זמן: הבדלים בין גרסאות בדף

בעניין בריאת הזמן על ידי [[הקב"ה]], כותב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערת שוליים| ב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידור]] שער הקריאת שמע, בדיבור המתחיל להבין פרק ראשון דקריאת שמע.}} בשם [[המגיד ממזריטש]] כי הזמן הינו דבר מחודש שנברא בבריאת העולם כיתר הברואים. כך גם כתבו רבותינו הראשונים [[הרמב"ם]], [[רב סעדיה גאון]]{{הערת שוליים|1=[[אמונות ודעות]] מ"ג ד"ה והראיה הד'.}} וה[[רשב"א]]{{הערת שוליים|שו"ת תי"ח.}}, וכך כותבים ה[[רמ"ע מפאנו]]{{הערת שוליים|עשרה מאמרות, מאמר אם כל חלק א' פט"ז.}} ורבי [[עובדיה ספורנו]]{{הערת שוליים|בתחילת פירושו על התורה.}}.

ב. עצם המשך הזמן, וגם הוא [[נברא]]{{הערת שוליים|1=ודלא כדעת [[העיקרים]], עיין [[דרך מצוותיך|ספר המצוות]] ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] מצות האמנת האלקות פי"א ובכ"מ ב[[עשרה מאמרות (ספר)]] לרמ"ע מפאנו (שם).}}. דהיינו: ברוחניות, לא קיים כלל מושג של זמן, דהיינו הנאה ותענוג שהוא רק בזמן מסויים, או הנהגה המוגבלת לזמן מסויים, אלא כל מציאות רוחנית היא נצחית והשפעתה ללא הגבלה. לכן גם אם אדם מקיים למשל מצוה שזמן קיומה הוא רגע אחד, אז התענוג וההנאה הרוחנית שנשמתו חווה ובעתיד עתידה גם נפשו לחוות היא נצחית ובלתי מוגבלת.

לפי שיטת רבי [[צבי הירש אייכנשטיין|צבי הירש מזידיטשוב]]{{הערת שוליים|בספרו ועשה טוב, קרוב לתחילתו.}}, הזמן אינו [[נברא]] מחודש שנברא ב[[בריאת העולם]], אלא הוא היה כבר קודם בריאת העולם.

הרב מזידיטשוב חולק על שיטת אדמו"ר הזקן, כיוון שמהנאמר ב[[מדרש]]{{הערת שוליים|בראשית רבה רפ"ג.}}: {{ציטוטון|מלמד שהיה סדר זמנים קודם}} ומהמובא ב[[גמרא]]: {{ציטוטון|אלפיים שנה קדמה [[תורה]] ל[[עולם]]}} מוכח כי הזמן היה קודם בריאת העולם. מכוח קושיות אלו סובר הרב מזידיטשוב כי המגיד לא אמר דברים אלו. אך [[הרבי]] כותב במכתב{{הערה|1=מובא בספר [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15822&hilite=b36a8060-af87-44e2-a5d7-500de81c456a&st=%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%97&pgnum=179 שערי אמונה עמוד קפח].}} שמוכרחים לומר כשיטתו של אדמו"ר הזקן, שהרי הראשונים גם הם סבורים כך, ועל הקושיות שהעלה הרב מזידיטשוב ישנם תירוצים בספרי גדולי ישראל{{הערה|ראה שומר אמונים ויכוח שני מי"ז. רבינו בחיי בתחילת פרשת בראשית}}, ו{{ציטוטון|סדר זמנים}} הכוונה לשרש הזמן, שהוא עניין פחות מגושם מהזמן שכאן בעולם הזה.

קושיה נוספת היא, איך שייך לומר שבריאת העולם הייתה ב[[כ"ה באלול]]{{הערת שוליים|לפי שיטת רבי אליעזר ב[[מסכת ראש השנה]].}} או ב[[כ"ה באדר]]{{הערת שוליים|1=לפי שיטת רבי יהושע שם.}}, הרי אם מציאות הזמן היא ברייה חדשה, לא היה קיים הזמן שנוכל לקרוא ליום הראשון כ"ה אדר (או כ"ה אלול), כאילו קדמו לו כ"ד ימים וכמה חדשים.

[[הרבי]] מתרץ על קושיה זו{{הערת שוליים|1=שם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15822&hilite=26d10d81-f5d2-4e6c-9ba2-b19a522b0f51&st=%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%97&pgnum=181 עמ' ק"צ].}}, כיון שהזמן (ככל הנבראים) נברא [[יש מאין|מאין ליש]], וביכולתו של [[הקב"ה]] לברוא את הזמן כיום ראשון, כך ביכולתו לברוא יום שני בלי יום ראשון. כך גם לגבי התאריך, כ"ה [[אלול]] או כ"ה אדר, [[הקב"ה]] יכול לבוראם בלי כ"ד ימים קודמים.