11,693
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''איסר החזן''' היה חזן אצל [[אדמו"ר המהר"ש]] | '''איסר החזן''' היה חזן אצל [[אדמו"ר המהר"ש]]. התגורר ביישובים שהקים [[אדמו"ר הצמח צדק]] ועל שם זה היה נקרא "יישובניק". היה ירא אלוקים ולמדן. | ||
==אודותיו== | ==אודותיו== | ||
שורה 16: | שורה 16: | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר, שפעם אמר אחד מתושבי ליובאוויטש, איש עז ותקיף: אני אראה לכם שלא אבכה כאשר איסר אומר 'כורעים'. באותו יום הכיפורים בא לבית המדרש של הרבי בשעת תפילת מוסף. כאשר התחיל ר' איסר לנגן "והכוהנים" בהתלהבות גדולה - התחיל אותו תקיף לייבב, עד שנזקק להיאחז בכיור כדי שלא ליפול. הגיב על כך [[אדמו"ר הרש"ב]]: התעוררותם של המתפללים נבעה בעיקר מכוונותיו של אבא (אדמו"ר המהר"ש), לא מנגינותיו של ר' איסר. אלא שמכל מקום, היה צורך גם בנגינה... | [[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר, שפעם אמר אחד מתושבי ליובאוויטש, איש עז ותקיף: אני אראה לכם שלא אבכה כאשר איסר אומר 'כורעים'. באותו יום הכיפורים בא לבית המדרש של הרבי בשעת תפילת מוסף. כאשר התחיל ר' איסר לנגן "והכוהנים" בהתלהבות גדולה - התחיל אותו תקיף לייבב, עד שנזקק להיאחז בכיור כדי שלא ליפול. הגיב על כך [[אדמו"ר הרש"ב]]: התעוררותם של המתפללים נבעה בעיקר מכוונותיו של אבא (אדמו"ר המהר"ש), לא מנגינותיו של ר' איסר. אלא שמכל מקום, היה צורך גם בנגינה... | ||
עוד סיפר אדמו"ר הריי"צ, שפעם אחת, בעת אמירת 'סדר העבודה' של יום הכיפורים, הבריק ברק מסמא עיניים ונשמע רעם אדיר, ופרצה שריפה בעיירה. בבית-הכנסת פרצה בהלה, שכן לא ידעו היכן פרצה השריפה, ובגלל האש והעשן נדמה היה כי השריפה אחזה בבית-הכנסת עצמו. כמעט כל המתפללים רצו החוצה, ונשארו רק מי שעמדו ליד אדמו"ר המהר"ש, שכן הם ראו שהרבי נשאר לשבת על מקומו. וראו זה פלא: ר' איסר החזן, שהיה שקוע בהתלהבותו הגדולה באמירת ה'עבודה', לא הרגיש כלל בכל הנעשה, והמשיך באמירת סדר ה'עבודה' ללא הפסק כלשהו. | עוד סיפר אדמו"ר הריי"צ בשם זקנתו [[הרבנית רבקה]], שפעם אחת, בעת אמירת 'סדר העבודה' של יום הכיפורים, הבריק ברק מסמא עיניים ונשמע רעם אדיר, ופרצה שריפה בעיירה. בבית-הכנסת פרצה בהלה, שכן לא ידעו היכן פרצה השריפה, ובגלל האש והעשן נדמה היה כי השריפה אחזה בבית-הכנסת עצמו. כמעט כל המתפללים רצו החוצה, ונשארו רק מי שעמדו ליד אדמו"ר המהר"ש, שכן הם ראו שהרבי נשאר לשבת על מקומו. וראו זה פלא: ר' איסר החזן, שהיה שקוע בהתלהבותו הגדולה באמירת ה'עבודה', לא הרגיש כלל בכל הנעשה, והמשיך באמירת סדר ה'עבודה' ללא הפסק כלשהו. | ||
הפעם האחרונה שבא ל[[ליובאוויטש]] היתה בשנת [[תרנ"ג]], לאחר מכן נפטר. | הפעם האחרונה שבא ל[[ליובאוויטש]] היתה בשנת [[תרנ"ג]], לאחר מכן נפטר. |
עריכות