820
עריכות
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
שורה 22: | שורה 22: | ||
ה[[חזון איש]] כתב במכתב מיוחד לתלמידיו לשמור שבת ביום ראשון בלבד, ולצום ביום חמישי בלבד, וכך נהגו תלמידיו, אך מנגד ביום צום גדליה תש"ב כינס הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]], את כל גדולי ישראל שהיו באותו זמן בארץ ישראל (ביניהם: הרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[שלמה גורן]], הרב [[איסר זלמן מלצר]], הרב [[צבי פסח פרנק]] הרב [[בן ציון מאיר חי עוזיאל]]) לדון בשאלת צום יום כיפור לפליטים השוהים ביפן, והחליטו שלא כדעת החזון איש, לשמור שבת ויום כיפור כמו בכל העולם. | ה[[חזון איש]] כתב במכתב מיוחד לתלמידיו לשמור שבת ביום ראשון בלבד, ולצום ביום חמישי בלבד, וכך נהגו תלמידיו, אך מנגד ביום צום גדליה תש"ב כינס הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]], את כל גדולי ישראל שהיו באותו זמן בארץ ישראל (ביניהם: הרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[שלמה גורן]], הרב [[איסר זלמן מלצר]], הרב [[צבי פסח פרנק]] הרב [[בן ציון מאיר חי עוזיאל]]) לדון בשאלת צום יום כיפור לפליטים השוהים ביפן, והחליטו שלא כדעת החזון איש, לשמור שבת ויום כיפור כמו בכל העולם. | ||
החסידים שהיו שם ברובם שמרו אכן את יום השבת כרגיל ויום כיפור ביום רביעי, וכן הורה [[הרבי הריי"צ]] לחסידים, וכן הורה ה[[אדמו"ר מגור]] לחסידיו, אך האדמו"ר מ[[אמשינוב]] סבר שצריך מחומרא לשמור גם שבת וגם ים ראשון{{הערה|ב[[המלך במסיבו]] ח"א עמ נח' כתוב שחסידי חב"ד החמירו ושמרו שבת יומיים, וכן ביום שלמחרת יום כיפור החמירו ולא אכלו יותר מה"שיעור".}}. | החסידים שהיו שם ברובם שמרו אכן את יום השבת כרגיל ויום כיפור ביום רביעי, וכן הורה [[הרבי הריי"צ]] לחסידים, וכן הורה ה[[אדמו"ר מגור]] לחסידיו, אך האדמו"ר רבי [[שמעון שלום קליש]] מ[[אמשינוב]] סבר שצריך מחומרא לשמור גם שבת וגם ים ראשון{{הערה|ב[[המלך במסיבו]] ח"א עמ נח' כתוב שחסידי חב"ד החמירו ושמרו שבת יומיים, וכן ביום שלמחרת יום כיפור החמירו ולא אכלו יותר מה"שיעור".}}. | ||
מחלוקת זו גרמה לבלבול אדיר, כאשר חלק מהיהודים שומרים שבת ביום אחד וחלק ביום אחר, וכל אחד חילל במכוון את השבת של האחר, ונוצר זלזול עצום במהות שבת. | מחלוקת זו גרמה לבלבול אדיר, כאשר חלק מהיהודים שומרים שבת ביום אחד וחלק ביום אחר, וכל אחד חילל במכוון את השבת של האחר, ונוצר זלזול עצום במהות שבת. |
עריכות