19,319
עריכות
חב"דפדיה:לשון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
העתקה חלקית של הדף עם התאמה בסיסית https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%9F&action=history צריך עוד עבודה
(העתקה חלקית של הדף עם התאמה בסיסית https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%9F&action=history צריך עוד עבודה) |
|||
| שורה 126: | שורה 126: | ||
* {{V}} '''כתבו''': רחבעם אמר שאביו הוא לא־כלום לעומתו. | * {{V}} '''כתבו''': רחבעם אמר שאביו הוא לא־כלום לעומתו. | ||
===יידוע שמות עצם פרטיים=== | |||
[[יידוע]] [[שם עצם|שמות עצם פרטיים]] הוא שגיאה נפוצה. כך למשל, תאריך, כמו "22 ביולי", הוא שם מיודע מטבעו, ועל כן יידועו ב[[ה"א הידיעה]] – "ה-22 ביולי" – הוא כפילות שגויה. כך גם לגבי שמות אחרים שהם מיודעים מטבעם, כמו "[[פרס אוסקר|אוסקר]]", "[[פרס אמי|אמי]]" וכדומה. אין לכתוב "פרס האוסקר" או "פרס האמי", כי אם "פרס אוסקר" ו"פרס אמי". שגיאה זו נפוצה גם ביידוע של "ויקיפדיה". | |||
*{{X}} '''אל תכתבו''': כתב העת יוצא לאור מאז '''ה'''-22 ביולי; השחקן זכה בפרס '''ה'''אוסקר; החלטה של '''ה'''וויקיפדיה העברית. | |||
*{{V}} '''כתבו''': כתב העת יוצא לאור מאז 22 ביולי; השחקן זכה בפרס אוסקר; החלטה של ויקיפדיה העברית. | |||
בעניין זה יש יוצאי דופן. למשל "[[קשר העשרים ביולי]]" הוא צורה מיודעת שגויה, אך כזו שתפסה אחיזה בשפה העברית. הצורה "קשר עשרים ביולי" אינה מקובלת ועל כן תיקון לצורה זו יהיה לא טבעי ולא ברור. | |||
שמות של מקומות, מחוזות וחבלי ארץ ניתן לכתוב עם יידוע או בלי יידוע. לכן הנהר "[[קולורדו (נהר)|קולורדו]]" יכול להיכתב "נהר הקולורדו" כמו "נהר קולורדו". כך גם "[[הכינרת]]", "[[הגולן]]", "[[הלבנון]]", "[[הכרמל]]" ועוד. עם זאת, מתוך שתי האפשרויות האופציונליות, יש להעדיף את הסגנון הרווח יותר באותה מילה ולהימנע מזרויות. | |||
===קיצורים וראשי תיבות=== | |||
יש להמעיט בשימוש בראשי תיבות. חב"דפדיה אינה עשויה מנייר, וקיצור של מספר אותיות גורם לחיסכון זניח אך מקשה על הקריאה. אין לקצר כלל צירופי מילים נפוצים – אין בזה תועלת ולעיתים זה אפילו פוגע בבהירות, משום שיש קיצורים שניתן לפרש במספר אופנים, למשל "ע"י" זה גם "על יד" וגם "על ידי". יוצאים מן הכלל ראשי תיבות שנקראים כמילה, כגון [[רמטכ"ל]]. | |||
* {{X}} '''אל תכתבו''': ע"י, בכ"ז, אחה"צ, ע"פ, עי"ז, כ"כ, אא"כ, בינ"ל | |||
* {{V}} '''כתבו''': על ידי או על יד (לפי ההקשר), בכל זאת, אחרי הצהריים, על פי או לפי, על ידי זה, כל כך, אלא אם כן, בין־לאומי | |||
כמו כן, אין לקצר שמות של ארצות ויישובים: | |||
* {{X}} '''אל תכתבו''': ארה"ב, ברה"מ, רע"מ, י־ם, ת"א | |||
* {{V}} '''כתבו''': ארצות הברית, ברית המועצות, הרפובליקה הערבית המאוחדת, ירושלים, תל אביב | |||
===בעבר=== | |||
פעמים רבות יש נטייה להשתמש במילה "בעבר" כדי להדגיש שאירוע מסוים התרחש בעבר, למשל "בעבר כיהן כראש הממשלה". הדגשה זו מיותרת, משום שהפעלים בעברית מציינים האם מדובר באירוע שהתרחש בעבר, מתרחש בהווה או יתרחש בעתיד. בדוגמה שהבאנו, די במילים "כיהן כראש ממשלה". | |||
===הראשון=== | |||
הנוסח "היא הייתה הראשונה לזכות בפרס נובל" הוא תרגום לקוי מאנגלית, והניסוח הראוי בעברית הוא "היא הראשונה שזכתה בפרס נובל". באופן כללי: לא הראשון לעשות משהו, אלא הראשון שעשה משהו. | |||
==תחביר== | |||
===פיסוק=== | |||
בסימני ה[[פיסוק]] יש להשתמש בהתאם להנחיותיה של האקדמיה ללשון העברית, כפי שהן מופיעות בחוברת '''כללי הפיסוק''' שבהוצאת האקדמיה (תשס"ב) ובאתר האקדמיה. | |||
יש לשים לב לרווחים לפני ואחרי סימני הפיסוק: | |||
* אין רווח '''לפני''' נקודה (.), פסיק (,), נקודה ופסיק (;), מקף (־ או -), נקודתיים (:), סימן שאלה (?) וסימן קריאה (!). כן יש רווח אחד '''אחרי''' כל אחד מהסימנים הנ"ל. דוגמאות: | |||
** {{X}} '''שגוי''': אני כותב בעברית ,אבל עם שגיאות .אם לא אתקן אותן , זה לא יהיה טוב : הערכים שכתבתי יהיו קשים לקריאה ! | |||
** {{V}} '''נכון''': למדתי לכתוב ולהשתמש נכון בסימני הפיסוק, איזה יופי! עכשיו אתחיל לעשות משהו מעניין: אלך לכתוב ערכים בוויקיפדיה. | |||
"בנוסף" ו"לעומת זאת" הפותחות משפט - אין מקום לפסיק אחריהן, ובדרך כלל גם לא לאחר "אם כן". | |||
מקף (־) המשמש להפרדה בין אות יחס לבין מספר יהיה תמיד צמוד ללא רווחים גם לאות היחס וגם למספר. לדוגמה: "ב־[[2008]]" או "מ־14:00 עד 16:00" או "הלכתי ל־15 הצגות". אם המקף אינו זמין במקלדת שלכם, אפשר לכתוב במקומו מינוס (-). | |||
אלא אם יש סיבה לנהוג אחרת, השתמשו בסוגריים עגולים בכתיבה (שיפט־0 ושיפט־9), ולא בסוגריים מרובעים או מסולסלים. כמו־כן, השתמשו במירכאות כפולות לציטוטים ולשמות של יצירות, והשתמשו במירכאות בודדות כאשר יש צורך לכתוב מירכאות בתוך מירכאות. בעת שימוש במירכאות כפולות, שימו לב להשתמש במירכאות כפולות אמִתיות (", שיפט־פסיק, מימין לאות ף במקלדת) ואל תקלידו במקומן מירכאות בודדות פעמיים ({{ללא קוד ויקי|''}}), מכיוון שמירכאות בודדות כפולות משמשות בקוד ויקי לסימון טקסט נטוי. | |||
===שימוש חוזר במילות יחס=== | |||
כאשר יש כמה מושאים עקיפים, חוזרים על אותיות היחס לפני כל אחד מהם: | |||
* {{X}} '''אל תכתבו''': הקרקע שייכת '''ל'''דני, אלי ומשה. התגוררתי '''ב'''חיפה, ירושלים ותל־אביב | |||
* {{V}} '''כתבו''': הקרקע שייכת '''ל'''דני, '''ל'''אלי ו'''ל'''משה. התגוררתי '''ב'''חיפה, '''ב'''ירושלים ו'''ב'''תל־אביב. | |||
יוצא מן הכלל: מקרה שבו מספר אנשים עבדו יחד: | |||
* {{X}} '''אל תכתבו''': "ב־1948 פורסמה תאוריה על הפיזיקה של ראשית היקום, שנכתבה בידי ג'ורג' גאמוב, בידי רלף אלפר ובידי רוברט הרמן". | |||
* {{V}} '''כתבו''' "ב־1948 פורסמה תאוריה על הפיזיקה של ראשית היקום, שנכתבה בידי ג'ורג' גאמוב, רלף אלפר ורוברט הרמן". | |||
===הפרדה בין נסמכים ובין פעלים=== | |||
אין להפריד בין הנסמך לבין הסומך. אין אומרים "במהלך ואחרי השבוע אלמד לבחינה" אלא "במהלך השבוע ואחריו אלמד לבחינה", כי "מהלך השבוע" הוא מבנה של סמיכות. אין לומר "הצעצועים פוזרו מתחת ומעל המיטה" אלא "הצעצועים פוזרו מתחת המיטה ומעליה". | |||
אפשר לומר: "שיפצתי וטייחתי את הדירה" ולאו דווקא: "שיפצתי את הדירה וטייחתי אותה". אפשר לומר "הבחור חיבק ונישק את חברתו", ולאו דווקא "הבחור חיבק את חברתו ונישקה". | |||
יש להקפיד שלא לצרף פעלים שצמודות אליהם מילות יחס שונות. "אמא חושבת על ילדיה ואוהבת אותם" ולא "אמא חושבת ואוהבת את ילדיה", שכן "חושבת" לא יכול להתייחס ל"את ילדיה". אין לומר: "לא יכולתי לעיין ולהתרשם מהספר", כי לעיין לא יכול להתייחס ל"מהספר". יש לומר: "לא יכולתי לעיין בספר ולהתרשם ממנו". | |||
===שימוש נכון בשי"ן מחברת=== | |||
יש להשתמש בשי"ן כדי ליצור זיקה בין חלקי משפט: | |||
* {{X}} '''אל תכתבו''': הדירה '''בה''' התגורר ראובן. הארץ '''אליה''' הגיעה דורותי. | |||
* {{V}} '''כתבו''': הדירה '''שבה''' התגורר ראובן, או: הדירה '''ש'''ראובן התגורר '''בה''', או: הארץ '''שדורותי הגיעה '''אליה'''. | |||
פעמים רבות משפטים כאלה כתובים עם מילת היחס "את", שמביעה יחס של מושא ישיר (אותו, אותה, אותם, אותן). במשפטים כאלה מספיק בדרך כלל לכתוב את שי"ן הזיקה ולהשמיט את מילת היחס – הן כאשר מילת היחס "את" מופיעה לבדה והן כאשר יש לפניה שי"ן הזיקה. למשל: | |||
* {{X}} '''אל תכתבו''': הספר '''אותו''' סיים לכתוב שמעון. האנציקלופדיה '''שאותה''' כולם יכולים לערוך. | |||
* {{V}} '''כתבו''': הספר '''ש'''שמעון סיים לכתוב. האנציקלופדיה '''ש'''כולם יכולים לערוך. | |||
פעמים רבות מחליפים שי"ן בווי"ו במילות קישור מסוימות: אך בכתיבה תקנית, יש להקפיד לכתוב "מאחר ש־" ולא "מאחר ו־".{{הערה|1=עברית כהלכה סע' 265.}} יוצאת דופן היא המילה "הואיל", שאחריה באה האות ו' דווקא: | |||
{| border=1 cellpadding=4 cellspacing=0 | |||
|- bgcolor="#F0F0F0" | |||
! כתבו כך || ולא כך | |||
|- | |||
| כמעט ש־ || כמעט ו־ | |||
|- | |||
| יש ש־ || יש ו־ | |||
|- | |||
| אפשר ש־ || אפשר ו־ | |||
|- | |||
| מאחר ש־ || מאחר ו־ | |||
|- | |||
| ייתכן ש־ || ייתכן ו־ | |||
|- | |||
| במידה ש־ {{גודל|1|(ר' הערה בהמשך)}} || במידה ו־ | |||
|} | |||
אבל: | |||
{| border=1 cellpadding=4 cellspacing=0 | |||
|- bgcolor="#F0F0F0" | |||
! כתבו כך || ולא כך || הערה | |||
|- | |||
| הואיל ו־ || הואיל ש־ || במובן של "מכיוון ש־" | |||
|- | |||
| עוד מעט ו־ || עוד מעט ש־ || במובן של "כמעט ש־" | |||
|} | |||
הביטויים '''היות ש־''' ו'''היות ו־''' – שניהם תקינים לשונית, אך לשם האחידות הכתיב המועדף בחב"דפדיה הוא '''היות ש־'''. | |||
שי"ן הזיקה אינה תחליף לוי"ו החיבור. משפטי זיקה בעברית מציינים עובדה קיימת הקודמת למתואר במשפט.{{הערה|1=החלטות האקדמיה בדקדוק סע' 4.3 ב'.}} דוגמאות: | |||
* {{X}} '''שגוי''': נתתי את המתנה לאמי, '''ש'''שמחה בה מאד. | |||
* {{V}} '''נכון''': נתתי את המתנה לאמי '''והיא''' שמחה בה מאוד. | |||
====במידה==== | |||
הצירופים '''במידה ו־''' ו'''במידה ש־''' כצירופים הפותחים משפט תנאי אינם תקניים. יש להחליף אותם במילה הפשוטה "אם". | |||
נכון לכתוב '''במידה ו־''' ו'''במידה ש־''' כאשר באמת מדובר ב'''מידה''' של דבר־מה.{{הערה|1=יד הלשון, הערך "במדה ו"; עברית כהלכה סע' 231; החלטות האקדמיה בדקדוק סע' 4.1.3 ו'.|שם=במידה}} | |||
משפטים תקניים: | |||
* "הרופאים ממליצים לאכול במידה ולהתעמל כל בוקר." | |||
* "במידה שהאדם מודד - בה מודדים לו" (סוטה, פ"א, משנה ז') | |||
* "הילדה אינה אוכלת במידה שמתאימה לגילהּ" | |||
* "במידה שחיינו הפנימיים הבאים לידי גילוי בלשון חשובים יותר, כן אנו מוסיפים יותר לאוצר הלאומי הבלתי נראה." ([[רחל כצנלסון-שזר]]) | |||
===אות השימוש ב'=== | |||
* כדי לציין תכלית, כתבו '''כדי''' ולא '''בכדי'''. פירוש הצירוף '''בִּכְדֵי''' הוא "בשיעור".{{הערה|1=לפי מילון אבן־שושן, הערך "דַּי".}} ניתן לומר את הצירוף "'''לא בִּכְדִי'''" שפירושו – "לא לשווא". | |||
* המלה '''בְּאִם''' שימשה במשפטי תנאי מסוימים בלשון ימי הביניים וקיימת גם בעברית החדשה, אבל מילון אבן־שושן, מילון ההווה ויצחק פרץ ממליצים להימנע ממנה וממילא אין בה צורך.{{הערה|אורי מור, שלוש בי"תין מפוקפקות: באם, בכדי, נקט ב־], '''[[לשוננו]]''' עח, תשע"ו, עמ' 305—333}} במקום "באם" יש לכתוב "אם", "האם" או "כאשר", בהתאם להקשר. | |||
===הפועל לשמש=== | |||
הוספת כ"ף הדמיון לפועל '''שימש''', תקינה היא, ולכן אפשר לכתוב כי פלוני '''שימש כ''', למשל: "משה שימש '''יושב''' ראש", וגם: "משה שימש '''כיושב''' ראש"; "בתקופה הצלבנית חזרה ביירות ושימשה '''עיר''' מסחר", וגם: "בתקופה הצלבנית חזרה ביירות ושימשה '''כעיר''' מסחר". | |||
עם זאת, נכון להעדיף את הפועל כיהן על פני הפועל שימש, ולכתוב "האדון כיהן '''כ'''יושב ראש", "הרב אברהם כיהן '''כ'''רב בעיר בגדד". לחלופין, במקרים מסוימים ניתן לכתוב גם "שימש בתפקיד": "'''שימש ב'''תפקיד '''ה'''יושב ראש". | |||
===החל ב־, החל מ־=== | |||
האקדמיה ללשון מאשרת את השימוש בשתי מילות היחס אחרי המילה "החל", ב־ ומ־. עם זאת, השימוש ב"החל ב־" הולם כאשר באותו המשפט משתמשים גם בביטוי "כלה ב־". ולעיתים השימוש ב"החל מ־" כלל אינו נחוץ, ואפשר להסתפק ב"מ־", "מאז" או ניסוח פשוט אחר כלשהו. | |||
===קפיצה מיחיד לרבים=== | |||
אין לעבור מיחיד לרבים באותו משפט. לדוגמה: | |||
* "הסתדרות הרופאים החליטה על שביתה. הם טענו שמשכורתם נמוכה מדי". צריך להיות "הסתדרות הרופאים החליטה על שביתה. החברים בה טענו שמשכורתם נמוכה מדי". | |||
* דוגמה נוספת: "הקצונה הבכירה בצה"ל היא משכילה; כולם למדו באוניברסיטה לפחות כמה שנים". צריך להיות "הקצונה הבכירה בצה"ל היא משכילה; כל הקצינים הבכירים למדו באוניברסיטה לפחות כמה שנים". | |||
===משפטים ארוכים מדי=== | |||
המשפט הבא, שיש בו 95 (תשעים וחמש) מילים, נלקח מהערך [[פרויקט הלביא]]: | |||
:"לאחר כשבע שנים וחצי של פיתוח מואץ בהשתתפות אלפי מהנדסים וטכנאים, החליטה ממשלתו של [[יצחק שמיר]], ב-[[30 באוגוסט]] [[1987]], בעצתם של שר הביטחון [[יצחק רבין]] ושר החוץ [[שמעון פרס]], לעצור את הפרויקט, ולפטר כ-6,000 מהנדסים וטכנאים, לאחר שהתברר שישראל לא תוכל לממן את ייצורו לבדה, ושהפרויקט מעלה אותה למסלול התנגשות עם האמריקנים, שסירבו בתוקף להסב אליו את כספי הסיוע האמריקני, במיוחד לאור העובדה שהוא מתחרה ביצרני המטוסים שלהם, וגורם למרמור רב אצל כוחות היבשה ב[[צבא ההגנה לישראל|צה"ל]], שחששו שפרויקט זה ישאב את רוב תקציבי צה"ל בשנים הקרובות על חשבון התקציבים שיועדו להם". | |||
משפט כזה ארוך ומסורבל, וכשהקורא מגיע לסופו הוא כבר איננו זוכר מה קרא בתחילתו. אפשר, בקלות יחסית, לשבור את המשפט באמצעו ולפצל אותו למשפטים קצרים יותר (גם הם בעצמם לא משפטים פשוטים, אבל אפשר לעקוב אחרי המבנה הלוגי שלהם) למשל כך: | |||
:"לאחר כשבע שנים וחצי של פיתוח מואץ בהשתתפות אלפי מהנדסים וטכנאים, החליטה ממשלתו של [[יצחק שמיר]], ב־[[30 באוגוסט]] [[1987]], בעצתם של שר הביטחון [[יצחק רבין]] ושר החוץ [[שמעון פרס]], לעצור את הפרויקט, ולפטר כ־6,000 מהנדסים וטכנאים. ההחלטה התקבלה לאחר שהתברר שישראל לא תוכל לממן את ייצורו לבדה, ושהפרויקט מעלה אותה למסלול התנגשות עם האמריקנים, אשר סירבו בתוקף להסב אליו את כספי הסיוע האמריקני, במיוחד לאור העובדה שהוא מתחרה ביצרני המטוסים שלהם. מלבד זאת גרם הפרויקט להתמרמרות רבה בקרב מפקדי כוחות היבשה ב[[צבא ההגנה לישראל|צה"ל]], שחששו שפרויקט זה ישאב את רוב תקציבי צה"ל בשנים הקרובות על חשבון התקציבים שיועדו להם". | |||
===ביניהם – בהם=== | |||
רבים משתמשים במילה "ביניהם" במקום שראוי להשתמש במילה "בהם". "ביניהם" באה לתאר מצב שבו עצם מסוים נמצא בין שני עצמים אחרים, למשל: {{ציטוטון|וּפְלִשְׁתִּים עֹמְדִים אֶל הָהָר, מִזֶּה, וְיִשְׂרָאֵל עֹמְדִים אֶל הָהָר, מִזֶּה; וְהַגַּיְא בֵּינֵיהֶם|[[שמואל א]], יז, ג}}. "בהם" באה לתאר מצב שבו עצם מסוים נכלל בקבוצת עצמים, למשל: {{ציטוטון|כִּי גוֹי אֹבַד עֵצוֹת הֵמָּה, וְאֵין בָּהֶם תְּבוּנָה|[[דברים]], לב, כח}}. בהתאם לכך, אין לכתוב "במצב דומה היו יישובים ערביים רבים, וביניהם הכפר באסה", אלא "במצב דומה היו יישובים ערביים רבים, ובהם הכפר באסה". | |||
===ו' החיבור אחרי פסיק=== | |||
* כאשר ו' החיבור מחברת בין שמות עצם (נושא או מושא) בתוך המשפט, '''לא''' יבוא לפניה פסיק. לדוגמה: "יוסי, דני ואיציק הלכו לטייל" או "אכלתי את התפוח, את הבננה ואת האפרסק". | |||
* כאשר ו' החיבור מחברת בין שני חלקים של [[תחביר עברי#המשפט המחובר|משפט מחובר]] והחלק השני בעל נושא אחר, בדרך כלל יבוא לפניה פסיק. עם זאת, כאשר המשפט השני קצר אין צורך בפסיק. לדוגמה: "הכוהן עומד במזרח והלוי בדרום". אם הנושא בחלק השני זהה לזה שבחלק הראשון, לא יבוא לפניו פסיק, אלא אם כן רוצים להדגיש אותו. | |||
=== מספרים === | |||
* '''תחומי מספרים''' ייכתבו מימין לשמאל, כלומר יש לכתוב "משקל 40–60 ק"ג" ולא "משקל 40-60 ק"ג". ספרותיו של כל מספר נקראות משמאל לימין, אך המספר בשלמותו כמוהו כמילה, והוא נקרא מימין לשמאל - כך החליטה האקדמיה ללשון העברית. לכתיבה נאותה של הטווח משמש הסימן "–" ([[קו מפריד]]) שאינו נמצא במקלדת. במצב עריכת קוד מקור יש בחלון העריכה מצד ימין למטה "סימני פיסוק", ובהם השני מימין הוא הקו המפריד הנדרש למטרה זו. | |||
* '''תחום של אחוזים''' ייכתב בצורה 20%–30%, ולא "20-30 אחוז". (מקלידים את התווים בסדר הבא : 2;0;%;–;3;0;% כדי שיוצגו בצורה תקינה (הסימן ; מפריד בין התווים המוקלדים).) | |||
* כאשר ה'''מספר גדול מ-999''' יש לכתוב אותו עם פסיקים המפרידים את הספרות לקבוצות בנות שלוש ספרות, כלומר יש לכתוב 1,000 ולא 1000. יוצא מן הכלל: תאריך ייכתב ללא פסיק, למשל 2003. | |||
* '''פי עשר או פי עשרה? ''': אף שבלשון הדיבור נפוצה הצורה "פי עשר", הרי לפי כללי השפה העברית יש לומר "פי עשרה", משום שפי היא צורת הנסמך של פה, ופה הוא זכר. כך גם יש לנהוג ביחס לכל מספר אחר המופיע לאחר "פי" – המספר יופיע בצורת הזכר שלו. | |||
*'''שלושה מיליון וחצי עותקים או ארבעה תפוחים וחצי?''' | |||
:גם וגם. | |||
:כדי לדעת היכן לכתוב את ה"חצי" (או "רבע", לצורך העניין), יש לשים לב מתי המילה "חצי" מתייחסת למספר ומתי לשם העצם שאנו סופרים. הדבר נגזר ממיקומה: | |||
:* '''שלושה מיליון וחצי עותקים''' – הכוונה למספר 3,500,000. המילה "חצי" מתייחסת ל"מיליון". ברור ש'''לא''' נכתוב "שלושה מיליון עותקים וחצי", כיוון שאז המילה "חצי" מתייחסת ל"עותקים" ונקבל 3,000,000.5 עותקים, כלומר שלושה מיליון עותקים ועוד חצי עותק – ולא לזה התכוון המשורר (עם זאת, "שלושה וחצי מיליון עותקים" הוא גם ניסוח תקין). | |||
:* '''ארבעה תפוחים וחצי''' – הכוונה למספר 4.5. המילה "חצי" מתייחסת ל"תפוחים". בעוד זהו הניסוח המועדף, מותרת גם הצורה "'''ארבעה וחצי תפוחים'''". | |||
:במקרים מסוימים יש כפל משמעות, ואז יש להקפיד ולבחון היכן ממקמים את המילה "וחצי". "תריסר תפוחים וחצי" הם 12.5 תפוחים, אבל "תריסר וחצי תפוחים" הם 18 תפוחים (12 ועוד חצי מ־12). | |||
חיבור בין אותיות למספרים: ב־2001, ב־15:00, כ־100 משתתפים. | |||
חיבור בין אותיות עבריות לאותיות לועזיות: ל־Heathrow, ה־Spam | |||
==מושגים וביטויים חב"דייים== | ==מושגים וביטויים חב"דייים== | ||