11,693
עריכות
איסר זרחי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (אליהו ב. העביר את הדף משתמש:משתמש:אליהו ב./איסר החזן לשם איסר החזן בלי להשאיר הפניה) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==אודותיו== | ==אודותיו== | ||
[[אדמו"ר המהר"ש]] אמר אודותיו שהיה לו "ראש ברזל" הוא יכל ללמוד שמונה שעות ברציפות. סדר הנהגתו ביישוב היתה שמייד אחרי תפילת ערבית היה נשכב לישון ובשעה שתיים אחר חצות היה קם ולומד עד הבוקר | [[אדמו"ר המהר"ש]] אמר אודותיו שהיה לו "ראש ברזל", הוא יכל ללמוד שמונה שעות ברציפות. סדר הנהגתו ביישוב היתה, שמייד אחרי [[תפילת ערבית]] היה נשכב לישון, ובשעה שתיים אחר חצות היה קם ולומד עד הבוקר. | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] מתאר אותו כ"למדן", כפי הפירוש בזה מ[[אדמו"ר הזקן]], כמו שם התואר "גנב", שאין זה מי שיודע לגנוב אלא מי שגונב בפועל. כך ר' איסר היה "למדן" שלומד בפועל. | [[אדמו"ר הריי"צ]] מתאר אותו כ"למדן", כפי הפירוש בזה מ[[אדמו"ר הזקן]], כמו שם התואר "גנב", שאין זה מי שיודע לגנוב אלא מי שגונב בפועל. כך ר' איסר היה "למדן" שלומד בפועל. | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר, שפעם אמר אחד מתושבי ליובאוויטש, איש עז ותקיף: אני אראה לכם שלא אבכה כאשר איסר אומר 'כורעים'. באותו יום הכיפורים בא לבית המדרש של הרבי בשעת תפילת מוסף. כאשר התחיל ר' איסר לנגן "והכוהנים" בהתלהבות גדולה - התחיל אותו תקיף לייבב, עד שנזקק להיאחז בכיור כדי שלא ליפול. הגיב על כך [[אדמו"ר הרש"ב]]: התעוררותם של המתפללים נבעה בעיקר מכוונותיו של אבא (אדמו"ר המהר"ש), לא מנגינותיו של ר' איסר. אלא שמכל מקום, היה צורך גם בנגינה... | [[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר, שפעם אמר אחד מתושבי ליובאוויטש, איש עז ותקיף: אני אראה לכם שלא אבכה כאשר איסר אומר 'כורעים'. באותו יום הכיפורים בא לבית המדרש של הרבי בשעת תפילת מוסף. כאשר התחיל ר' איסר לנגן "והכוהנים" בהתלהבות גדולה - התחיל אותו תקיף לייבב, עד שנזקק להיאחז בכיור כדי שלא ליפול. הגיב על כך [[אדמו"ר הרש"ב]]: התעוררותם של המתפללים נבעה בעיקר מכוונותיו של אבא (אדמו"ר המהר"ש), לא מנגינותיו של ר' איסר. אלא שמכל מקום, היה צורך גם בנגינה... | ||
עוד | עוד סיפר אדמו"ר הריי"צ, שפעם אחת, בעת אמירת 'סדר העבודה' של יום הכיפורים, הבריק ברק מסמא עיניים ונשמע רעם אדיר, ופרצה שריפה בעיירה. בבית-הכנסת פרצה בהלה, שכן לא ידעו היכן פרצה השריפה, ובגלל האש והעשן נדמה היה כי השריפה אחזה בבית-הכנסת עצמו. כמעט כל המתפללים רצו החוצה, ונשארו רק מי שעמדו ליד אדמו"ר המהר"ש, שכן הם ראו שהרבי נשאר לשבת על מקומו. וראו זה פלא: ר' איסר החזן, שהיה שקוע בהתלהבותו הגדולה באמירת ה'עבודה', לא הרגיש כלל בכל הנעשה, והמשיך באמירת סדר ה'עבודה' ללא הפסק כלשהו. | ||
הפעם האחרונה שבא ל[[ליובאוויטש]] היתה בשנת [[תרנ"ג]], לאחר מכן נפטר. | הפעם האחרונה שבא ל[[ליובאוויטש]] היתה בשנת [[תרנ"ג]], לאחר מכן נפטר. | ||