משתמש:קודש לנשיא הדור/מראי מקומות: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 31: שורה 31:


==בתורת החסידות וחיבורי [[רבותינו נשיאינו]]==
==בתורת החסידות וחיבורי [[רבותינו נשיאינו]]==
בספרי [[תורת החסידות|חסידות חב"ד]] הראשונים, לא מופיעים מקורות לרוב הענינים המובאים. החל מ[[ספר התניא]], בו הודיע [[אדמו"ר הזקן]] בדף השער שהספר "מלוקט מפי ספרים ומפי סופרים", והסתפק בהודעה זו הכוללת את ספרו, ואף במידה מסויימת את כל חסידות חב"ד{{הערה|שם=תשלח}}. אך בספר עצמו כמעט ולא ציין מקורות לנכתב. מאמריו שאמר ברבים נכתבו על ידי המניחים, והם נכתבו בצורה בה נאמרו, ללא הזכרת המקורות. [[הרבי מלך המשיח]] מסביר, שאצל [[אדמו"ר הזקן]] תורת רבותיו התאחדה עמו, ולכן לא היה צריך לומר דבר בשם אומרו{{הערה|שם=תשלח|1=[https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/3140427/jewish/-.htm#footnote99a3140427 דיבור המתחיל שלום רב תשל"ח הערה 99].}}. אמנם בספר [[לקוטי תורה]] הוסיף [[אדמו"ר הצמח צדק]] וציין מקורות רבים ל[[תורת הנגלה]] וספרי [[קבלה]] למאמרים שנדפסו בספר, וכן ציונים למאמרים אחרים בהם התבאר העניין בצורה שונה או בהרחבה יתרה{{הערה|ראו שיחת יג ניסן תשכו בתחילתה. היום יום וכו'.}}.
בספרי [[תורת החסידות|חסידות חב"ד]] הראשונים, לא מופיעים מקורות לרוב הענינים המובאים. החל מ[[ספר התניא]], בו הודיע [[אדמו"ר הזקן]] בדף השער שהספר "מלוקט מפי ספרים ומפי סופרים", והסתפק בהודעה זו הכוללת את ספרו, ואף במידה מסויימת את כל חסידות חב"ד{{הערה|שם=תשלח}}. אך בספר עצמו כמעט ולא ציין מקורות לנכתב. מאמריו שאמר ברבים נכתבו על ידי המניחים, והם נכתבו בצורה בה נאמרו, ללא הזכרת המקורות{{הערה|שם=תשיד}}. [[הרבי מלך המשיח]] מסביר, שאצל [[אדמו"ר הזקן]] תורת רבותיו התאחדה עמו, ולכן לא היה צריך לומר דבר בשם אומרו{{הערה|שם=תשלח|1=[https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/3140427/jewish/-.htm#footnote99a3140427 דיבור המתחיל שלום רב תשל"ח הערה 99].}}. אמנם בספר [[לקוטי תורה]] הוסיף [[אדמו"ר הצמח צדק]] וציין מקורות רבים ל[[תורת הנגלה]] וספרי [[קבלה]] למאמרים שנדפסו בספר, וכן ציונים למאמרים אחרים בהם התבאר העניין בצורה שונה או בהרחבה יתרה{{הערה|ראו שיחת יג ניסן תשכו בתחילתה. שיחת שבת פרשת במדבר תשט"ו. היום יום וכו'.}}.


מאמריו של אדמו"ר הצמח צדק שנדפסו ב[[אור התורה]] מתאפיינים בציון מראי מקומות רבים בכל חלקי התורה, ואחריו נמשך הדבר במידה מסויימת גם אצל בנו [[אדמו"ר מהר"ש]] וכן לעיתים גם אצל [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|בעיקר באגרות וברשימות שכתב לעצמו}}.
מאמריו של אדמו"ר הצמח צדק שנדפסו ב[[אור התורה]] מתאפיינים בציון מראי מקומות רבים בכל חלקי התורה, ואחריו נמשך הדבר במידה מסויימת גם אצל בנו [[אדמו"ר מהר"ש]]. מאמרי [[אדמו"ר הרש"ב]] הינם בסגנון של ביאור העניין מכל צדדיו לפי מסקנת העניין, כדרך [[הרמב"ם]], ולכן בדרך כלל אינו מציין הרבה מראי מקומות{{הערה|שם=תשיד|ראו שיחת שבת פרשת קדושים תשי"ד.}}, אך לעיתים מציין ומפנה למקורות{{הערה|בעיקר באגרות וברשימות שכתב לעצמו}}.


ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] נכתבו מראי מקומות על ידי רבינו הזקן בעצמו, והוגהו והושלמו על ידי אחיו [[יהודה לייב מינוביץ'|מהרי"ל מינוביץ']] ור' [[מרדכי פוזנר]]. חלק מהמראי מקומות נכתבו על ידי אחרים, אך בכל אופן נכתבו בידי {{מונחון|בר סמכא|אדם מוסמך}}.{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/igrot/2/23.htm?q=%D7%9E%D7%A8%D7%90%D7%99%20%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA#_ftnref1524 הקדמת אדמו"ר האמצעי לשולחן ערוך]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4585&st=&pgnum=280&hilite= שיחת שבת פרשת צו תשי"ז בתחילתה]. ראו מבוא ל"ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן" עמודים כ-כא}}. גם בשאר כתבי [[רבותינו נשיאינו]] ב[[נגלה]] יש הדגשה מרובה בציוני מראי מקומות.
ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] נכתבו מראי מקומות על ידי רבינו הזקן בעצמו, והוגהו והושלמו על ידי אחיו [[יהודה לייב מינוביץ'|מהרי"ל מינוביץ']] ור' [[מרדכי פוזנר]]. חלק מהמראי מקומות נכתבו על ידי אחרים, אך בכל אופן נכתבו בידי {{מונחון|בר סמכא|אדם מוסמך}}.{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/igrot/2/23.htm?q=%D7%9E%D7%A8%D7%90%D7%99%20%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA#_ftnref1524 הקדמת אדמו"ר האמצעי לשולחן ערוך]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4585&st=&pgnum=280&hilite= שיחת שבת פרשת צו תשי"ז בתחילתה]. ראו מבוא ל"ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן" עמודים כ-כא}}. גם בשאר כתבי [[רבותינו נשיאינו]] ב[[נגלה]] יש הדגשה מרובה בציוני מראי מקומות.

תפריט ניווט