התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
עוד
(וזו?) |
(עוד) |
||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
מסופר{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] ה'תש"ב עמ' 104 - 103}} שכאשר נודע לחסיד [[יקותיאל מליעפלי]] על דבר פטירתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], הוא נכנס להיסטריה עצומה והחל לשבור את שמשות החלונות ובכה בכי גדול, ומיד נסע ל[[ליובאוויטש]] לקברו של [[הצמח צדק]], כשהגיע לליובאוויטש אמר שלא יתפלל ולא יאכל כלום לפני שילך לשמוע מה יאמר לו הצמח צדק וכך הלך לציון. ר' [[יקותיאל מליעפלי]] התרפק על הציון במשך כל היום, ולאחר שראו שהוא לא יוצא נכנסו חסידים לציון וראו שהתעלף. לאחר שהתעורר מעלפונו יצא בריקוד והחל לחזור על מאמר שהצמח צדק אמר לו בהיותו בציון. לאחר מכן בחר רבי יקותיאל ב[[אדמו"ר המהר"ש]] שיהיה לו לרבי ואמר {{ציטוטון|עד עתה דברתי אליך בלשון נוכח, ואילו מעתה הנך ה"רבי" שלי, לבש כובע ואמור חסידות}}{{הערה|ראה ספר "רבנו הצמח צדק" עמ' 191}}. | מסופר{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] ה'תש"ב עמ' 104 - 103}} שכאשר נודע לחסיד [[יקותיאל מליעפלי]] על דבר פטירתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], הוא נכנס להיסטריה עצומה והחל לשבור את שמשות החלונות ובכה בכי גדול, ומיד נסע ל[[ליובאוויטש]] לקברו של [[הצמח צדק]], כשהגיע לליובאוויטש אמר שלא יתפלל ולא יאכל כלום לפני שילך לשמוע מה יאמר לו הצמח צדק וכך הלך לציון. ר' [[יקותיאל מליעפלי]] התרפק על הציון במשך כל היום, ולאחר שראו שהוא לא יוצא נכנסו חסידים לציון וראו שהתעלף. לאחר שהתעורר מעלפונו יצא בריקוד והחל לחזור על מאמר שהצמח צדק אמר לו בהיותו בציון. לאחר מכן בחר רבי יקותיאל ב[[אדמו"ר המהר"ש]] שיהיה לו לרבי ואמר {{ציטוטון|עד עתה דברתי אליך בלשון נוכח, ואילו מעתה הנך ה"רבי" שלי, לבש כובע ואמור חסידות}}{{הערה|ראה ספר "רבנו הצמח צדק" עמ' 191}}. | ||
לאחר גמר הפסק דין, בנו בכורו של [[הצמח צדק]] רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] החליט להישאר בליובאוויטש ולא נהג כאדמו"ר אלא כחסיד. בנו השני של הצמח צדק, רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] נסע בעידוד בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] ב[[חודש אלול]] של שנת [[תרכ"ו]] לעיירה [[קאפוסט]] שבחבל בלארוס, שם הוא ייסד את חסידות [[חב"ד קאפוסט]], אתו באו מרבית החסידים. בנו השלישי של הצמח צדק, רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]] נסע לעיירה [[ניעז'ין]], שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]]. בנו הרביעי של הצמח צדק רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] ששמש כבר בחיי אביו כאדמו"ר בסגנון לא חב"די חזר לעיירתו אוורטש. בנו החמישי של הצמח צדק, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] נסע ל[[ליאדי]] שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ליאדי]]. ובנו הקטן של הצמח צדק, [[אדמו"ר המהר"ש]] המשיך לקבוע את מגורו בעיירה [[ליובאוויטש]] והמשיך שם את שושלת חב"ד כרצון אביו הצמח צדק וכפסק הבית דין. | לאחר גמר הפסק דין, בנו בכורו של [[הצמח צדק]] רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] החליט להישאר בליובאוויטש ולא נהג כאדמו"ר אלא כחסיד. בנו השני של הצמח צדק, רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] נסע בעידוד בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] ב[[חודש אלול]] של שנת [[תרכ"ו]] לעיירה [[קאפוסט]] שבחבל בלארוס, שם הוא ייסד את חסידות [[חב"ד קאפוסט]], אתו באו מרבית החסידים, אך נפטר לאחרי חצי שנה בנו המשיך אותו ורבים חזרו אז לליובאוויטש. בנו השלישי של הצמח צדק, רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]] נסע לעיירה [[ניעז'ין]], שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]]. בנו הרביעי של הצמח צדק רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] ששמש כבר בחיי אביו כאדמו"ר בסגנון לא חב"די חזר לעיירתו אוורטש. בנו החמישי של הצמח צדק, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] נסע ל[[ליאדי]] שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ליאדי]]. ובנו הקטן של הצמח צדק, [[אדמו"ר המהר"ש]] המשיך לקבוע את מגורו בעיירה [[ליובאוויטש]] והמשיך שם את שושלת חב"ד כרצון אביו הצמח צדק וכפסק הבית דין. | ||
==נסיונות להשכנת האחדות== | ==נסיונות להשכנת האחדות== | ||