מלך ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 13 בתים ,  24 באוגוסט 2020
מ
החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"
(שחזור לגרסה 325830 מאת 141.226.232.62)
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 26: שורה 26:
ההסבר לכך הוא מכיון שיש שני סוגי נשמות, ישנן [[נשמה|נשמות]] נמוכות יותר, הזקוקות למלך, ועל ידי ביטולן למלך שהוא עצמו בטל כליל להקב"ה, הם מתבטלים להקב"ה. לעומת זאת ישנן גם [[נשמה|נשמות]] גבוהות תלמידי חכמים שיכולים להתבטל מעצמן להקב"ה. מסיבה זו לא רצה שמואל ה[[נביא]] שיהיה מלך על ישראל מכיון שרצה שכל ישראל יגיעו למדריגה זו, ולכן [[כעס]] על ישראך כאשר ביקשו להם מלך.
ההסבר לכך הוא מכיון שיש שני סוגי נשמות, ישנן [[נשמה|נשמות]] נמוכות יותר, הזקוקות למלך, ועל ידי ביטולן למלך שהוא עצמו בטל כליל להקב"ה, הם מתבטלים להקב"ה. לעומת זאת ישנן גם [[נשמה|נשמות]] גבוהות תלמידי חכמים שיכולים להתבטל מעצמן להקב"ה. מסיבה זו לא רצה שמואל ה[[נביא]] שיהיה מלך על ישראל מכיון שרצה שכל ישראל יגיעו למדריגה זו, ולכן [[כעס]] על ישראך כאשר ביקשו להם מלך.


מסיבה זו גם ניתנה המלוכה לדוד המלך עליו השלום, מכיון שהוא היה במדריגה זו של ביטול גמור להשי"ת, עד שאמר על עצמו "אם לא שויתי ודוממתי נפשי", כלומר שנפשו היתה בביטול גמור כל כך ל[[הקב"ה]] עד שאפילו אבריו הגשמיים לא יכלו לנוע ללא רצון השי"ת{{הערת שוליים|1=[[אדמו"ר האמצעי]], [[דרך מצוותיך]], מצוות מינוי מלך.}}.
מסיבה זו גם ניתנה המלוכה לדוד המלך עליו השלום, מכיון שהוא היה במדריגה זו של ביטול גמור להשי"ת, עד שאמר על עצמו "אם לא שויתי ודוממתי נפשי", כלומר שנפשו היתה בביטול גמור כל כך ל[[הקב"ה]] עד שאפילו אבריו הגשמיים לא יכלו לנוע ללא רצון השי"ת{{הערה|1=[[אדמו"ר האמצעי]], [[דרך מצוותיך]], מצוות מינוי מלך.}}.
==כבוד המלך==
==כבוד המלך==
מהתורה יש חיוב לכבד מלך ולשמור על כבודו, וחיוב זה נלמד מהפוסק "שום תשים עליך מלך", ודרשו חז"ל שתהיה אימתו עליך. מסיבה זו, למרות שנשיא שמחל על כבודו כבודו מחול, מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול. עם זאת, ישנם חילוקי דינים שונים בענין. לפי דעת [[הרמב"ם]] ענין כבוד המלך הוא כדי להמשיך [[יראת שמים]] אצל העם, הם יראה תתאה והן יראה עלאה, וטעם זה של יראה תתאה אין שייך בתלמיד חכם, ולכן יהושפט מלך יהודה כשהיה רואה תלמיד חכם היה קם מכסאו ומחבקהו ומנשקהו, כי לגבי התלמיד חכם אין טעם של כבוד המלך.  
מהתורה יש חיוב לכבד מלך ולשמור על כבודו, וחיוב זה נלמד מהפוסק "שום תשים עליך מלך", ודרשו חז"ל שתהיה אימתו עליך. מסיבה זו, למרות שנשיא שמחל על כבודו כבודו מחול, מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול. עם זאת, ישנם חילוקי דינים שונים בענין. לפי דעת [[הרמב"ם]] ענין כבוד המלך הוא כדי להמשיך [[יראת שמים]] אצל העם, הם יראה תתאה והן יראה עלאה, וטעם זה של יראה תתאה אין שייך בתלמיד חכם, ולכן יהושפט מלך יהודה כשהיה רואה תלמיד חכם היה קם מכסאו ומחבקהו ומנשקהו, כי לגבי התלמיד חכם אין טעם של כבוד המלך.  

תפריט ניווט