שיחה:התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←לאחר פטירת מהרי"ל: +
(←לאחר פטירת מהרי"ל: +) |
(←לאחר פטירת מהרי"ל: +) |
||
| שורה 177: | שורה 177: | ||
::::::::::::<small>זה בדיוק מה שאני עושה עם אותם משתמשים...</small> בהצלחה | נכתב בשעה 18:30 ע"י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ"ט באב]] [[תש"פ]] מגיע משיח. | ::::::::::::<small>זה בדיוק מה שאני עושה עם אותם משתמשים...</small> בהצלחה | נכתב בשעה 18:30 ע"י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ"ט באב]] [[תש"פ]] מגיע משיח. | ||
{{שבירה}} | {{שבירה}} | ||
אמצע היום / מחר המקורות ואביא פה | אמצע היום / מחר המקורות ואביא פה ואז כשיהיו המקורות לפניני - נמשיך נושא זה. לבנתיים אני ממשיך בדברים האחרים {{אלמ}} | ||
:זה כמה וכמה מקרות. חלק יש לי גישה כעת וחלק היום מחר. אביא לאט לאט, לא נכנס לגופם של מראי מקומות מה חשוב ומה פחות זה אני מניח שאתה מבין לבד מה קדושה ומה לא (לא נכנס לזה כעת מדבר לגופו של ההיסטוריה). ואני לא מביא לפי החשיבות אלא לפי מה שבהשיג ידי, דברים חשובים יותר אביא כשאהיה לידם. וכן זה עוסק בכללות בעניין מתי חזרו קאפוסט לליובאוויטש. נדון לדעתי רק אחרי שאביא את כל המקרות והתמונה הגדולה תהיה לנגד עינינו.{{ש}}ציטוטים (משאיר מקומות ריקים לדברים הבאים שאביא):{{ש}}קאפוסט: | |||
*דוד אסף, [ מסע אל ערש הולדתה של חב"ד (ג): נדפס בקאפוסט], בפנים בפרק ב - חסידות קאפוסט: "חסידות קאפוסט הגיעה לסוף דרכה עם פטירתו של הרבי שלמה זלמן שניאורסון בשנת 1900. אמנם שני אֶחיו ניסו להמשיך את דרכו כאדמו"רים במקומות אחרים (שלום דובער ברציצה ושמריה נח בבוברויסק), אך רוב החסידים חזרו לחצר הראשית בליובאוויץ', שמכאן ואילך חזרה והנהיגה את כל פלגיה של חסידות חב"ד." | |||
* | |||
ליאדי: | |||
* | |||
על שלושתם: | |||
* [ קהילות ואישים ברוסיה הלבנה - ליובאוויטש] הצופה, 14 ביולי 1944: "עם פטירתו של רבי מנחם מנדל חל משבר ידוע על העיירה ליובאביטש כמרכז חסידי חב"ד, אחדים מבניו תקעו להם יתד במקומות אחרים, כאדמו"רים וכמשפיעים. אחד מהם התיישב בליאדי הירודה ברצותו להחזיר העטרה ליושנה והשני בקאפוסט.. שהתפרסמה עוד מקודם על ידי בית הדפוס העברי שהתקיים בתוכה זמן ידוע, החלה להתפרסם בהרבה בגלל היותה מקום מושבם של רבי לייב (בן הצמח צדק) ובנו ר' זלמן. אחד מהאחים התיישב בניעז'ין (ר' ישראל נח). אחרי זמן-מה התאוששה ליובאוויטש והיתה שוב מרכז החסידות החב"דית... הממשיך של ליובאביטש היה רבי שמואל בנו השישי של רבי מנחם מנדל ומהאהובים עליו ביותר. היום מצויין לא רק בתורה וחסידות כי אם גם בחכמה ושלט בכמה שפות אירופאיות. בתרמ"ג היה לממלא מקומו בנו רבי שלום בר שהרים את קרנה של ליובאוויטש בהרבה ונהיתה שוב תל תלפיות של התנועה החבדית כולה" - יש שם עוד פנינים. תוכל לראות שם בפנים | |||
* | |||
== כפילויות == | == כפילויות == | ||