התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו): הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
+
(←‏חסידות אוורוטש: הכנסתי חלק)
(+)
שורה 125: שורה 125:
==חסידות אוורוטש ==
==חסידות אוורוטש ==
{{ערך מורחב|חסידות אוורוטש}}
{{ערך מורחב|חסידות אוורוטש}}
בן נוסף של אדמו"ר הצמח צדק, האדמו"ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], הקים, בהשפעת חמיו ודודו הרב [[יעקב ישראל מטשערקאס]] (ה"צ'רקאסר"), עוד בחיי אביו חצר בעיירה אוורוטש, בשנת תרי"ט. אך בסגנון [[חסידות צ'רנוביל|חסידויות צ'רנוביל]] ולא בדרכה של חב"ד{{הערה|1= ציטוט מ[[בית רבי (ספר)]]: {{ציטוטון|אח"כ בקשוהו במדינת וואהלין להיות להם לרב כדרך רבני פולין}} {{!}} מ[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12184&st=&pgnum=3 הקריאה והקדושה כסלו תש"ה]: {{ציטוטון|כשהיה בן שלושים ושש שנה בשנת תרי"ט הכריחו כ"ק חותנו אדמו"ר המפורסם כבוד קדושת שם תפארתו מרנא ורבנא ר יעקב ישראל מטשערקאסס זצוקלל"ה לקבל עליו הנשיאות בהנהגת ובהדרכת מקוריו היושבים בווהאלין .. מושובו בעיר אוורוטש פלך זיטאמיר, הוא כ"ק אדמו"ר מוהרייצ הוא דור רביעי לנשיאי חסידי טשרנאביל}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו"ר הרה"ק ר' מנחם נחום ב. אדמור ההר"ק ר' מרדכי ג. אדמו"ר הרה"ק ר' יעקב ישראל זצולקלללה נבגמ זי"ע}}. עם זאת, במקום אחר אדמו"ר הריי"צ מונה את רבי יוסף יצחק כאחד מבני [[אדמו"ר הצמח צדק]] שישבו על כסאו לאחר פטירתו וכדור רביעי לנשיאי חסיד חב"ד ([[הקריאה והקדושה]] [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12182&st=&pgnum=7 תשרי תש"ה]  במדור "זכרון זכות אבות - י"ג תשרי".)}}{{הערה|שם=כדרך_פולין|1=אם כי בפני כמה ממקורביו נהג בכמה ממנהגי חב"ד. ראה למשל: [[בית רבי (ספר)]], עמוד קכ"ג: "הנהגת רבנותו הייתה כדרך רבני פולין אך בפני יחידי סגולה היה אומר גם דברי חסידות - היינו תורת חב"ד" {{!}} [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14925&st=&pgnum=201 לקוטי שיחות חלק ב עמוד 477] ובהערה - שהיה לפעמים מאריך בתפילה}}.  
בן נוסף של אדמו"ר הצמח צדק, האדמו"ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], הקים, בהשפעת חמיו ודודו הרב [[יעקב ישראל מטשערקאס]] (ה"צ'רקאסר"), עוד בחיי אביו חצר בעיירה אוורוטש, בשנת תרי"ט. אך בסגנון [[חסידות צ'רנוביל|חסידויות צ'רנוביל]] ולא בדרכה של חב"ד{{הערה|1= ציטוט מ[[בית רבי (ספר)]]: {{ציטוטון|אח"כ בקשוהו במדינת וואהלין להיות להם לרב כדרך רבני פולין}} {{!}} מ[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12184&st=&pgnum=3 הקריאה והקדושה כסלו תש"ה]: {{ציטוטון|כשהיה בן שלושים ושש שנה בשנת תרי"ט הכריחו כ"ק חותנו אדמו"ר המפורסם כבוד קדושת שם תפארתו מרנא ורבנא ר יעקב ישראל מטשערקאסס זצוקלל"ה לקבל עליו הנשיאות בהנהגת ובהדרכת מקוריו היושבים בווהאלין .. מושובו בעיר אוורוטש פלך זיטאמיר, הוא כ"ק אדמו"ר מוהרייצ הוא דור רביעי לנשיאי חסידי טשרנאביל}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו"ר הרה"ק ר' מנחם נחום ב. אדמור ההר"ק ר' מרדכי ג. אדמו"ר הרה"ק ר' יעקב ישראל זצולקלללה נבגמ זי"ע}}. במקום אחר אדמו"ר הריי"צ מונה את רבי יוסף יצחק כאחד מבני [[אדמו"ר הצמח צדק]] שישבו על כסאו במקומות שונים לאחר פטירתם אביהם וכדור רביעי לנשיאי חסיד חב"ד ([[הקריאה והקדושה]] [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12182&st=&pgnum=7 תשרי תש"ה]  במדור "זכרון זכות אבות - י"ג תשרי".)}}{{הערה|שם=כדרך_פולין|1=אם כי בפני כמה ממקורביו נהג בכמה ממנהגי חב"ד. ראה למשל: [[בית רבי (ספר)]], עמוד קכ"ג: "הנהגת רבנותו הייתה כדרך רבני פולין אך בפני יחידי סגולה היה אומר גם דברי חסידות - היינו תורת חב"ד" {{!}} [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14925&st=&pgnum=201 לקוטי שיחות חלק ב עמוד 477] ובהערה - שהיה לפעמים מאריך בתפילה}}.  


את מקומו של רבי יוסף יצחק לאחר פטירתו מילא בנו האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ"ו]]. לאחר פטירתו התפזרו חסידיו בין [[חסידות צ'רנוביל|חסידויות טשרנוביל]] השונות, אך חלקים נוספים עברו לחב"ד.
את מקומו של רבי יוסף יצחק לאחר פטירתו מילא בנו האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ"ו]]. לאחר פטירתו התפזרו חסידיו בין [[חסידות צ'רנוביל|חסידויות טשרנוביל]] השונות, אך חלקים נוספים עברו לחב"ד.
משתמש אלמוני

תפריט ניווט