משתמש:קודש לנשיא הדור/מראי מקומות: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 31: שורה 31:


==בתורת החסידות וחיבורי [[רבותינו נשיאינו]]==
==בתורת החסידות וחיבורי [[רבותינו נשיאינו]]==
בספרי [[תורת החסידות|חסידות חב"ד]] הראשונים, לא מופיעים מקורות לרוב הענינים המובאים. החל מ[[ספר התניא]], בו הודיע [[אדמו"ר הזקן]] בדף השער שהספר "מלוקט מפי ספרים ומפי סופרים", והסתפק בהודעה זו הכוללת את ספרו, ואף במידה מסויימת את כל חסידות חב"ד{{הערה|שם=תשלח}}. אך בספר עצמו כמעט ולא ציין מקורות לנכתב. מאמריו שאמר ברבים נכתבו על ידי המניחים, והם נכתבו בצורה בה נאמרו, ללא הזכרת המקורות{{הערה|שם=תשיד}}. [[הרבי מלך המשיח]] מסביר, שאצל [[אדמו"ר הזקן]] תורת רבותיו התאחדה עמו, ולכן לא היה צריך לומר דבר בשם אומרו{{הערה|שם=תשלח|1=[https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/3140427/jewish/-.htm#footnote99a3140427 דיבור המתחיל שלום רב תשל"ח הערה 99].}}. אמנם בספר [[לקוטי תורה]] הוסיף [[אדמו"ר הצמח צדק]] וציין מקורות רבים ל[[תורת הנגלה]] וספרי [[קבלה]] למאמרים שנדפסו בספר, וכן ציונים למאמרים אחרים בהם התבאר העניין בצורה שונה או בהרחבה יתרה{{הערה|ראו שיחת יג ניסן תשכו בתחילתה. שיחת שבת פרשת במדבר תשט"ו. [[תבנית:היום יום/ט"ו שבט|היום יום ט"ו שבט].}}.
בספרי [[תורת החסידות|חסידות חב"ד]] הראשונים, לא מופיעים מקורות לרוב הענינים המובאים. החל מ[[ספר התניא]], בו הודיע [[אדמו"ר הזקן]] בדף השער שהספר "מלוקט מפי ספרים ומפי סופרים", והסתפק בהודעה זו הכוללת את ספרו, ואף במידה מסויימת את כל חסידות חב"ד{{הערה|שם=תשלח}}. אך בספר עצמו כמעט ולא ציין מקורות לנכתב. מאמריו שאמר ברבים נכתבו על ידי המניחים, והם נכתבו בצורה בה נאמרו, ללא הזכרת המקורות{{הערה|שם=תשיד}}. [[הרבי מלך המשיח]] מסביר, שאצל [[אדמו"ר הזקן]] תורת רבותיו התאחדה עמו, ולכן לא היה צריך לומר דבר בשם אומרו{{הערה|שם=תשלח|1=[https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/3140427/jewish/-.htm#footnote99a3140427 דיבור המתחיל שלום רב תשל"ח הערה 99].}}. אמנם בספר [[לקוטי תורה]] הוסיף [[אדמו"ר הצמח צדק]] וציין מקורות רבים ל[[תורת הנגלה]] וספרי [[קבלה]] למאמרים שנדפסו בספר, וכן ציונים למאמרים אחרים בהם התבאר העניין בצורה שונה או בהרחבה יתרה{{הערה|ראו שיחת יג ניסן תשכו בתחילתה. שיחת שבת פרשת במדבר תשט"ו. [[תבנית:היום יום/ט"ו שבט|היום יום ט"ו שבט]].}}.


מאמריו של אדמו"ר הצמח צדק שנדפסו ב[[אור התורה]] מתאפיינים בציון מראי מקומות רבים בכל חלקי התורה, ואחריו נמשך הדבר במידה מסויימת גם אצל בנו [[אדמו"ר מהר"ש]]. מאמרי [[אדמו"ר הרש"ב]] הינם בסגנון של ביאור העניין מכל צדדיו לפי מסקנת העניין, כדרך [[הרמב"ם]], ולכן בדרך כלל אינו מציין הרבה מראי מקומות{{הערה|שם=תשיד|ראו שיחת שבת פרשת קדושים תשי"ד.}}, אך לעיתים מציין ומפנה למקורות{{הערה|בעיקר באגרות וברשימות שכתב לעצמו}}.
מאמריו של אדמו"ר הצמח צדק שנדפסו ב[[אור התורה]] מתאפיינים בציון מראי מקומות רבים בכל חלקי התורה, ואחריו נמשך הדבר במידה מסויימת גם אצל בנו [[אדמו"ר מהר"ש]]. מאמרי [[אדמו"ר הרש"ב]] הינם בסגנון של ביאור העניין מכל צדדיו לפי מסקנת העניין, כדרך [[הרמב"ם]], ולכן בדרך כלל אינו מציין הרבה מראי מקומות{{הערה|שם=תשיד|ראו שיחת שבת פרשת קדושים תשי"ד.}}, אך לעיתים מציין ומפנה למקורות{{הערה|בעיקר באגרות וברשימות שכתב לעצמו}}.

תפריט ניווט