצ'ה, [[תרמ"ג]] - [[תרס"ט]]){{ש}}בנו השלישי: רבי [[שמריה נח שניאורסון]] (בברויסק, [[תר"ס]] - [[תרפ"ג]])}} || {{שורה אחת|[[תרכ"ו]] - [[תרפ"ג]]}} (57 שנים) || {{שורה אחת|בשנים תרכ"ו-תרמ"ג התקיים בענף רק חצר אחת | |'''[[חב"ד קאפוסט]]''' || מייסד החצר - [[המהרי"ל מקאפוסט]] {{שורה אחת|(ניסן [[תרכ"ו]] - חשון [[תרכ"ז]])}} || {{שורה אחת|בנו הראשון: רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניאורסון]] (קאפוסט, [[תרכ"ז]] - [[תר"ס]])}}{{ש}}{{שורה אחת|בנו השני: רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] (רצ'יצ'ה, [[תרמ"ג]] - [[תרס"ט]]){{ש}}בנו השלישי: רבי [[שמריה נח שניאורסון]] (בברויסק, [[תר"ס]] - [[תרפ"ג]])}} || {{שורה אחת|[[תרכ"ו]] - [[תרפ"ג]]}} (57 שנים) || {{שורה אחת|בשנים תרכ"ו-תרמ"ג התקיים בענף רק חצר אחת (קאפוסט)}} {{שורה אחת|בשנים תרמ"ג-תר"ס התקיימו במקביל חצרות קאפוסט ורצ'יצ'ה}} {{שורה אחת|בשנים תר"ס-תרס"ט התקיימו במקביל חצרות רצ'יצ'ה ובברויסק}} {{שורה אחת|ובשנים תרס"ט-תרפ"ג התקיים שוב רק חצר אחת (בברויסק)}}. | ||
|- | |- | ||
|'''[[חב"ד ליאדי]]''' || מייסד החצר - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]] {{שורה אחת|([[תרכ"ז]] - [[תר"מ]])}} || {{שורה אחת|בנו: רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (ליאדי, [[תר"מ]] - [[תר"ע]])}} {{שורה אחת|חתנו: רבי [[לוי יצחק מסיראטשין (חתן בן אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק גוטרמן]] (סירטשין-ליאדי, [[תר"מ]] - [[תרס"ה]])}} || [[תרכ"ז]] - [[תר"ע]] (43 שנים) || רבי יצחק דובער ורבי לוי יצחק כיהנו במקביל בחצרות נפרדות. | |'''[[חב"ד ליאדי]]''' || מייסד החצר - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]] {{שורה אחת|([[תרכ"ז]] - [[תר"מ]])}} || {{שורה אחת|בנו: רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (ליאדי, [[תר"מ]] - [[תר"ע]])}} {{שורה אחת|חתנו: רבי [[לוי יצחק מסיראטשין (חתן בן אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק גוטרמן]] (סירטשין-ליאדי, [[תר"מ]] - [[תרס"ה]])}} || [[תרכ"ז]] - [[תר"ע]] (43 שנים) || רבי יצחק דובער ורבי לוי יצחק כיהנו במקביל בחצרות נפרדות. | ||