12,904
עריכות
מ (החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|") |
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
(12 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | |||
'''עיוור''' הוא אדם שחוש הראיה שלו פגום, וכתוצאה מכך אינו רואה. ישנם הרבה סוגים וסיבות לעיוורון, הבעיה יכולה להיות ב[[עין]] בעצבים או ב[[מח]]. | '''עיוור''' הוא אדם שחוש הראיה שלו פגום, וכתוצאה מכך אינו רואה. ישנם הרבה סוגים וסיבות לעיוורון, הבעיה יכולה להיות ב[[עין]] בעצבים או ב[[מח]]. | ||
שורה 6: | שורה 7: | ||
[[הרבי]] שואל למה קוראים לעיוור "סגי נהור" שפירושו: ריבוי האור ולכאורה זהו [[לועג לרש]] שלעיוור אין ריבוי אור וראיה? ומבאר, שלעיוור באמת יש אור וראיה חזקה ביותר, אז למה אינו רואה? כי מרוב שהאור חזק כלי ה[[עין]] לא מצליחים להכיל אור זה ולכן אינו מצליח לראות. | [[הרבי]] שואל למה קוראים לעיוור "סגי נהור" שפירושו: ריבוי האור ולכאורה זהו [[לועג לרש]] שלעיוור אין ריבוי אור וראיה? ומבאר, שלעיוור באמת יש אור וראיה חזקה ביותר, אז למה אינו רואה? כי מרוב שהאור חזק כלי ה[[עין]] לא מצליחים להכיל אור זה ולכן אינו מצליח לראות. | ||
ודוקא מתוך הירידה של אי הראיה (הזמנית), נעשה אחר כך עליה וראיה חזקה פי כמה{{הערה|[[דבר מלכות שופטים הערה 107}}, כיתרון ה[[אור]] מן ה[[חושך]]{{הערה|קהלת ב יג}}, שדוקא מתוך שיש חושך והעלם נעשה הגילוי של האור נעלה וחזק יותר. | ודוקא מתוך הירידה של אי הראיה (הזמנית), נעשה אחר כך עליה וראיה חזקה פי כמה{{הערה|[[דבר מלכות]] שופטים הערה 107}}, כיתרון ה[[אור]] מן ה[[חושך]]{{הערה|קהלת ב יג}}, שדוקא מתוך שיש חושך והעלם נעשה הגילוי של האור נעלה וחזק יותר. | ||
==עורים בתורה== | ==עורים בתורה== | ||
שורה 34: | שורה 35: | ||
===[[נרות שבת]]=== | ===[[נרות שבת]]=== | ||
עדיף שבעלה של העיוורת ידליק. אם | עדיף שבעלה של העיוורת ידליק. אם הייתה רואה בעבר והורגלה להדליק יכולה להמשיך אך תשתדל להדליק ראשונה{{הערה|שו"ע אדה"ז סי' רס"ג, סי"ב}} | ||
==העוורים ב[[גאולה]]== | ==העוורים ב[[גאולה]]== | ||
בגאולה כל העוורים יתרפאו כנאמר{{הערה|ישעיה לה ד}} "אז תפקחנה עיני עוורים". ויתירה מזה יהיו הראשונים להתרפאות{{הערה|מדרש | בגאולה כל העוורים יתרפאו כנאמר{{הערה|ישעיה לה ד}} "אז תפקחנה עיני עוורים". ויתירה מזה יהיו הראשונים להתרפאות{{הערה|מדרש תהלים קט"ו ח}}. | ||
==כתב ברייל== | ==כתב ברייל== | ||
[[קובץ:התניא בברייל.jpg|ממוזער|[[ספר התניא]] [[הדפסת התניא|המודפס]] בברייל מוגש לרבי]] | |||
כתב ברייל הוא כתב מיוחד לעוורים הנכתב על ידי הבלטת האותיות, ונקרא על ידי המישוש. | כתב ברייל הוא כתב מיוחד לעוורים הנכתב על ידי הבלטת האותיות, ונקרא על ידי המישוש. | ||
== | בשנת [[תנש"א]] הודפס [[ספר התניא]] בכתב ברייל ו[[הרבי]] הסביר{{הערה|דבר מלכות פרשת עקב אות טו ואילך}} שכעת [[משיח]] מוכרח לבוא, כי כבר קוים "לכשיפוצו מעינותיך חוצה" עד שאפילו העוורים יכולים ללמוד את [[תורת החסידות]]. | ||
לפני כמה שנים, הודפס ספר ה[[דבר מלכות]] בכתב ברייל. ביוזמתם של שניאור אוריאן, ויוסף בן דוד (שהוא בעצמו סגי נהור). | |||
==ראו גם== | |||
*[[לשון סגי נהור]] | *[[לשון סגי נהור]] | ||
*[[חוש הראיה]] | *[[חוש הראיה]] | ||
{{הערות שוליים | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[https://chabad.info/magazine/242784/ הודפס הדבר מלכות בבריל] | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:מושגים כלליים]] | [[קטגוריה:מושגים כלליים]] |
עריכות