שינויים

הישוב היישוב הוקם ב[[כ"א אייר תש"ט]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] כדי לקלוט את החסידים שעלו מ[[רוסיה]] בתום [[מלחמת העולם השניה]]{{הערה|ראו גם "[[יציאת רוסיה תש"ו]]".}}. הוא נבנה על חרבות הכפר ספריא - כפר ערבי נטוש - ותושביו התבססו בשנים הראשונות על חקלאות. במשך השנים - עם התפתחות הטכנולוגיה - התמעט מאוד העיסוק בחקלאות וכיום ישנם משקים בודדים בלבד. עם זאת, הכפר עדיין שומר על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום לולים, כוורות דבש ופרדסי אתרוגים ותפוזים.

להקמת כפר חב"ד קדמה יזמה להקמת ישוב חב"די שהחלה בשנת [[תש"ד]], אז הציע הרב [[אליעזר קרסיק]] להקים ישוב בו יגורו חסידי חב"ד, שיפתחו מפעלים ויעבדו בחקלאות ועל ידי הרווחים יממנו את המוסדות שיוקמו בישובביישוב.

ההצעה הפכה למעשית לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] ובשלהי שנת [[תש"ז]] נסע הרב קרסיק למחנות העקורים באירופה, בדק את הלך הרוח אצל החסידים שברחו מברית המועצות ולאחר מכן נסע אל [[הרבי הריי"צ]] ויחד עם גיסו הרב [[משה גוראריה]], שניהם מראשי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], נכנסו ליחידויות רבות במהלך חודש [[תשרי]] [[תש"ח]]. בסוף חודש זה נקרא מר [[שניאור זלמן שזר]] ל[[יחידות]] בה הציע לו אדמו"ר הריי"צ את הקמת הישוב היישוב החב"די.

זמן רב ארך עד שהוקם הישובהיישוב, וב[[י"ט כסלו]] [[תש"ט]], כאשר מר שזר הגיע ל[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית כנסת חב"ד ברחוב נחלת בנימין ב[[תל אביב]], דיברו עמו ראשי אגודת חסידי חב"ד על הקמת הישוב היישוב ובעקבות שיחה זו הפגישם שזר עם מר אברהם הרצפלד ועוד בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה. ראשי אגו"ח פעלו כל העת יחד עם שזר ובהכוונת [[אדמו"ר הריי"צ]], וכדי לעזר להם נשלחו הרב [[שמריהו גוראריה]] חתן אדמו"ר הריי"צ והרב [[בנימין גורודצקי]].

ראשי [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]], בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] והרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]], פעלו בכדי לאתר שטח מתאים, והוחלט על ספריא - כפר ערבי נטוש. ב[[חודש אייר]] [[תש"ט]] התיישבו החסידים בישוב ביישוב הערבי ספריא, וב[[כ"א אייר]] [[תש"ט]] הוקם היישוב באופן רשמי, כאשר חברי הנהלת אגו"ח היו אלו שסייעו בכל מאודם למתיישבים להיקלט כראוי, יחד עם ועד מטעם הפליטים שהגיעו אך לא מכבר לארץ. תחילה התיישבו החסידים בבתים הנטושים של ספריא ורק לאחר מספר שנים קיבלו שטחים מהמדינה, על מנת לגור בהם ולעבדם.

את מכתבו מסיים הרב קרסיק, כי התנאי הראשון המובן מאליו להקמת הישוב היישוב החב"די הוא הסכמתו של הרבי.

[[קובץ:מכתב הרבי הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב [[הרבי הריי"צ]] לעולים הראשונים לישובליישוב, כשהוא מצרף את מכתבו ל[[ספר תורה]] מיוחד שנשלח ללוות אותם]]

*'''קו 354''' מכפר חב"ד ל[[בני ברק]] וחזרה (תחנה ראשונה ואחרונה בישוב ביישוב באר יעקב) פועל כל ימי החול וגם במוצאי שבת.