מעקה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 1,113 בתים ,  28 באוגוסט 2020
שורה 21: שורה 21:


==ברכת המעקה==
==ברכת המעקה==
נאמר בפרשתנו (כב,ח): "כי תבנה בית חדש, ועשית מעקה לגגך". זו מצוות-עשה, שכל מי שיש לו בית-דירה, שבני-אדם יכולים לעלות על גגו, חייב לעשות לגג מעקה חזק, בגובה של עשרה טפחים לפחות (לפי 'שיעורי תורה': לכתחילה 114 ס"מ, ולא פחות מ-89 ס"מ).
על פי דברי [[הרמב"ם]] אין מברכים על מצווה שנוסדה על מנת למנוע סכנה, אולם באותו פרק הוא כותב שמצוות מעקה שתוקנה משום סכנה כן מברכים אליה. לפני [[הרמב"ם]] פסקו הראשונים שאכן "לא תשים דמים בביתך" זו מצווה נפרדת מ"ועשית מעקה לגגך" אבל בעשיית מעקה לגג יש מצווה חיובית, לפתור את הבעיה דווקא על-ידי מעקה, ועל כך מברכים, וכן פסקו הרבה פוסקים וכן גם [[הרבי]].


הרמב"ם פוסק שאין מברכים על קיום מצווה שנועדה למנוע סכנה. עם זה, באותו הפרק הוא פוסק לברך: "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לעשות מעקה". לפניו פסק כן בעל ה'שאילתות', בימי הגאונים, ואחריו הרשב"א ועוד. סיבת הדבר היא, כי אכן יש מצווה נפרדת למנוע מפגעים (נוספים – כגון כלב רע וסולם רעוע) ברשותנו, ככתוב בהמשך הפסוק "ולא תשים דמים בביתך", וזאת אפשר לעשות בכמה וכמה דרכים, אבל בעשיית מעקה לגג יש מצווה חיובית, לפתור את הבעיה דווקא על-ידי מעקה, ועל כך מברכים. וכן פסקו למעשה מכל העדות: רבי עקיבא איגר. ה'שדי חמד', הרבי מליובאוויטש, ה'מנחת יצחק' והרב מרדכי אליהו.
לעומת זאת  ישנם פוסקים יחידים שכן פסקו שאין לברך על מצוות מעקה, כגון הרוקח והמאירי וכן הרב [[עובדיה יוסף]].


כך עושים זאת: לפני גמר בניית המעקה מברך בעל הבית ולאחר מכן הוא מסייע לאיש-המקצוע בהרכבת הקטע האחרון.
{{הערה|מקורות: ספרי עה"פ. רמב"ם פי"א מהל' ברכות ה"ד וה"ח. טושו"ע חו"מ סי' תכז, נו"כ, וערוך השלחן שם ס"י. שו"ע אדמו"ר הזקן הל' שמירת גו"נ ס"א-ג ו'אמרי יעקב' שם. שו"ת: שאילתות פ' עקב. הרשב"א ח"ג סי' רפג. יביע אומר ח"ח או"ח סי' כב אות כו. מנחת יצחק ח"ו סי' קיב. ספרים: שדי חמד, אסיפת דינים, מע' ברכות סי' א אות טז. הערות הרב אליהו לקיצור שו"ע סי' קצ. שיעור מקווה עמ'  קפג. אגרות-קודש כרך יב ס"ע קפח. לקוטי-שיחות (מתורגם ללה"ק) ח"ב עמ' 87, וח"ט עמ' 144 בהערה, אתר חב"ד - צא"ח}}.
 
לעומת זה, פוסקים יחידים אומרים שאין לברך על עשיית מעקה: הרוקח והמאירי, וכן פסק הרב עובדיה יוסף. טעמם הוא, שהעיקר בזה הוא מניעת הסכנה. ויש מדייקים זאת ממה שהטור והשולחן-ערוך (וגם בעל התניא) בהלכות מעקה לא הזכירו ברכה כלל.
 
{{הערה|מקורות: ספרי עה"פ. רמב"ם פי"א מהל' ברכות ה"ד וה"ח. טושו"ע חו"מ סי' תכז, נו"כ, וערוך השלחן שם ס"י. שו"ע אדמו"ר הזקן הל' שמירת גו"נ ס"א-ג ו'אמרי יעקב' שם. שו"ת: שאילתות פ' עקב. הרשב"א ח"ג סי' רפג. יביע אומר ח"ח או"ח סי' כב אות כו. מנחת יצחק ח"ו סי' קיב. ספרים: שדי חמד, אסיפת דינים, מע' ברכות סי' א אות טז. הערות הרב אליהו לקיצור שו"ע סי' קצ. שיעור מקווה עמ'  קפג. אגרות-קודש כרך יב ס"ע קפח. לקוטי-שיחות (מתורגם ללה"ק) ח"ב עמ' 87, וח"ט עמ' 144 בהערה}}.


==מעקה בחסידות==
==מעקה בחסידות==
בשיחתו של [[הרבי]] , מסביר [[הרבי]] שעניין המעקה הוא אינו דווקא כפשוטו אלא סיבתו היא רוחנית. '''הגג''' מסמל את ענייני החול  שאינם קשורים ל[[תורה]] ו[[מצוות]] ומשום כך יש חשש שהאדם שיתעסק בהם יפול , ולכן יש לשים '''מעקה''' שהוא גדר לענייני העולם שישמור עליו מליפול, ו'''המעקה''' הינו ההוספה במעשה טוב.
בשיחתו של [[הרבי]] , מסביר [[הרבי]] שעניין המעקה הוא אינו דווקא כפשוטו אלא סיבתו היא רוחנית. '''הגג''' מסמל את ענייני החול  שאינם קשורים ל[[תורה]] ו[[מצוות]] ומשום כך יש חשש שהאדם שיתעסק בהם יפול , ולכן יש לשים '''מעקה''' שהוא גדר לענייני העולם שישמור עליו מליפול, ו'''המעקה''' הינו ההוספה במעשה טוב.

תפריט ניווט