27,714
עריכות
מ (החלפת טקסט – "״" ב־""") |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 6: | שורה 6: | ||
==אודות הספר== | ==אודות הספר== | ||
הכתבים מכילים סיפורים על [[הבעש"ט]] ותלמידיו, ועל [[המגיד ממזריטש]] ותלמידיו (בעיקר אדמו"רי פולין). כפי שעבר במסורה חסידית, | הכתבים מכילים סיפורים על [[הבעש"ט]] ותלמידיו, ועל [[המגיד ממזריטש]] ותלמידיו (בעיקר אדמו"רי פולין). כפי שעבר במסורה חסידית, רשימות אלו כתבם המחבר לעצמו והם התגלגלו בין החסידים עד שמישהו הוציאם לאור ב{{מונחון|סטנסיל|הקלדה במכונת כתיבה וצילום במכונת שכפול}}. | ||
כמה וכמה תמיהות התעוררו על הסיפורים ועל רמת דיוקם, כגון פגישת הבעש"ט עם מחבר המשנה למלך{{הערה|שנפטר באינסטנבול בשנת תפ"ז.}}. | כמה וכמה תמיהות התעוררו על הסיפורים ועל רמת דיוקם, כגון פגישת הבעש"ט עם מחבר המשנה למלך{{הערה|שנפטר באינסטנבול בשנת תפ"ז.}}. | ||
שורה 16: | שורה 16: | ||
חלק גדול מהסיפורים על [[הבעש"ט]] ו[[המגיד ממזריטש]] שהוא המקור הקדום ביותר אליהם. | חלק גדול מהסיפורים על [[הבעש"ט]] ו[[המגיד ממזריטש]] שהוא המקור הקדום ביותר אליהם. | ||
על אף שבכללות הספר עוסק רק במאורי החסידות<ref>ה[[אור החיים]] הקדוש אינו פלא, מכיון שבתולדות החסידות מצינו רבים העוסקים בו ובתרתו.</ref>, באופן חריג נתייחד מדור | על אף שבכללות הספר עוסק רק במאורי החסידות<ref>ה[[אור החיים]] הקדוש אינו פלא, מכיון שבתולדות החסידות מצינו רבים העוסקים בו ובתרתו.</ref>, באופן חריג נתייחד מדור ל"[[הט"ז]] ודורו" (בתוך מדור המגיד ותלמדיו). הט"ז, וכן חותנו בעל [[הב"ח]], מצטיירים בסיפורים אלו כאנשי מעלה הנקיים מכל שמץ רבב, וכרבנים צדיקים למופת<ref>אולי מפני שהיו מ[[חסידי אשכנז]], שקדמו לתנועת החסידות, והיו באותם אזורים.</ref>. | ||
===תלמיד חכם עוסק בסיפורים=== | ===תלמיד חכם עוסק בסיפורים=== | ||
הרב המלקט חיבר ספר נוסף בשם '''מנחת יוסף''' שהוא ספר עמוק בפלפול ובעיון בהלכות שחיטה וטריפות, ומסכימים עליו גדולי הדור מכל החוגים. (מהר"ש סופר, הבית יצחק, מהרי"ל דיסקין) ועוד. וידוע גם שהיה להמחבר קשרים הדוקים עם [[חיים הלוי סולובייצ'יק|הגר"ח מבריסק]], (ובח"ב הוא מביא סיפור מענין ששמע מפיו של המהרי"ל דיסקין - עם החלום על השור, יעו"ש). הנה על אף גדולתו בתורת הנגלה, עסק הרב | הרב המלקט חיבר ספר נוסף בשם '''מנחת יוסף''' שהוא ספר עמוק בפלפול ובעיון בהלכות שחיטה וטריפות, ומסכימים עליו גדולי הדור מכל החוגים. (מהר"ש סופר, הבית יצחק, מהרי"ל דיסקין) ועוד. וידוע גם שהיה להמחבר קשרים הדוקים עם [[חיים הלוי סולובייצ'יק|הגר"ח מבריסק]], (ובח"ב הוא מביא סיפור מענין ששמע מפיו של המהרי"ל דיסקין - עם החלום על השור, יעו"ש). הנה על אף גדולתו בתורת הנגלה, עסק הרב ר' יאשע לאסוף ולכתוב סיפורים חסידים אף שחלקם סובלים מחוסר דיוק גדול. | ||
[[קובץ:מנחת יוסף על הלכות טרפות.jpg|ממוזער|שער הספר "מנחת יוסף" על הלכות טרפות, נכתב גם הוא על ידי ר"י שו"ב מבריסק.]] | [[קובץ:מנחת יוסף על הלכות טרפות.jpg|ממוזער|שער הספר "מנחת יוסף" על הלכות טרפות, נכתב גם הוא על ידי ר"י שו"ב מבריסק.]] | ||
==מסיפוריו== | ==מסיפוריו== | ||
*פעם אחת | *פעם אחת אמר המגיד הגדול, יש לי איש אחד והוא תפוח יקר, אך יש בתוכו תולעת אחת, אם יתגבר על התולעת יהי' כלי יקר מאוד, ובאם לאו חייו יאכלנו התולעת עד גמירא. אצל השולחן הי' אז [[חיים וולפר|הוואלפער]] הידוע, ור' נחום טשערנאבילער לא הי' אז בהשולחן, רק בעיר המגיד הי' אז. אחר השולחן התראה הוואלפער פנים עם ר' נחום, אמר לו שמעתם מה אמר הרבי היום, וסיפר לו ואמר לו כמדומני שכוונתו עליכם. ויענה הר"נ בוודאי אין כוונתו עלי, כי אולי הי' כן הי' אומר זאת בשעה שאני אצלו שאשמע זה<ref>הוצאות ירושלים תשמ"א עמ' רצב, וראה בחלק ב' גירסא שהוסיפור היה עם ר' אהרן מקרלין ולא עם ר"נ טשערנאבילער</ref>. | ||
*בפסח<ref>כתבי ר' יאשע שו"ב, עמ' נד</ref> היה [הרה"ק רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]]] מחמיר כל-כך על "[[מצה שרויה|שרויה]]", עד שפעם אחת היתה כלתו.. קשה לה הלעיסה ממצות, ושאלה אם אפשר לה שתרכך מצה, לא עם מים, רק שתטרוף ביצה על המצה לרככה על האש. ואמר שמרשה לה, אך לא בבית שלי רק אצל שכן, ותאכל שם המצה גם-כן. ואמר שחומרא של הרמב"ם [כנראה צ"ל: המגיד] אי-אפשר לו להקל. כי הבעש"ט לא נהג עדיין בחומרא זו, רק המגיד [ממעזריטש] ז"ל. | *בפסח<ref>כתבי ר' יאשע שו"ב, עמ' נד</ref> היה [הרה"ק רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]]] מחמיר כל-כך על "[[מצה שרויה|שרויה]]", עד שפעם אחת היתה כלתו.. קשה לה הלעיסה ממצות, ושאלה אם אפשר לה שתרכך מצה, לא עם מים, רק שתטרוף ביצה על המצה לרככה על האש. ואמר שמרשה לה, אך לא בבית שלי רק אצל שכן, ותאכל שם המצה גם-כן. ואמר שחומרא של הרמב"ם [כנראה צ"ל: המגיד] אי-אפשר לו להקל. כי הבעש"ט לא נהג עדיין בחומרא זו, רק המגיד [ממעזריטש] ז"ל. | ||