27,714
עריכות
התפילה ב-770: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}"
מ (החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|") |
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==מעלת התפילות במקום== | ==מעלת התפילות במקום== | ||
[[קובץ:שחרית, תשרי תשפ.jpg|ממוזער|תפילת שחרית בחודש תשרי תש"פ, "במנין של הרבי". צילום: א' מחב"ד.]] | [[קובץ:שחרית, תשרי תשפ.jpg|ממוזער|תפילת שחרית בחודש תשרי תש"פ, "במנין של הרבי". צילום: א' מחב"ד.]] | ||
ה[[תפילה]] ב[[חסידות חב"ד]] בכלל הינה חוט השדרה{{הערה|[[לקוטי תורה]] לציין הממ | ה[[תפילה]] ב[[חסידות חב"ד]] בכלל הינה חוט השדרה{{הערה|[[לקוטי תורה]] לציין הממ}} של עבודת ה', והדבר מתבטא במרכז חב"ד [[770]] במיוחד. | ||
כשנכנס [[אדמו"ר הריי"צ]] בפעם הראשונה ל-[[770]], דבר ראשון נכנס לבית הכנסת [[הזאל הקטן]] ואמר: יהי רצון אז די תפילות זאלן זיין מיט א פנימות און עס זאל זיך דאווענען מיט דעם אמת עבודה פנימיות'דיקן געשמאק (תרגום: יהי רצון שהתפילות יהיו עם [[פנימיות]], עם [[עבודה]] אמתית פנימית ו[[תענוג]]){{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] קיץ ה'ש"ת עמ' 175}}. באימרה זאת בטא הרבי שאת חצר ליובאוויטש החדשה הוא חונך למקום לתפילה ול[[עבודת התפילה]] בדרך חסידות חב"ד. [[הרבי]] מבאר את אימרה זו של הרבי הריי"צ כך: "משום שהבית הוא בית כללי עבור כלל ישראל, כי, זה שנכנס לדור בבית זה הוא [[נשמה כללית]] שהתעסקותה בענין התפילה, מלשון חיבור (תפלה מלשון התופל){{הערה|'''הערת הרבי''': תורה אור תרומה עט, סע"ד. וראה ספר המאמרים תש"ט ע' 79 בהערה.}}, לחבר את כלל ישראל לאביהם שבשמים"{{הערה|[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2989311#footnoteRef7a2989311 שיחת ראש חודש סיון תש"י] סעיף ו'}}. | כשנכנס [[אדמו"ר הריי"צ]] בפעם הראשונה ל-[[770]], דבר ראשון נכנס לבית הכנסת [[הזאל הקטן]] ואמר: יהי רצון אז די תפילות זאלן זיין מיט א פנימות און עס זאל זיך דאווענען מיט דעם אמת עבודה פנימיות'דיקן געשמאק (תרגום: יהי רצון שהתפילות יהיו עם [[פנימיות]], עם [[עבודה]] אמתית פנימית ו[[תענוג]]){{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] קיץ ה'ש"ת עמ' 175}}. באימרה זאת בטא הרבי שאת חצר ליובאוויטש החדשה הוא חונך למקום לתפילה ול[[עבודת התפילה]] בדרך חסידות חב"ד. [[הרבי]] מבאר את אימרה זו של הרבי הריי"צ כך: "משום שהבית הוא בית כללי עבור כלל ישראל, כי, זה שנכנס לדור בבית זה הוא [[נשמה כללית]] שהתעסקותה בענין התפילה, מלשון חיבור (תפלה מלשון התופל){{הערה|'''הערת הרבי''': תורה אור תרומה עט, סע"ד. וראה ספר המאמרים תש"ט ע' 79 בהערה.}}, לחבר את כלל ישראל לאביהם שבשמים"{{הערה|[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2989311#footnoteRef7a2989311 שיחת ראש חודש סיון תש"י] סעיף ו'}}. | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
[[770]] הוא [[בית הכנסת]] של [[הרבי]] בעשר שנים האחרונות של [[אדמו"ר הריי"צ|דור הששי]] וב[[דור השביעי]], מקום אשר כהגדרתו של אחד מגדולי ה[[חסידים]] בעבר הוא "[[בית המקדש]] שלנו" בזמן ה[[גלות]]{{הערה|"[[התמים]]" חלק ב' עמ' קכו.}}. וכמו שביאר הרבי בארוכה ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]. | [[770]] הוא [[בית הכנסת]] של [[הרבי]] בעשר שנים האחרונות של [[אדמו"ר הריי"צ|דור הששי]] וב[[דור השביעי]], מקום אשר כהגדרתו של אחד מגדולי ה[[חסידים]] בעבר הוא "[[בית המקדש]] שלנו" בזמן ה[[גלות]]{{הערה|"[[התמים]]" חלק ב' עמ' קכו.}}. וכמו שביאר הרבי בארוכה ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]. | ||
בשל כך, הרבי ייחס{{הערה|שיחת ו' מרחשון תשמ"ז. שבת פרשת לך לך תשמ"ח. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/305.htm אגרות קודש חלק ב' אגרת שה].}} להגעה למקום בשלושת הרגלים כמעין עליה לרגל{{הערה|הגמרא ([[מסכת ראש השנה]] טז עמוד ב) כותבת ש"חייב אדם לקבל פני רבו ברגל". הרבי חידש וביאר, שלא רק מצוה להגיע לרבי, אלא להגיע לבית הכנסת ובית המדרש של הרבי שהוא בדוגמת בית המקדש בזמן הגלות. | בשל כך, הרבי ייחס{{הערה|שיחת ו' מרחשון תשמ"ז. שבת פרשת לך לך תשמ"ח. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/305.htm אגרות קודש חלק ב' אגרת שה].}} להגעה למקום בשלושת הרגלים כמעין עליה לרגל{{הערה|הגמרא ([[מסכת ראש השנה]] טז עמוד ב) כותבת ש"חייב אדם לקבל פני רבו ברגל". הרבי חידש וביאר, שלא רק מצוה להגיע לרבי, אלא להגיע לבית הכנסת ובית המדרש של הרבי שהוא בדוגמת בית המקדש בזמן הגלות.}}. | ||
מעלה מיוחדת מבאר הרבי באגרת מ[[כ"ד תשרי]] [[תש"ח]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/304.htm אגרות קודש חלק ב' אגרת דש]. | מעלה מיוחדת מבאר הרבי באגרת מ[[כ"ד תשרי]] [[תש"ח]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/304.htm אגרות קודש חלק ב' אגרת דש]. }} לחסיד כאשר הוא מגיע לבית מדרש רבו, מאיר בו אור מיוחד על דרך האור שנמצא בבית המקדש. | ||
==סדר התפילה ב-770== | ==סדר התפילה ב-770== | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
להלן מובאת רשימה של בעלי תפלה קבועים בלבד, שתפילתם מהווה חלק מההווי בבית חיינו. | להלן מובאת רשימה של בעלי תפלה קבועים בלבד, שתפילתם מהווה חלק מההווי בבית חיינו. | ||
החל מ[[י"א ניסן]] [[תשל"ב]] נהוג שבשעה ש[[הרבי]] נכנס ויוצא מתפילה הקהל [[ניגון|מנגן]] בדרך כלל ניגון שמח ופעמים רבות הרבי מעודד את השירה{{הערה|התחיל בזה החסיד הרב [[זושא ווילימובסקי]] כתגובה על דברי הרבי שלא שמע שהתוועדו ב770. ראה בספר [[הפרטיזן]] מאת הרב [[שניאור זלמן ברגר]]. | החל מ[[י"א ניסן]] [[תשל"ב]] נהוג שבשעה ש[[הרבי]] נכנס ויוצא מתפילה הקהל [[ניגון|מנגן]] בדרך כלל ניגון שמח ופעמים רבות הרבי מעודד את השירה{{הערה|התחיל בזה החסיד הרב [[זושא ווילימובסקי]] כתגובה על דברי הרבי שלא שמע שהתוועדו ב770. ראה בספר [[הפרטיזן]] מאת הרב [[שניאור זלמן ברגר]].}}. | ||
==מנהג 770== | ==מנהג 770== | ||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
[[הרבי הריי"צ]] מיעט להגיע להתפלל במניין הרשמי ב770 בשל מצבו הבריאותי והיה לרוב מתפלל במניין שהתקיים עבורו ב[[דירת אדמו"ר הריי"צ ב-770|דירתו]]. כאשר היה מגיע להתפלל ב[[זאל הקטן]] היה יושב סמוך ל[[ארון הקודש]] מימינו. על מנת להקל עליו את התפילה במקום בעקבות מצב בריאותו, הותקן במקום מעקה בו יוכל להסתייע. | [[הרבי הריי"צ]] מיעט להגיע להתפלל במניין הרשמי ב770 בשל מצבו הבריאותי והיה לרוב מתפלל במניין שהתקיים עבורו ב[[דירת אדמו"ר הריי"צ ב-770|דירתו]]. כאשר היה מגיע להתפלל ב[[זאל הקטן]] היה יושב סמוך ל[[ארון הקודש]] מימינו. על מנת להקל עליו את התפילה במקום בעקבות מצב בריאותו, הותקן במקום מעקה בו יוכל להסתייע. | ||
עד [[תשמ"ח]]{{הערה|למעט [[תשכ"ה]]. | עד [[תשמ"ח]]{{הערה|למעט [[תשכ"ה]].}} התפלל [[הרבי]] בציבור בימי חול בעיקר תפילות [[מנחה]] ו[[ערבית]]{{הערה|בדרך כלל, אך לא בקביעות.}} ובימי הקריאה היה מגיע מ[[קריאת התורה]] עד סיום התפילה. | ||
ב[[שבת]] ו[[יום טוב]] על [[תשמ"ח]]{{הערה|בשנת [[תשמ"ו]] התפלל הרבי ב[[זאל הקטן]] ב[[שבת|שבתות]] מ[[שבת מברכים]] [[אדר א']], עד [[חג הפסח]], מחמת קושי בהליכה. | ב[[שבת]] ו[[יום טוב]] על [[תשמ"ח]]{{הערה|בשנת [[תשמ"ו]] התפלל הרבי ב[[זאל הקטן]] ב[[שבת|שבתות]] מ[[שבת מברכים]] [[אדר א']], עד [[חג הפסח]], מחמת קושי בהליכה.}} התפלל מנחה ב[[ערב שבת]] ב[[זאל הקטן]], [[קבלת שבת]] ו[[שחרית]] ב[[זאל הגדול]], [[מנחה]] - כאשר היה [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] היתה התפילה ב[[זאל הגדול]], כאשר לא היתה התוועדות בזאל הקטן. [[ערבית]] [[מוצאי שבת]] בזאל הקטן. | ||
בימי החול בשנים בהם התפלל [[הרבי]] ב[[זאל הקטן]] את תפילות [[מנחה]] ו[[ערבית]], היה הרבי יושב בפינה הצפונית מזרחית סמוך לדלת הכניסה. בימים שני וחמישי היה הרבי משתתף גם ב[[קריאת התורה]] שהתקיימה, והחל משנות המ"מים הסכים הרבי שיעמידו לו בשעה זו סטנדר קטן על השולחן. ב[[שבת|שבתות]] ו[[יום טוב|ימים טובים]] נהג הרבי לשבת במקום סמוך לדלת שעוברת לחדר שני של הזאל הקטן. | בימי החול בשנים בהם התפלל [[הרבי]] ב[[זאל הקטן]] את תפילות [[מנחה]] ו[[ערבית]], היה הרבי יושב בפינה הצפונית מזרחית סמוך לדלת הכניסה. בימים שני וחמישי היה הרבי משתתף גם ב[[קריאת התורה]] שהתקיימה, והחל משנות המ"מים הסכים הרבי שיעמידו לו בשעה זו סטנדר קטן על השולחן. ב[[שבת|שבתות]] ו[[יום טוב|ימים טובים]] נהג הרבי לשבת במקום סמוך לדלת שעוברת לחדר שני של הזאל הקטן. | ||
| שורה 49: | שורה 49: | ||
כאשר עבר מניין התפילה המרכזי אל [[הזאל הגדול]], הרבי החל להתפלל שם את תפילות ה[[שבת|שבתות]], ה[[יום טוב|ימים טובים]] וה[[צום|צומות]], בעוד שאת התפילות בימי החול וב[[מוצאי שבת]] המשיך הרבי להתפלל ב[[זאל הקטן]]. | כאשר עבר מניין התפילה המרכזי אל [[הזאל הגדול]], הרבי החל להתפלל שם את תפילות ה[[שבת|שבתות]], ה[[יום טוב|ימים טובים]] וה[[צום|צומות]], בעוד שאת התפילות בימי החול וב[[מוצאי שבת]] המשיך הרבי להתפלל ב[[זאל הקטן]]. | ||
בעיתים מסויימים עשו לרבי מבנין מיוחד ב[[גן עדן התחתון]]{{הערה|בלילות ארוכים של יחידות בימי הקריאה או שהרבי היה שומע קריאת התורה בזאל הקטן קודם שהלך לבתו, ולפעמים היה מנין לקריאת התורה בגן עדן התחתון כשחזר מביתו ל-770. ב[[תשנ"ב]] [[מנחה]] לפני [[חלוקת הדולרים]] ביום ראשון. וכן ב[[תענית בה"ב|תעניות בה"ב]] עד [[תשמ"ח]] היה מנין מצומצם בסיום הצום. | בעיתים מסויימים עשו לרבי מבנין מיוחד ב[[גן עדן התחתון]]{{הערה|בלילות ארוכים של יחידות בימי הקריאה או שהרבי היה שומע קריאת התורה בזאל הקטן קודם שהלך לבתו, ולפעמים היה מנין לקריאת התורה בגן עדן התחתון כשחזר מביתו ל-770. ב[[תשנ"ב]] [[מנחה]] לפני [[חלוקת הדולרים]] ביום ראשון. וכן ב[[תענית בה"ב|תעניות בה"ב]] עד [[תשמ"ח]] היה מנין מצומצם בסיום הצום.}}, במיוחד לאחר [[כ"ז אדר]] [[תשנ"ב]]. | ||
===מקום הרבי בתפילה=== | ===מקום הרבי בתפילה=== | ||
| שורה 64: | שורה 64: | ||
בשנת האבילות אחרי הסתלקות אביו הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] ב[[כ' מנחם אב]] [[תש"ד]] התפלל הרבי לפני העמוד ו[[בעל קורא|קרא בתורה]] במנין של הישיבה, כאשר התפילות מתקיימות בזאל הקטן{{הערה|מסופר כי הרבי דייק שיהיו עשרה מלבדו בבית הכנסת ([[מעשה מלך]]).}}. | בשנת האבילות אחרי הסתלקות אביו הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] ב[[כ' מנחם אב]] [[תש"ד]] התפלל הרבי לפני העמוד ו[[בעל קורא|קרא בתורה]] במנין של הישיבה, כאשר התפילות מתקיימות בזאל הקטן{{הערה|מסופר כי הרבי דייק שיהיו עשרה מלבדו בבית הכנסת ([[מעשה מלך]]).}}. | ||
בשנת האבלות אחרי אימו [[הרבנית חנה]] שהסתלקה ב[[ו' תשרי]] [[תשכ"ז]], התפלל הרבי לפני העמוד בימים הבודדים של ה"שבעה"{{הערה|הסתלקה בשבת [[ו' תשרי]] [[תשכ"ה]] בעלות המנחה והובאה למנוחות למחרת ב[[ז' תשרי]]. ה[[שבעה]] נמשכה עד [[ערב יום כיפור]]. ממילא השבעה נמשכה ימים ספורים בלבד. | בשנת האבלות אחרי אימו [[הרבנית חנה]] שהסתלקה ב[[ו' תשרי]] [[תשכ"ז]], התפלל הרבי לפני העמוד בימים הבודדים של ה"שבעה"{{הערה|הסתלקה בשבת [[ו' תשרי]] [[תשכ"ה]] בעלות המנחה והובאה למנוחות למחרת ב[[ז' תשרי]]. ה[[שבעה]] נמשכה עד [[ערב יום כיפור]]. ממילא השבעה נמשכה ימים ספורים בלבד.}} בביתה ב-[[פרזדינט 1418]], וכל השנה התפלל לפני העמוד ב-770. | ||
בשנת [[תשמ"ח]] בשנת ה[[אבילות]] על [[הרבנית חיה מושקא]] התפלל הרבי לפני העמוד רוב השנה בביתו ברחוב [[פרזידנט 1304]]. ובימים שלא עמד בפני העמוד, הוכן מקום בפינה הדרומית מזרחית, כמנהג [[רבותינו נשיאנו]]. מאז החל הרבי להתפלל עם הציבור גם את [[תפילת שחרית]] בשעה עשר, גם לאחר תום שנת האבילות. מאז את כל התפילות התפלל הרבי ב[[זאל הגדול]] (למעט [[תפילת ערבית]] של [[מוצאי שבת]] אותה המשיך הרבי להתפלל ב[[זאל הקטן]]). | בשנת [[תשמ"ח]] בשנת ה[[אבילות]] על [[הרבנית חיה מושקא]] התפלל הרבי לפני העמוד רוב השנה בביתו ברחוב [[פרזידנט 1304]]. ובימים שלא עמד בפני העמוד, הוכן מקום בפינה הדרומית מזרחית, כמנהג [[רבותינו נשיאנו]]. מאז החל הרבי להתפלל עם הציבור גם את [[תפילת שחרית]] בשעה עשר, גם לאחר תום שנת האבילות. מאז את כל התפילות התפלל הרבי ב[[זאל הגדול]] (למעט [[תפילת ערבית]] של [[מוצאי שבת]] אותה המשיך הרבי להתפלל ב[[זאל הקטן]]). | ||
| שורה 87: | שורה 87: | ||
בחסידות חב"ד מבואר פעמים רבות{{מקור}}, דוגמה להשפעה באופן של [[סובב]] כאשר נמצאים במחיצת [[צדיק]] בכלל ומיוחד כאשר שצדיק מתפלל, ההשפעה היא על האדם אף שאינו חש בה. | בחסידות חב"ד מבואר פעמים רבות{{מקור}}, דוגמה להשפעה באופן של [[סובב]] כאשר נמצאים במחיצת [[צדיק]] בכלל ומיוחד כאשר שצדיק מתפלל, ההשפעה היא על האדם אף שאינו חש בה. | ||
מספרים{{הערה|מפי המשפיע הרב [[שלמה זרחי]]. | מספרים{{הערה|מפי המשפיע הרב [[שלמה זרחי]].}} שהיה בחור שהתלונן אצל הרבי על בעיות ב[[אמונה]], אמר לו הרבי תבוא להתפלל עם אדם שאצלו מונח הדברים בפשטות (ובזה רמז על עצמו), ויהיו הדברים מונחים אצלך בפשטות. | ||
==תפלה בימי חול== | ==תפלה בימי חול== | ||
| שורה 95: | שורה 95: | ||
*תפילת [[שחרית]] מתקיימת בשעה 10 בבוקר. | *תפילת [[שחרית]] מתקיימת בשעה 10 בבוקר. | ||
:בתחילת התפילה מנגנים "[[ניגון שיבנה בית המקדש|שיבנה בית המקדש]]", ב{{מונחון|יומי דפגרא|חגים חסידיים}} לפעמים החזן מתחיל ניגון בברכת "שים שלום". כמו כן נהוג לנגן{{הערה|התחיל באמצע שנות הס'. | :בתחילת התפילה מנגנים "[[ניגון שיבנה בית המקדש|שיבנה בית המקדש]]", ב{{מונחון|יומי דפגרא|חגים חסידיים}} לפעמים החזן מתחיל ניגון בברכת "שים שלום". כמו כן נהוג לנגן{{הערה|התחיל באמצע שנות הס'.}} "אל תירא" ב[[ניגון עוצו עצה]] ו"אך צדיקים" בניגון [[כי אלוקים יושיע ציון (ניגון)|כי אלוקים]]. | ||
:לאחר התפילה נאמר ברבים על ידי החזן [[חת"ת|השיעור היומי בתהלים]]. | :לאחר התפילה נאמר ברבים על ידי החזן [[חת"ת|השיעור היומי בתהלים]]. | ||
| שורה 106: | שורה 106: | ||
:בסיום התפילה מכריז הגבאי מתי מתקיימת התפילה הבאה. | :בסיום התפילה מכריז הגבאי מתי מתקיימת התפילה הבאה. | ||
* תפילת [[ערבית]] מתקיימת ב[[חורף]]{{הערה|מלאחר [[שמחת תורה]]. | * תפילת [[ערבית]] מתקיימת ב[[חורף]]{{הערה|מלאחר [[שמחת תורה]].}} בשעה 6:45{{הערה|לפעמים בימים שאחרי [[שמחת תורה]] השעון ב[[ניו יורק]] משתנה, עד שאפשר להתפלל ב 6:45.}} , וב[[קיץ]]{{הערה|לאחר שהשעון זז ואי אפשר להתפלל ב 6:45.}} בשעה 9:30. | ||
:בימי [[תענית בה"ב]], התפילה מתקיימת בסוף ה[[צום]]. | :בימי [[תענית בה"ב]], התפילה מתקיימת בסוף ה[[צום]]. | ||
| שורה 124: | שורה 124: | ||
===[[שחרית]] ו[[תפילת מוסף|מוסף]]=== | ===[[שחרית]] ו[[תפילת מוסף|מוסף]]=== | ||
התפילה מתחילה בשעה 10{{הערה|יוצא מהכלל [[ערב פסח]] שחל להיות בשבת. | התפילה מתחילה בשעה 10{{הערה|יוצא מהכלל [[ערב פסח]] שחל להיות בשבת.}}, לבד מ[[שבת מברכים]] ש[[שבת מברכים|אמירת התהלים]] מתחילה ב 8:30 והתפילה ב 10:30 | ||
נוהגים לנגן ב: | נוהגים לנגן ב: | ||
*[[האדרת והאמונה]], על פי בקשת ר' [[זלמן יפה]] מהרבי | *[[האדרת והאמונה]], על פי בקשת ר' [[זלמן יפה]] מהרבי | ||
*א-ל אדון{{הערה|בדרך כלל כאשר הרבי התפלל בעמוד לא ניגן כלל, יוצא מהכלל ב[[כ' מנחם אב]] [[תשכ"ג]] שהרבי התחיל לנגן ב"קל אדון" מהמילים "פאר וכבוד" עד הסוף ב[[ניגון שאמיל]]. מזכרון הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]]. | *א-ל אדון{{הערה|בדרך כלל כאשר הרבי התפלל בעמוד לא ניגן כלל, יוצא מהכלל ב[[כ' מנחם אב]] [[תשכ"ג]] שהרבי התחיל לנגן ב"קל אדון" מהמילים "פאר וכבוד" עד הסוף ב[[ניגון שאמיל]]. מזכרון הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]].}}. | ||
*ב[[אמירת קדושה|קדושה]] בשחרית בקטע המתחיל "ממקומך"{{הערה|לפי הנראה בפעול הראשונה בתחילת הכפס' על ידי הרב הירשל שפריצר, ניגן בפעם הראשונה בניגון שמיל, וקיבל על זה ישר כח מהרבי. | *ב[[אמירת קדושה|קדושה]] בשחרית בקטע המתחיל "ממקומך"{{הערה|לפי הנראה בפעול הראשונה בתחילת הכפס' על ידי הרב הירשל שפריצר, ניגן בפעם הראשונה בניגון שמיל, וקיבל על זה ישר כח מהרבי.}} | ||
*ב[[אמירת קדושה|קדושה]] ב[[תפילת מוסף]] בקטע המתחיל "הוא אלוקינו", מנגנים את [[ניגון הוא אלוקינו]]. | *ב[[אמירת קדושה|קדושה]] ב[[תפילת מוסף]] בקטע המתחיל "הוא אלוקינו", מנגנים את [[ניגון הוא אלוקינו]]. | ||
| שורה 145: | שורה 145: | ||
*הרב שמעון הרץ, ב[[קבלת שבת]] ולפעמים בשחרית של שבת | *הרב שמעון הרץ, ב[[קבלת שבת]] ולפעמים בשחרית של שבת | ||
*הרב [[נחום קפלינסקי]], בעיקר בתפילת מנחה בשבת. | *הרב [[נחום קפלינסקי]], בעיקר בתפילת מנחה בשבת. | ||
*הרב [[מנחם מענדל רייצס (קראון הייטס)]] ו"בתפילת גשם" ו"בתפילת טל"{{הערה|באחת השנים התפלל גם בימים נוראים. | *הרב [[מנחם מענדל רייצס (קראון הייטס)]] ו"בתפילת גשם" ו"בתפילת טל"{{הערה|באחת השנים התפלל גם בימים נוראים.}}. | ||
*הרב [[שלמה לייב אברמוביץ]], קיבל מהרבי כמה קרובים על התפלה בעמוד. (זכה להיות מי ששר לראשונה לפני הרבי את [[ניגון יחי (חיילי אדוננו)]] שמקורה ב'מארש' של משפ' העכט). | *הרב [[שלמה לייב אברמוביץ]], קיבל מהרבי כמה קרובים על התפלה בעמוד. (זכה להיות מי ששר לראשונה לפני הרבי את [[ניגון יחי (חיילי אדוננו)]] שמקורה ב'מארש' של משפ' העכט). | ||
*הרב לוי גאייר | *הרב לוי גאייר | ||
| שורה 160: | שורה 160: | ||
קודם תקעת שופר נוהגים לנגן את ניגוני רבותנו נשאינו וניגון לר' לוי יצחק ולחתום בניגון יחי | קודם תקעת שופר נוהגים לנגן את ניגוני רבותנו נשאינו וניגון לר' לוי יצחק ולחתום בניגון יחי | ||
הרב [[שלמה מיעסקי]], מכריז (תוכן): שכיון שענין התקיעות הוא קבלת המלכות, והדרך לקבל מלכותו של הקב"ה מוסבר בחסידות{{הערה|[[דרך מצותך]] מצות מנינוי מלך. ועוד. | הרב [[שלמה מיעסקי]], מכריז (תוכן): שכיון שענין התקיעות הוא קבלת המלכות, והדרך לקבל מלכותו של הקב"ה מוסבר בחסידות{{הערה|[[דרך מצותך]] מצות מנינוי מלך. ועוד.}} הוא על ידי התקשרות למלך לנשיא הדור. ומסיים בהכרזת יחי. | ||
===בעלי תפילה בימים נוראים=== | ===בעלי תפילה בימים נוראים=== | ||
| שורה 185: | שורה 185: | ||
לאחר מכן שימשו כבעלי תקיעה בניו: הרב אליהו טננבוים. והרב שלום דובער טננבוים. | לאחר מכן שימשו כבעלי תקיעה בניו: הרב אליהו טננבוים. והרב שלום דובער טננבוים. | ||
ראה עוד: [[השופורות של הרבי]]{{הערה|http://shturem.net/index.php?section=news&id=75135 | ראה עוד: [[השופורות של הרבי]]{{הערה|http://shturem.net/index.php?section=news&id=75135}} | ||
==בשמני עצרת שמחת תורה== | ==בשמני עצרת שמחת תורה== | ||