מוקצה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 334 בתים ,  26 באוגוסט 2020
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
חכמים אסרו  לטלטל מקצת דברים בשבת וביום טוב. איסור זה נקרא "מוקצה", כלומר, שמוקצה ומוצא [מדעת האדם] מלהשתמש בו בשבת. איסור זה מתחלק לכמה סוגים. ובכללות מתחלק לשני סוגים כלליים: מוקצה קל ומוקצה חמור.
חכמים אסרו  לטלטל מקצת דברים בשבת וביום טוב. איסור זה נקרא מוקצה. כלומר, שמוקצה ומוצא מדעת האדם מלהשתמש בו בשבת. איסור זה מתחלק לכמה סוגים. ובכללות מתחלק לשני סוגים כלליים: מוקצה קל ומוקצה חמור.
==דיני מוקצה==
==דיני מוקצה==
===כלי שמלאכתו לאיסור===
===כלי שמלאכתו לאיסור===
שורה 63: שורה 63:
וב"תרמילו" – גם איסור מוקצה.
וב"תרמילו" – גם איסור מוקצה.
==בתורת החסידות==
==בתורת החסידות==
במסכת שבת {{הערה|צד,א}} נחלקו חכמים ורבי נתן בדין אדם המוציא בשבת בהמה, חיה או עוף כשהם בחיים לרשות-הרבים. רבי נתן סובר שהוא פטור, ואינו חייב מן התורה באיסור "הוצאה", וטעמו הוא "שהחי נושא את עצמו" ולכן אין האדם שהוציאן חייב, אולם חכמים סוברים שחייב. בלקוטי שיחות, {{הערה|חלק ו' שיחה א' לפרשת יתרו}}  מבאר הרבי  את ההבדל בין סוג ה"חי" לסוג ה"צומח", על סוג ה"חי".
ב[[ליקוטי שיחות]], {{הערה|חלק ו' שיחה א' לפרשת יתרו}}  מבאר הרבי  {{הערה|בנוגע למחלוקת חכמים בדין אדם המוציא בשבת בהמה}} את ההבדל בין סוג ה[[חי]] לסוג ה[[צומח]], על סוג ה[[חי]].


בסוג ה"חי", החיות היא נפשית, זוהי הסיבה לכך שבבעל-חי מצוי כח הרצון שבו מתבטאת ה"נפש". וגם הגוף שלו מושפע מרצון הנפש בדרך ממילא, מצד זה שהוא מיוחד עמו, עד כדי כך שמהותו היא הנפש".'''
בסוג ה"חי", החיות היא נפשית, זוהי הסיבה לכך שבבעל-חי מצוי כח הרצון שבו מתבטאת ה"נפש". וגם הגוף שלו מושפע מרצון הנפש בדרך ממילא, מצד זה שהוא מיוחד עמו, עד כדי כך שמהותו היא הנפש".'''

תפריט ניווט