11,340
עריכות
התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
שחזור לגרסה 382853 מאת טאפרו דא פלאחו
(←ראו גם: {{חצרות}}) |
מ (שחזור לגרסה 382853 מאת טאפרו דא פלאחו) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''התפצלות חסידות חב"ד''' הוא מהלך בו התפצלה [[חסידות חב"ד]] לאחר [[הסתלקות]] [[הרבי הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]]. הפיצול הביא | '''התפצלות חסידות חב"ד''' הוא מהלך בו התפצלה [[חסידות חב"ד]] לאחר [[הסתלקות]] [[הרבי הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]]. הפיצול הביא להקמת חצרות וענפים חדשים ב[[חסידות חב"ד]], שהם: [[חב"ד קאפוסט]], [[חב"ד ניעז'ין]], [[חב"ד ליאדי]], וממשיכתה של שושלת חב"ד [[חב"ד ליובאוויטש]]. מקימי החצרות השונים היו ארבעה מבניו של הצמח צדק{{הערה|לצמח צדק היו שבעה בנים, אחד מהם (רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]]) נפטר עוד בחיי הצמח צדק, הבכור (רבי [[ברוך שלום שניאורסון|ברוך שלום]]) לא נהג כאדמו"ר, והבן האחר (רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]]) נהג כאדמו"ר עוד בחיי הצמח צדק, אך לא כאדמו"ר לחסידי חב"ד}}, שהם [[המהרי"ל מקאפוסט]], רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניארסאהן]], רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניארסאהן]], וממשיך דרכו של הצמח צדק ה[[אדמו"ר המהר"ש]]. | ||
הפיצול אוחד סופית בשנת [[תרפ"ג]] לאחר שאחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפסוט]], רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] נפטר ולא השאיר אחריו יורשים. לאחר פטירתו חזרו רוב חסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[הרבי הריי"צ]]. | |||
הפיצול | |||
==רקע== | ==רקע== | ||
| שורה 11: | שורה 7: | ||
בחייו של [[הצמח צדק]] היה לכל אחד מבניו בית כנסת משלו ב[[ליובאוויטש]], ובימי החול כל אחד מהם היה חוזר [[מאמר|'תורות' חסידות]] כאשר הייתה פונה איליו קבוצת [[חסיד|חסידים]] בבקשה זו{{הערה|ראה תיאור על כך ב[[כרם חב"ד]], אם כי לא ברור אם תורות אלו היו שלהם או חזרה על דבריו של הצמח צדק}} בנוסף על מאמרי הצמח צדק שנאמרו בשבת, והיה מקבל את פניהם של החסידים שהגיעו לבקרו. בשונה משאר האחים, לא היה [[הרבי המהר"ש]] מקבל את פניהם של החסידים וחוזר לפניהם חסידות והיה מרבה להתרועע עם היהודים הפשוטים ולהתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית. | בחייו של [[הצמח צדק]] היה לכל אחד מבניו בית כנסת משלו ב[[ליובאוויטש]], ובימי החול כל אחד מהם היה חוזר [[מאמר|'תורות' חסידות]] כאשר הייתה פונה איליו קבוצת [[חסיד|חסידים]] בבקשה זו{{הערה|ראה תיאור על כך ב[[כרם חב"ד]], אם כי לא ברור אם תורות אלו היו שלהם או חזרה על דבריו של הצמח צדק}} בנוסף על מאמרי הצמח צדק שנאמרו בשבת, והיה מקבל את פניהם של החסידים שהגיעו לבקרו. בשונה משאר האחים, לא היה [[הרבי המהר"ש]] מקבל את פניהם של החסידים וחוזר לפניהם חסידות והיה מרבה להתרועע עם היהודים הפשוטים ולהתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית. | ||
בנו החמישי של הצמח צדק רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] נהג כבר בחיי אביו הצמח צדק באדמו"רות בסגנון [[חסידי פולין|חצרות פולין]] בעיירה אורוושט, ומידי פעם היה מגיע לליובאוויטש ואמר חסידות לפני המקושרים איליו | בנו החמישי של הצמח צדק רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] נהג כבר בחיי אביו הצמח צדק באדמו"רות בסגנון [[חסידי פולין|חצרות פולין]] בעיירה אורוושט, ומידי פעם היה מגיע לליובאוויטש ואמר חסידות לפני המקושרים איליו. | ||
בשנת [[תרט"ז]], החל בנו של ה[[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|מהרי"ל]] רבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], לרכז קבוצת חסידים מבין המבקרים בליובאוויטש סביב לאביו, ולדבר עמהם בשבחו כי הוא ראוי להמשיך את דרכו של הצמח צדק לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]]. הוא אף פנה אל חסידי חב"ד הפזורים בעיירות ברחבי [[רוסיה]] שלא התאפשר להם להגיע לליובאוויטש מפני טורח הדרך, הזמן רב שהיא ערכה והעליות שלה, ועודד אותם לבקש מהצמח צדק שישלח את אחד מבניו למסע שיעבור בכל העיירות הללו. פניות רבות נשלחו אל הצמח צדק ללא ציון שם בן מסוים מבן הבנים שיישלח למסע, אך במקביל נשלחו אל המהרי"ל בקשות בצורה פרטית כי ייצא למסע שכזה. לפועל החליט הצמח צדק לצאת על המסע בעצמו, ולצרף אליו את בנו [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]]. כשהתפרסמה ההחלטה התאכזב רבי שלמה זלמן ומתח עליה ביקורת ברבים. כששמע זאת חתנו של הצמח צדק רבי [[לוי יצחק זלמנסון]], קרא לו ונזף בו, והפנה את תשומת ליבו של אביו המהרי"ל אל הנעשה מסביבו. | בשנת [[תרט"ז]], החל בנו של ה[[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|מהרי"ל]] רבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], לרכז קבוצת חסידים מבין המבקרים בליובאוויטש סביב לאביו, ולדבר עמהם בשבחו כי הוא ראוי להמשיך את דרכו של הצמח צדק לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]]. הוא אף פנה אל חסידי חב"ד הפזורים בעיירות ברחבי [[רוסיה]] שלא התאפשר להם להגיע לליובאוויטש מפני טורח הדרך, הזמן רב שהיא ערכה והעליות שלה, ועודד אותם לבקש מהצמח צדק שישלח את אחד מבניו למסע שיעבור בכל העיירות הללו. פניות רבות נשלחו אל הצמח צדק ללא ציון שם בן מסוים מבן הבנים שיישלח למסע, אך במקביל נשלחו אל המהרי"ל בקשות בצורה פרטית כי ייצא למסע שכזה. לפועל החליט הצמח צדק לצאת על המסע בעצמו, ולצרף אליו את בנו [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]]. כשהתפרסמה ההחלטה התאכזב רבי שלמה זלמן ומתח עליה ביקורת ברבים. כששמע זאת חתנו של הצמח צדק רבי [[לוי יצחק זלמנסון]], קרא לו ונזף בו, והפנה את תשומת ליבו של אביו המהרי"ל אל הנעשה מסביבו. | ||
| שורה 21: | שורה 17: | ||
בשנת תרכ"ו, שוב הורה לו הצמח צדק לחזור חסידות. כך נהג במשך כל החורף, כשאת מאמריו הוא פותח בכך שאת הדברים שמע מפי הצמח צדק, וחתם באיחול שהקב"ה ייתן לו בריאות איתנה. במשך אותו החורף, לא אמר הצמח צדק מאמרי חסידות{{הערה|מבוסס על 'רשימת תרכ"ו' שכתב [[הרבי הריי"צ]] מתוך מטרה להדפיס כמבוא ל[[לקוטי תורה - תורת שמואל]] תרכ"ו, אך הדפסתה שם לא יצאה אל הפועל}}. | בשנת תרכ"ו, שוב הורה לו הצמח צדק לחזור חסידות. כך נהג במשך כל החורף, כשאת מאמריו הוא פותח בכך שאת הדברים שמע מפי הצמח צדק, וחתם באיחול שהקב"ה ייתן לו בריאות איתנה. במשך אותו החורף, לא אמר הצמח צדק מאמרי חסידות{{הערה|מבוסס על 'רשימת תרכ"ו' שכתב [[הרבי הריי"צ]] מתוך מטרה להדפיס כמבוא ל[[לקוטי תורה - תורת שמואל]] תרכ"ו, אך הדפסתה שם לא יצאה אל הפועל}}. | ||
כמו כן ה[[צמח צדק]] היה רגיל לחזור על מאמרים מיוחדים בשביל [[הרבי הרש"ב]], והיה מקרבו קירובים מיוחדים{{הערה| | כמו כן ה[[צמח צדק]] היה רגיל לחזור על מאמרים מיוחדים בשביל [[הרבי הרש"ב]], והיה מקרבו קירובים מיוחדים{{הערה|[[ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש]] עמ' 35}}. ואף כאשר היה חולה ונאלץ לשכב במיטתו כדי לנוח הצמח צדק היה רגיל לבוא אליו מידי יום ולשבת לידו כמה שעות רצופות והיה מספר לו גילויים נפלאים על [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|ראה הערה קודמת}}. | ||
==הפיצול== | ==הפיצול== | ||
| שורה 36: | שורה 32: | ||
מסופר{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] ה'תש"ב עמ' 104 - 103}} שכאשר נודע לחסיד [[יקותיאל מליעפלי]] על דבר פטירתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], הוא נכנס להיסטריה עצומה והחל לשבור את שמשות החלונות ובכה בכי גדול, ומיד נסע ל[[ליובאוויטש]] לקברו של [[הצמח צדק]], כשהגיע לליובאוויטש אמר שלא יתפלל ולא יאכל כלום לפני שילך לשמוע מה יאמר לו הצמח צדק וכך הלך לציון. ר' [[יקותיאל מליעפלי]] התרפק על הציון במשך כל היום, ולאחר שראו שהוא לא יוצא נכנסו חסידים לציון וראו שהתעלף. לאחר שהתעורר מעלפונו יצא בריקוד והחל לחזור על מאמר שהצמח צדק אמר לו בהיותו בציון. לאחר מכן בחר רבי יקותיאל ב[[אדמו"ר המהר"ש]] שיהיה לו לרבי ואמר {{ציטוטון|עד עתה דברתי אליך בלשון נוכח, ואילו מעתה הנך ה"רבי" שלי, לבש כובע ואמור חסידות}}{{הערה|ראה ספר "רבנו הצמח צדק" עמ' 191}}. | מסופר{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] ה'תש"ב עמ' 104 - 103}} שכאשר נודע לחסיד [[יקותיאל מליעפלי]] על דבר פטירתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], הוא נכנס להיסטריה עצומה והחל לשבור את שמשות החלונות ובכה בכי גדול, ומיד נסע ל[[ליובאוויטש]] לקברו של [[הצמח צדק]], כשהגיע לליובאוויטש אמר שלא יתפלל ולא יאכל כלום לפני שילך לשמוע מה יאמר לו הצמח צדק וכך הלך לציון. ר' [[יקותיאל מליעפלי]] התרפק על הציון במשך כל היום, ולאחר שראו שהוא לא יוצא נכנסו חסידים לציון וראו שהתעלף. לאחר שהתעורר מעלפונו יצא בריקוד והחל לחזור על מאמר שהצמח צדק אמר לו בהיותו בציון. לאחר מכן בחר רבי יקותיאל ב[[אדמו"ר המהר"ש]] שיהיה לו לרבי ואמר {{ציטוטון|עד עתה דברתי אליך בלשון נוכח, ואילו מעתה הנך ה"רבי" שלי, לבש כובע ואמור חסידות}}{{הערה|ראה ספר "רבנו הצמח צדק" עמ' 191}}. | ||
לאחר גמר הפסק דין, בנו בכורו של [[הצמח צדק]] רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] | לאחר גמר הפסק דין, בנו בכורו של [[הצמח צדק]] רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] החליט להישאר בליובאוויטש ולא נהג כאדמו"ר אלא כחסיד. בנו השני של הצמח צדק, רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] נסע בעידוד בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] ב[[חודש אלול]] של שנת [[תרכ"ו]] לעיירה [[קאפוסט]] שבחבל בלארוס, שם הוא ייסד את חסידות [[חב"ד קאפוסט]], אתו באו מרבית החסידים. בנו השלישי של הצמח צדק, רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]] נסע לעיירה [[ניעז'ין]], שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]]. בנו הרביעי של הצמח צדק רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] ששמש כבר בחיי אביו כאדמו"ר בסגנון לא חב"די חזר לעיירתו אוורטש. בנו החמישי של הצמח צדק, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] נסע ל[[ליאדי]] שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ליאדי]]. ובנו הקטן של הצמח צדק, [[אדמו"ר המהר"ש]] המשיך לקבוע את מגורו בעיירה [[ליובאוויטש]] והמשיך שם את שושלת חב"ד כרצון אביו הצמח צדק וכפסק הבית דין. | ||
==נסיונות להשכנת האחדות== | ==נסיונות להשכנת האחדות== | ||
| שורה 52: | שורה 48: | ||
החלטת בית הדין נבעה בין השאר בשל בקיאותו של [[הרבי המהר"ש]] ב[[נגלה]]{{הערה|ראה בספר התולדות במקומו}}, למרות היותו צעיר יחסית. לאחר שהראה את בקיאותו הגדולה ב[[נגלה]] שאלו אחיו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] מנין לו כזו בקיאות בעודו כו"כ צעיר, [[הרבי המהר"ש]] ענה לו ע"כ ש{{ציטוטון|אתה קשיש בשנותך אתה, ואילו אני קשיש בשנות אבינו}}{{הערה|ראה [[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ|ספר השיחות]] תש"ח עמ' 35}}. | החלטת בית הדין נבעה בין השאר בשל בקיאותו של [[הרבי המהר"ש]] ב[[נגלה]]{{הערה|ראה בספר התולדות במקומו}}, למרות היותו צעיר יחסית. לאחר שהראה את בקיאותו הגדולה ב[[נגלה]] שאלו אחיו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] מנין לו כזו בקיאות בעודו כו"כ צעיר, [[הרבי המהר"ש]] ענה לו ע"כ ש{{ציטוטון|אתה קשיש בשנותך אתה, ואילו אני קשיש בשנות אבינו}}{{הערה|ראה [[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ|ספר השיחות]] תש"ח עמ' 35}}. | ||
לאחר שנפטר אדמו"ר ה[[צמח צדק]] ב[[ערב פסח]] של שנת [[תרכ"ו]] וחב"ד נחלקה לארבעה ענפים שונים רוב החסידים הלכו אחר בנו השני של הצמח צדק, רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] ל[[קאפוסט]]. אך לאומת זאת ל[[אדמו"ר המהר"ש]] ב[[ליובאוויטש]] בקושי והיו חסידים, ומסופר{{מקור}} שהיו פעמים שאף לא היה מניין בחצר הרבי. ובהקשר לכך מסופר שפעם החסיד ר' [[שמואל דובער ליפקין מבוריסוב|שמואל דב מבוריסוב]] שאל את [[אדמו"ר המהר"ש]] מה יהיה עם החסידים, ו[[אדמו"ר המהר"ש]] ענה לו ש{{ציטוטון|אל תדאג, זה לזמן קצר}}. ואכן לאחר חצי שנה ב[[חודש תשרי]] שנת [[תרכ"ז]] נפטר [[המהרי"ל מקאפוסט]] והרבה מחסידי קאפוסט חזרו בחזרה לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]]. | |||
לאחר שנפטר אדמו"ר ה[[צמח צדק]] ב[[ערב פסח]] של שנת [[תרכ"ו]] | |||
[[חב"ד | לכן מטבע הדברים היחסים בין ליובאוויטש ולשאר הענפים היו מתוחים, במיוחד בין ליובאוויטש ל[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]], דבר שהוביל בהמשך לפרישתה של [[חסידות קאפוסט]] מ[[כולל חב"ד]] ולהקמתו של [[כולל חב"ד המיוחד]]. | ||
בין היחסים המתוחים שהיו לליובאוויטש עם קאפוסט ניתן למנות את האיסור שהוציאו רבותינו נשיאינו על קריאה בספר [[תורה אור]] מכיון שהוא הודפס ב[[קאפוסט]], כמו כן [[חסידי חב"ד]] הקפידו שלא ללמוד בספר [[דרך מצוותיך]] מכיוון שהודפס לראשונה על ידי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. | |||
וכן היה איסור וקפידה על הלומדים בספרים של אדמו"רי קאפוסט{{מקור}}, כמו כן גם חסידי קאפוסט היו נוהגים לשרוף ספרי חסידות שהיו שייכים לליובאוויטש. שיא המשבר בין ליובאוויטש לקאפוסט היה כאשר בשנת [[תרע"ב]] האדמו"ר מקאפוסט רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] הורה לחסידיו לפרוש מ[[כולל חב"ד]] שהיה נתון לשליטתם של חסידי ליובאוויטש, ולפתוח כולל חדש שנקרא [[כולל חב"ד המיוחד]]. | |||
==חצרות חב"ד שקמו בעקבות הפיצול== | |||
בעקבות המחלוקת בין בניו השונים של הצ"צ וטענות לזיוף צוואות מצד חסידים, ארבעת בניו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] נהגו באדמו"ריות כל אחד בעיירה אחרת. | |||
ארבעת חצרות חב"ד שקמו בעקבות כך הם: | |||
===חב"ד קאפוסט=== | ===חב"ד קאפוסט=== | ||
| שורה 94: | שורה 76: | ||
===חב"ד ליאדי=== | ===חב"ד ליאדי=== | ||
מייסד החצר היה רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניארסאהן]] | מייסד החצר היה רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניארסאהן]]. | ||
כאשר נסע לעיירה [[ליאדי]] בקשו ממנו החסידים ששהו בעיירה שינהג באדמו"ריות ויהיה להם לרבי, ואך רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] הסכים לכך והחל לנהוג שם בנשיאות, כשהגיע לשם אמר {{ציטוטון|ודור רביעי ישובו הנה}}{{הערה|היה דור רביעי לאדמו"ר הזקן שהתיישב ב[[ליאדי]]}}. | |||
חסידות [[חב"ד ליאדי]] התקיימה במשך שני דורות, כאשר בדור השני התפצלה החסידות בין רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] (בנו של מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]]) לבין גיסו, רבי [[לוי יצחק מסירטשין]] שחסידותו נקראה "סירטשין ליאדי". לאחר שנפטרו שני האדמו"רים | חסידות [[חב"ד ליאדי]] התקיימה במשך שני דורות, כאשר בדור השני התפצלה החסידות בין רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] (בנו של מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]]) לבין גיסו, רבי [[לוי יצחק מסירטשין]] שחסידותו נקראה "סירטשין ליאדי" ובהמשך בין בניהם רבי שלום שכנא שניאורסון ורבי יהודה ירחמיאל מסירטשין. לאחר שנפטרו שני האדמו"רים חזרו רוב חסידי ליאדי ל[[חב"ד ליובאוויטש]] ומקצתם ל[[חב"ד קאפוסט]]. | ||
===חב"ד ניעז'ין=== | ===חב"ד ניעז'ין=== | ||
| שורה 110: | שורה 87: | ||
החצר התקיימה במשך כ15 שנים, משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]], לאחר פטירתו של רבי [[ישראל נח שניאורסון]] בשנת [[תרמ"ג]] עברו רוב חסידי ניעז'ין ל[[חב"ד קאפוסט]] ומקצתם לליובאוויטש. | החצר התקיימה במשך כ15 שנים, משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]], לאחר פטירתו של רבי [[ישראל נח שניאורסון]] בשנת [[תרמ"ג]] עברו רוב חסידי ניעז'ין ל[[חב"ד קאפוסט]] ומקצתם לליובאוויטש. | ||
== | ===חב"ד ליובאוויטש=== | ||
[[חב"ד ליובאוויטש]] היא ממשיכתה של שושלת חב"ד, וזאת ע"פ פסיקת הבית דין{{הערה|ראה [[ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש]] עמ'37}}. חב"ד ליובאוויטש היא ממשיכתה של שושלת חב"ד וממשיך דרכו של [[הצמח צדק]] היה [[אדמו"ר המהר"ש]]. | |||
אך מפאת כך ש[[אדמו"ר המהר"ש]] היה הצעיר מבין בני [[הצמח צדק]] חב"ד ליובאוויטש הייתה הקטנה מבין ענפיה השונים של חב"ד. | |||
ברבות השנים מסופר{{הערה|ספר הזכרונות}} שהיו פעמים שבחצר [[אדמו"ר המהר"ש]] ב[[ליובאוויטש]] לא היה [[מניין]]. | |||
אך לאחר [[השואה]] נכחדו ענפיה השונים של חב"ד וכך כל שאר חסידי חב"ד מהענפים השונים חזרו למקור וקבלו עליהם את מרותו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. | |||
===חצרות חב"ד בדרך טשרנוביל=== | |||
בן נוסף של אדמו"ר הצמח צדק, האדמו"ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], הקים, בהשפעת חמיו ודודו הרב [[יעקב ישראל מטשערקאס]], עוד בחיי אביו חצר בעיירה אוורוטש. | |||
היה זאת לאחר שבשנת [[תרי"ט]] ביקשו ממנו חלק מסידי טשרנוביל שיקבל על עצמו לנהל עדת חסידים, והוא קיבל את ההצעה על מנת לא להמרות את רצון חותנו. החל לנהוג ב[[אדמו"ר|אדמו"רות]], אך אביו הצמח צדק לא היה מרוצה מכך{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הצמח צדק)|אגרות קודש הצמח צדק]] (מהדורת תשמ"ו) חלק ב' אגרת ד', מהדורת [[תשע"ג]] אגרות ס"ו-ס"ז עמ' קמ"ו ואילך.}}. | |||
ההנהגה בחצר הייתה כדרך הנהגת אדמו"רי [[טשרנוביל]], ורבי יוסף יצחק אמר רק 'תורות' קצרות בעוד ש[[מאמר|מאמרים]] עמוקים אמר לפני יחידי סגולה, אך מידי פעם היה מגיע לליובאוויטש, שם היה אומר מאמרים ארוכים למייחלי פניו. | |||
את מקומו של רבי יוסף יצחק מילא בנו האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ"ו]]. לאחר פטירתו התפזרו חסידיו בין [[חסידות חב"ד ליובאוויטש]] ו[[חסידות צ'רנוביל]]. | |||
בנוסף, רבי [[מרדכי דב טברסקי (טומושפול)|מרדכי דב טברסקי]], בנו של רבי [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)]], שימש באדמו"רות בעיר טומשפול, גם הוא הנהיג את חצרו בדרך טשרנוביל. | |||
את מקומו מילא בנו האדמו"ר רבי [[משה חיים יהושע שניאורסון טברסקי]], הנהיג את חצר טומושפול ב[[קראון הייטס]], בלוויתו השתתף הרבי, והוא נקבר מאחורי [[אוהל אדמו"ר הריי"צ]]. | |||
==אדמו"רי חב"ד== | |||
;חב"ד ליובאוויטש | ;חב"ד ליובאוויטש | ||
*[[אדמו"ר המהר"ש]] - ממשיך דרכו של אביו בשושלת חב"ד. | |||
*[[אדמו"ר הרש"ב]]. | |||
*[[אדמו"ר הריי"ץ]]. | |||
* [[אדמו"ר המהר"ש]] | *[[כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח]]. | ||
* [[אדמו"ר הרש"ב]] | |||
* [[אדמו"ר הריי"ץ]] | |||
* [[כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח]] | |||
;חב"ד קאפוסט | ;חב"ד קאפוסט | ||
* מייסד החצר | *מייסד החצר [[המהרי"ל|המהרי"ל מקאפוסט]]. | ||
*רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה | *רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניארסהן]]. | ||
*רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)]] כיהן כאדמו"ר במקביל לאחיו, רבי [[שמריהו נח שניאורסון]]. | *רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)]] כיהן כאדמו"ר במקביל לאחיו, רבי [[שמריהו נח שניאורסון]]. | ||
*רבי [[שמריהו נח שניאורסון|שמריהו נח שניאורסאהן (מבוברויסק)]] כיהן כאדמו"ר במקביל לאחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]]. | *רבי [[שמריהו נח שניאורסון|שמריהו נח שניאורסאהן (מבוברויסק)]] כיהן כאדמו"ר במקביל לאחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]]. | ||
;חב"ד ליאדי | ;חב"ד ליאדי | ||
* מייסד החצר | *מייסד החצר רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]]. | ||
*רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]], בזמנו נחלקה החסידות, ובמקביל אליו פעל האדמו"ר | *רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]], בזמנו נחלקה החסידות, ובמקביל אליו פעל האדמו"ר רבי [[לוי יצחק מסירטשין]]. | ||
*רבי [[לוי יצחק מסירטשין]] | *רבי [[לוי יצחק מסירטשין]], האדמו"ר לחסידי סיראטשין-ליאדי. כיהן במקביל לתנו רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]]. | ||
*רבי שלום שכנא שניאורסון. בנו של [[יצחק דובער שניאורסון]], פעל במקביל לבן דודו רבי יהודה ירחמיאל מסירטשין. | |||
*רבי יהודה ירחמיאל מסירטשין. בנו של רבי [[לוי יצחק מסירטשין]], כיהן כאדמו"ר לחסידי סירטשין - ליאדי. | |||
;חב"ד ניעז'ין | ;חב"ד ניעז'ין | ||
* מייסד החצר | *מייסד החצר רבי [[ישראל נח שניאורסון]], היה האדמו"ר היחידי לחסידי [[חב"ד ניעז'ין]]. | ||
==היחסים בין החצרות== | ==היחסים בין החצרות== | ||
| שורה 139: | שורה 137: | ||
==סוף הפיצול והתאחדות עם ליובאוויטש== | ==סוף הפיצול והתאחדות עם ליובאוויטש== | ||
במרוצת השנים ענפיה השונים של [[חסידות חב"ד]] החלו להיעלם, הענף הראשון | במרוצת השנים ענפיה השונים של [[חסידות חב"ד]] החלו להיעלם, הענף הראשון שנעלם היה של [[חב"ד ניעז'ין]], הענף שרד רק כ-15 שנה משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]] ומיד לאחר פטירתו של מייסדו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] ב[[י"ז ניסן]] [[תרמ"ג]] עברו רוב חסידיו ל[[חב"ד קאפוסט]]. | ||
לאחר פטירת מייסד חסידות [[חב"ד ליאדי]] רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] בשנת [[תרס"ה]] התפצלה החסידות בין בנו רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] לבין חתנו רבי [[לוי יצחק מסירטשין]] | לאחר פטירת מייסד חסידות [[חב"ד ליאדי]] רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] בשנת [[תרס"ה]] התפצלה החסידות בין בנו רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] לבין חתנו רבי [[לוי יצחק מסירטשין]], ובהמשך בין בניהם רבי [[שלום שכנא שניאורסון]] ורבי [[יהודה ירחמיאל מסירטשין]]. הענף החסידי סירטשין ליאדי שרד זמן קצר ממש, ובדור השני שלו האדמו"ר רבי ירחמיאל נפטר מספר שנים לאחר שעלה על כס הנשיאות, ורוב חסידי סירטשין ליאדי עברו לחב"ד ליובאוויטש. ולאחר פטירתו של האדמו"ר רבי [[שלום שכנא שניאורסון]] הגיע הקץ על חסידות ליאדי ורוב חסידיו התפזרו בין ליובאוויטש ו[[קאפוסט]]. | ||
לאחר ששני החצרות [[חב"ד ליאדי]] ו[[חב"ד ניעז'ין]] | לאחר ששני החצרות [[חב"ד ליאדי]] ו[[חב"ד ניעז'ין]] נעלמו נשארו איפה רק חב"ד ליובאוויטש ו[[חב"ד קאפוסט]]. אך בשנת [[תרפ"ג]] כשהאדמו"ר רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מקאפוסט נפטר הוא כתב בצוואתו שימנו את אחד מנכדיו לאדמו"ר במקומו, אך בפועל הבקשה לא קוימה ו[[חב"ד קאפוסט]] חדלה מקיומה, וכך כל [[חסידי קאפוסט]] נהפכו למקושרים ל[[אדמו"ר הריי"צ]] וחזרו לליובאוויטש. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 150: | שורה 148: | ||
*[[חב"ד ניעז'ין]] | *[[חב"ד ניעז'ין]] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אירועים בחסידות]] | [[קטגוריה:אירועים בחסידות]] | ||