27,062
עריכות
בישול ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "וכיו(ב'|"ב)" ב־"וכיוצא בזה"
מ (החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|") |
מ (החלפת טקסט – "וכיו(ב'|"ב)" ב־"וכיוצא בזה") |
||
| שורה 58: | שורה 58: | ||
הט"ז כתב: שדין זה הוא גם כאשר הגוי הסיר את הקדירה והחזירה, כיוון שבסילוק התבטל המעשה הקודם (ואין לסמוך על האומר שבדיעבד אפשר להקל){{הערה|ט"ז ס"ק ט.}}. והב"ח הקשה על דבר זה, וחולק וסובר שאין לאסור. וכתב הש"ך: שאף שיש מה להשיב על דבריו, מכל מקום זה לא משנה, כיוון שכאן אפילו אם זרק קיסם לאש זה מועיל{{הערה|ש"ך ס"ק יב.}}. | הט"ז כתב: שדין זה הוא גם כאשר הגוי הסיר את הקדירה והחזירה, כיוון שבסילוק התבטל המעשה הקודם (ואין לסמוך על האומר שבדיעבד אפשר להקל){{הערה|ט"ז ס"ק ט.}}. והב"ח הקשה על דבר זה, וחולק וסובר שאין לאסור. וכתב הש"ך: שאף שיש מה להשיב על דבריו, מכל מקום זה לא משנה, כיוון שכאן אפילו אם זרק קיסם לאש זה מועיל{{הערה|ש"ך ס"ק יב.}}. | ||
אם יהודי הניח את הקדירה על האש והוא הלך משם, והניח גוי שישמור את התבשיל (באופן שאין לחשוש שהחליפו באחר{{הערה|ש"ך ס"ק טו.}}), והגוי הפך בתבשיל; ולא ידוע אם הוא הגיע ל'בן דרוסאי' קודם לכך או לא – מותר, כיוון שזהו ספק דרבנן, ומקילים. וכן גם בכל ספק בבישולי עכו"ם (באם יהודי חתה באש או לא{{הערה|ט"ז ס"ק יא.}}) | אם יהודי הניח את הקדירה על האש והוא הלך משם, והניח גוי שישמור את התבשיל (באופן שאין לחשוש שהחליפו באחר{{הערה|ש"ך ס"ק טו.}}), והגוי הפך בתבשיל; ולא ידוע אם הוא הגיע ל'בן דרוסאי' קודם לכך או לא – מותר, כיוון שזהו ספק דרבנן, ומקילים. וכן גם בכל ספק בבישולי עכו"ם (באם יהודי חתה באש או לא{{הערה|ט"ז ס"ק יא.}}) וכיוצא בזה – מותר{{הערה|סי"א.}}. | ||
===סיום הבישול=== | ===סיום הבישול=== | ||