26,977
עריכות
שינויים
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
רבי [[אלחנן בונים וסרמן|אלחנן וסרמן]] הסביר זאת בשני אופנים: התורה אכן תישאר כפי שניתנה, אך כשם שישנם מצבים מסויימים בהם התורה פוטרת את האדם מהמצוות{{הערה|[[פיקוח נפש]] וכדומה}} כך ביטול המשיח נכתב בתורה כבר בנתינתה - ומשום כך ביטול המצוות הוא אחד מדיני התורה. הסבר נוסף הוא, שכפי שמת פטור בזמן מיתתו מן המצוות{{הערה|1="מאי דכתיב (תהילים, פח, ו): "בַּמֵּתִים חָפְשִׁי"? כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות" [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=37&daf=61b&format=text תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף סא, עמוד א.]}} - כך גם אם יקום המת לתחייה ישאר בפטור זה, וכך גם בימות המשיח לא יתבטלו המצוות אלא המתים יהיו פטורים מכך - ולכן דין זה נאמר כהיתר לקבירת מת בתכריכי כלאיים - כיוון שהפטור מהמצוות יהיה רק למת{{הערה|רבי אלחנן וסרמן, 'קובץ שיעורים' חלק ב' סימן כ"ט}}.
בחסידות מוסבר שביטול זה אינו ביטול וסיום אלא ביטול והעדר תפיסת מקום. והכוונה בזה הוא לגילוי האלוקי הנמשך על ידי קיום המצוות בזמן הזה, שלעתיד לבוא יהיה חסר משמעות כביכול, משום שהמשכת האור על ידי המצות עכשיו הוא באין ערוך לגבי דרגת האלקות שעתידה להימשך על ידי המצות לעתיד.{{הערה|אדמו"ר הרש"ב, [http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/3/1/1278.htm המשך תער"ב חלק א עמוד א'רעט].}} ומהסיבות לכך, המצוות בזמן הזה מלובשים ב[[יש]] הגשמי שחיותו בזמן הזה הוא מ[[קליפת נוגה]], ולכן ההמשכה שעל ידם הוא מדרגה נמוכה באלקות, ולעתיד שיאיר בכללות העולם אור אלוקי נעלה בכלל, הגילוי שפועלים עתה על ידי מצוות הגשמיים יאבד את חשיבותו. אולם האמור הוא רק בנוגע לאור הנמשך על ידי קיום המצוות אבל האור הנמשך על ידי לימוד הלכות התורה לא יתבטל, כפי שאמרו חז"ל שהם נצחיים וקיימים לעולם. משום שהגילוי שישנו בעצם ההלכה נעלה יותר מההמשכה שעל ידי המצוות מעשיות, לפי שההלכה עצמה היא הרצון האלוקי עצמו שלמעלה מהגילוי שיהיה לעתיד.{{הערה|[[אדמו"ר האמצעי]], [[פירוש המילות]] [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaam/pirush/54/93b.htm צג, ב].}}{{הערה|ראה גם [http://www.chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/639b/2/3/573.htm ספר המאמרים תרל"ט חלק ב עמוד תקע"ג].}}
{{ש}}אולם המצוות שמקיימים עתה אם כי אינם נחשבים כלפי הגילוי לעתיד, הם משמשים הכנה להמשכת הגילוי העצום שיאיר לעתיד, לפי שבאמת אין בכח מעשיו של האדם להמשיך אור נעלה זה, ומעשיו הם רק כלי והכנה לכך.{{הערה|[[מהר"ש]], [http://www.chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/633a/1/40/291.htm ספר המאמרים תרל"ג חלק א עמוד רצא].}}