ועד הנחות בלה"ק: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 897 בתים ,  13 באוגוסט 2020
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:
==תולדות הוועד==
==תולדות הוועד==
===שנים ראשונות===
===שנים ראשונות===
הוועד נוסד ב[[חודש ניסן]] [[תשמ"א]] על ידי הרב [[מנחם מענדל (מני) וולף]]. כמנהל הוועד מונה הרב אלימלך גורביץ', וכעורך - הרב [[דוד פלדמן]]. בשנת [[תשמ"ב]] הצטרף לוועד הרב [[ישראל שמעון קלמנסון (קראון הייטס)|ישראל שמעון קלמנסון]]. על הפצת ה[[הנחה|הנחות]] ב[[ארץ הקודש]] הופקד הרב [[דובער חן]].
הוועד נוסד באופן רשמי לאחר חג הפסח של שנת [[תשמ"א]] על ידי הרב [[מנחם מענדל (מני) וולף]]. כמנהל הוועד מונה הרב אלימלך גורביץ', וכעורך - הרב [[דוד פלדמן]]. בשנת [[תשמ"ב]] הצטרף לוועד הרב [[ישראל שמעון קלמנסון (קראון הייטס)|ישראל שמעון קלמנסון]]. על הפצת ה[[הנחה|הנחות]] ב[[ארץ הקודש]] הופקד הרב [[דובער חן]].


הוועד החל בעריכת הנחות משיחות [[הרבי]] בלה"ק, כשמפעם לפעם הכניסו שיחה ל[[מוגה|הגהה]].
הוועד החל בעריכת הנחות משיחות [[הרבי]] בלה"ק, כשמפעם לפעם הכניסו שיחה ל[[מוגה|הגהה]].
שורה 18: שורה 18:
בחודש [[חשוון]] [[תשנ"ב]], נכנס, בהוראת [[הרבי]], ר' [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] למשרת ניהול משרד הוועד. מינוי זה גרר אחריו התפתחות מואצת של פעילות הוועד, שתיגבר את פעילותו בייחוד אחרי [[כ"ז אדר תשנ"ב]].
בחודש [[חשוון]] [[תשנ"ב]], נכנס, בהוראת [[הרבי]], ר' [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] למשרת ניהול משרד הוועד. מינוי זה גרר אחריו התפתחות מואצת של פעילות הוועד, שתיגבר את פעילותו בייחוד אחרי [[כ"ז אדר תשנ"ב]].


עיקר פעולתו של הוועד בשנים אלו, התרכזה בעיקר באיסוף, תרגום ללשון-הקודש ועריכה מחודשת של דברי הרבי שנאמרו בשנים [[תש"י]]-[[תשמ"א]]. נכון להיום ([[תש"פ]]) יצאו לאור ששים ושמונה כרכים, הכוללים את השיחות והמאמרים שנאמרו עד חודש סיון [[תשל"ב]].
עיקר פעולתו של הוועד בשנים אלו, התרכזה בעיקר באיסוף, תרגום ללשון-הקודש ועריכה מחודשת של דברי הרבי שנאמרו בשנים [[תש"י]]-[[תשמ"א]]. נכון להיום ([[תש"פ]]) יצאו לאור שבעים כרכים, הכוללים את השיחות והמאמרים שנאמרו עד חודש טבת [[תשל"ג]].


במהלך השנים יצאה הנהלת הוועד מספר פעמים בבקשות לאנ"ש לסייע לפעילותם, הן בתרומות כספיות{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=29616 [[סיוון]] תשס"ז], [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35649 שבט תשס"ח]}}, והן במסירת רשימות פרטיות שנכתבו על ידם לאורך השנים, במטרה להשלים את השיחות החסרות, ולהוציא לאור סדרה שלימה הכוללת ומקיפה את כל דברי הרבי בשיחות ובמאמרים לאורך השנים.
במהלך השנים יצאה הנהלת הוועד מספר פעמים בבקשות לאנ"ש לסייע לפעילותם, הן בתרומות כספיות{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=29616 [[סיוון]] תשס"ז], [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35649 שבט תשס"ח]}}, והן במסירת רשימות פרטיות שנכתבו על ידם לאורך השנים, במטרה להשלים את השיחות החסרות, ולהוציא לאור סדרה שלימה הכוללת ומקיפה את כל דברי הרבי בשיחות ובמאמרים לאורך השנים.
שורה 34: שורה 34:
===תורת מנחם - התוועדויות===
===תורת מנחם - התוועדויות===
{{ערך מורחב|תורת מנחם התוועדויות}}
{{ערך מורחב|תורת מנחם התוועדויות}}
בשנת [[תשמ"ו]] החל הוועד לעסוק בעריכת הסדרה [[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]] המלקטת את ביאורי של הרבי על דברי תורת של אביו רבי [[לוי יצחק שניאורסון]]. את הסדרה ערך הרב [[דוד פלדמן]], בסיוע ר' [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] והת' פנחס גרינברג, והיא קיבלה את אישורו של הרבי לכלול את שמו ויצאה לאור תחת השם "תורת מנחם - תפארת לוי יצחק".
בשנת [[תשמ"ו]] החל הוועד לעסוק בעריכת הסדרה [[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]] המלקטת את ביאורי של הרבי על דברי תורת של אביו רבי [[לוי יצחק שניאורסון]]. את הסדרה ערך הרב [[דוד פלדמן]], בסיוע ר' [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] והת' פנחס גרינברג, והיא קיבלה, לראשונה מאז עלה על כס נשיאות חב"ד ליובאוויטש, את אישורו של הרבי לכלול את שמו הק' על ספר מדברי תורתו, ויצאה לאור תחת השם "תורת מנחם - תפארת לוי יצחק".


במקביל, עסק הועד בהוצאה לאור של סדרת ה[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]] שכללו את שיחותיו של הרבי משנת [[תשמ"ב]] ואילך.
במקביל, עסק הועד בהוצאה לאור של סדרת ה[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]] שכללו את שיחותיו של הרבי משנת [[תשמ"ב]] ואילך.
שורה 40: שורה 40:
בשנת [[תשנ"א]] הצטבר אצל חברי המערכת חומר רב של שיחות קודש מתחילת נשיאותו של הרבי, ובחורף של שנת [[תשנ"ב]] קיבלו חברי הוועד אישור מהרבי להתחילת בעריכת החומר והוצאתו לאור תחת השם{{הערה|מי שהציע לקרוא לסדרה בשם זה היה המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]].}} "תורת מנחם - התוועדויות", ולהדפיסו עם סמל של [[קה"ת]] בשונה ממה שהיה נהוג עד אז שספרים שלא עברו את הגהתו של הרבי יצאו לאור בלי חותמת המוטבעת על הכריכה.
בשנת [[תשנ"א]] הצטבר אצל חברי המערכת חומר רב של שיחות קודש מתחילת נשיאותו של הרבי, ובחורף של שנת [[תשנ"ב]] קיבלו חברי הוועד אישור מהרבי להתחילת בעריכת החומר והוצאתו לאור תחת השם{{הערה|מי שהציע לקרוא לסדרה בשם זה היה המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]].}} "תורת מנחם - התוועדויות", ולהדפיסו עם סמל של [[קה"ת]] בשונה ממה שהיה נהוג עד אז שספרים שלא עברו את הגהתו של הרבי יצאו לאור בלי חותמת המוטבעת על הכריכה.


סדרה זו הפכה לסדרת הדגל של המערכת, ונכון לשנת [[תש"פ]] יצאו לאור שישים ושמונה כרכים.
סדרה זו הפכה לסדרת הדגל של המערכת, ונכון לחודש אלול [[תש"פ]] יצאו לאור שבעים כרכים.


===תורת מנחם - מאמרים מלוקט===
===תורת מנחם - מאמרים מלוקט===
שורה 47: שורה 47:
השינוי העיקרי במהדורה זו, היה סידורם המחודש של המאמרים שלא לפי סדר כרונולוגי של תאריך הוצאתם לאור על ידי הרבי, אלא לפי סדר ימות השנה מתוך מטרה להקל על הלומדים שלא יצטרכו לחפש את מבוקשם בין ששה ספרים שונים כאשר הם מחפשים מאמר הקשור לפרשה או למועד מסויים.
השינוי העיקרי במהדורה זו, היה סידורם המחודש של המאמרים שלא לפי סדר כרונולוגי של תאריך הוצאתם לאור על ידי הרבי, אלא לפי סדר ימות השנה מתוך מטרה להקל על הלומדים שלא יצטרכו לחפש את מבוקשם בין ששה ספרים שונים כאשר הם מחפשים מאמר הקשור לפרשה או למועד מסויים.


בשנים האחרונות עוסק הועד גם בהוצאת כלל מאמריו של הרבי, בסדרה מיוחדת על המועדים. הכרכים שהופיעו עד עתה: י"ט כסלו, חג הפורים, חנוכה, וי"ב-י"ג תמוז {{הערה|זאת בנוסף לספרי המאמרים "באתי לגני" וי"א ניסן, שיצאו לאור בשנות הנו"נים}}.
בשנים האחרונות עוסק הועד גם בהוצאת כלל מאמריו של הרבי, בסדרה מיוחדת לפי סדר המועדים ויומא דפגרא. הכרכים שהופיעו עד עתה: י"ד כסלו - דרושי חתונה, י"ט-כ"ף כסלו, חג החנוכה, יו"ד שבט - באתי לגני שני כרכים, חג הפורים, י"א ניסן - שני כרכים, חג השבועות, חג הגאולה י"ב-י"ג תמוז.  


===ליקוטים נוספים===
===ליקוטים נוספים===
במשך השנים יצאו לאור ספרים נוספים בהוצאת "ועד הנחות בלה"ק", מהם:
במשך השנים יצאו לאור ספרים נוספים בהוצאת "ועד הנחות בלה"ק", מהם:
* '''[[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]]''' - ביאורי הרבי על תורת אביו, הרה"ג המקובל הרב לוי יצחק שניאורסון. עריכת הספר החלה בשנת [[תש"נ]]. בשנת [[תש"פ]] הופיעה המהדורה המחודשת בחמשה כרכים.
* '''[[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]]''' - ביאורי הרבי על תורת אביו, כ"ק הרה"ק המקובל הרב לוי יצחק שניאורסאהן. עריכת הספר החלה בשנת [[תש"נ]]. בשנת [[תש"פ]] במלאות 30 שנה לתחילת הסדרה, הופיעה המהדורה המחודשת שכללה חמשה כרכים.
* '''[[יין מלכות]]''' - ליקוט ביאורי הרבי על [[משנה תורה]] להרמב"ם, משיחות שנאמרו מאז תחילת תקנת לימוד הרמב"ם היומי. מהדורה ראשונה יצאה לאור בשנת תשמ"ז בשני כרכים, ומהדורה חדשה ומורחבת יצאה לאור בשנת תשע"ז בשלושה כרכים{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=93667 שטורעם]}}.
* '''[[יין מלכות]]''' - ליקוט ביאורי הרבי על [[משנה תורה]] להרמב"ם, משיחות שנאמרו מאז תחילת תקנת לימוד הרמב"ם היומי. מהדורה ראשונה יצאה לאור בשנת תשמ"ז בשני כרכים, ומהדורה חדשה ומורחבת יצאה לאור בשנת תשע"ז בשלושה כרכים{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=93667 שטורעם]}}.
* '''תורת מנחם - [[הדרנים על הרמב"ם והש"ס]]''' - ההדרנים על הרמב"ם שהופיעו במשך העשור התשיעי של הרבי. מהדורה חדשה ומורחבת יצאה לאור בשנת תשע"ז.
* '''תורת מנחם - [[הדרנים על הרמב"ם והש"ס]]''' - ההדרנים על הרמב"ם שהופיעו במשך העשור התשיעי של הרבי. מהדורה חדשה ומורחבת יצאה לאור בשנת תשע"ז.
* '''ממעייני הישועה''' - ליקוט שיחות הרבי בלילות חג הסוכות במשך השנים. יצא לאור בשנת תשמ"ט. וחוברות מילואים יצאו לאור בשנים תש"נ-תשנ"ב.
* '''מעייני הישועה''' - ליקוט שיחות הרבי בלילות חג הסוכות מהשנים ה'תשמ"א-ה'תשמ"ז. חוברות מילואים יצאו לאור בשנים ה'תשמ"ח - ה'תשנ"ג. לקראת חודש תשרי [[תשפ"א]] מלאות ארבעים שנה לתחילת השיחות המיוחדות על שמחת בית השואבה, הופיע הספר מחדש במהדורה מורחבת שכוללת את כל השיחות מישנים אלו.


===חוברות שבועיות===
===חוברות שבועיות===
החל משנת תשנ"ז, מדי שבוע יוצא לאור על ידי הוועד קונטרס הכולל חלקים מהשיחות הנערכות באותה תקופה, לרוב כאלו הקשורים לפרשת השבוע או לחג ומועד סמוך.
החל משנת [[תשנ"ז]] יוצא לאור מידי שבוע קונטרס "התוועדות" הכולל חלקים מהשיחות הנערכות באותה תקופה, לרוב כאלו הקשורים לפרשת השבוע או לחג ומועד סמוך.


השיחות המתפרסמות בחוברות מתפרסמות בדרך כלל בפעם הראשונה בתרגום ללשון הקודש, ופעמים רבות הם הפעם הראשונה בה הדברים רואים את אור הדפוס מכיון שהתוכן לא נכלל בשעתו בסדרת שיחות קודש.
השיחות המתפרסמות בחוברות אלו מופיעות בדרך כלל בפעם הראשונה בתרגום ללשון הקודש, ופעמים רבות הם הפעם הראשונה בה הדברים רואים את אור הדפוס מכיון שהתוכן לא נכלל בשעתו בסדרת שיחות קודש.


חוברות אלו מתקבלות בהתעניינות גדולה אצל החסידים, ובהוצאתם לאור ישנה מטרה נלווית - לקבל את הערותיהם של הלומדים, על מנת לתקן ולשפר את הדברים לפני שהם מודפסים בספר.
חוברות אלו מתקבלות בהתעניינות גדולה אצל החסידים, ובהוצאתם לאור ישנה מטרה נלווית - לקבל את הערותיהם של הלומדים, על מנת לתקן ולשפר את הדברים לפני שהם מודפסים בספר.


בתור הוספה לחוברות, מתפרסמים מידי שבוע מכתבים שנכתבו על ידי הרבי ולא נכללו בסדרת ה[[אגרות קודש]] מסיבות שונות. העריכה שמושקעת במכתבים אלו הינה מושקעת הרבה יותר מהעריכה שהושקעה במכתבים שבסדרת האגרות קודש, והם מתאפיינים בהערות שוליים רבות המבארות את תוכן המכתב ואת המקורות עליהם הוא מתבסס, וכן פרטים רבים יותר לגבי מקבל המכתב, כשלעיתים נעשית לצורך זה עבודת מחקר של ממש.
בתור הוספה לחוברות, מתפרסמים מידי שבוע מכתבים שנכתבו על ידי הרבי ולא נכללו בסדרת ה[[אגרות קודש]] מסיבות שונות. העריכה שמושקעת במכתבים אלו ניכרת בצורה בולטת, והיא נרחבת יותר מאשר ההערות בשולי הגליון של סדרת האגרות קודש. הם מתאפיינים בהערות שוליים רבות המבארות את תוכן המכתב ואת המקורות עליהם הוא מתבסס, וכן פרטים רבים יותר לגבי מקבל המכתב, ופעמים גם ציטוטים נרחבים ממה ששלח הכותב המסייע להבנת התשובה, לעיתים נעשית לצורך זה עבודת מחקר של ממש.


ייחודיות נוספת במכתבים אלו, שהמכתבים שנכתבו במקור בשפת האידיש, מתורגמים על ידי המערכת ללשון הקודש, דבר שלא נעשה בסדרת האגרות קודש{{הערה|ובשל כך יצאה לאור סדרה נפרדת של 'אגרות קודש בתרגום ללה"ק' בת שלושה כרכים על ידי [[סניף קה"ת בארץ הקודש]]. בכרכי האגרות קודש שיצאו בשנים האחרונות נדפסו האגרות כך - עם תרגום.}}.
ייחודיות נוספת במכתבים אלו, כאשר מדובר במכתבים שנכתבו במקור בשפת האידיש, ומתורגמים בידי חברי המערכת ללשון הקודש, דבר שלא נעשה בסדרת האגרות קודש{{הערה|ובשל כך יצאה לאור סדרה נפרדת של 'אגרות קודש בתרגום ללה"ק' בת שלושה כרכים על ידי [[סניף קה"ת בארץ הקודש]]. בכרכי האגרות קודש שיצאו בשנים האחרונות נדפסו האגרות כך - עם תרגום.}}.


==חברי הוועד==
==חברי הוועד==
שורה 71: שורה 71:
*מנהל - הרב [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]]
*מנהל - הרב [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]]
*עורך ראשי - הרב [[דוד פלדמן]]
*עורך ראשי - הרב [[דוד פלדמן]]
*עריכת מראי מקומות ו[[מפתחות]] - הרב [[ישראל שמעון קלמנסון (קראון הייטס)|ישראל שמעון קלמנסון]]
*עריכה ומראי מקומות ו[[מפתחות]] - הרב [[ישראל שמעון קלמנסון (קראון הייטס)|ישראל שמעון קלמנסון]]
*הקלדת השיחות על-פי סרטי ההקלטה - הרב [[צבי הירש נאטיק]]
*הקלדת השיחות על-פי סרטי ההקלטה - הרב [[צבי הירש נאטיק]]
*מראי מקומות למאמרים - הרב [[אהרון לייב רסקין]]
*עריכה ומראי מקומות למאמרים - הרב [[אהרון לייב רסקין]]
*מסדר לדפוס - הרב [[חיים אליעזר טברסקי]]
*מסדר לדפוס - הרב [[חיים אליעזר טווערסקי]]
*הגהה - הרב [[משה זקליקובסקי]].
*הגהה - הרב [[משה זקליקובסקי]] ע"ה
*אדמיניסטרציה ופרויקטים מיוחדים - הרב [[ישראל יונתן זילברשטרום]]


;חברי מערכת נוספים, שעבדו במשך תקופות מסויימות
==חברי מערכת נוספים, שעבדו במשך תקופות מסויימות==
*הרב אלימלך גורביץ'
*הרב [[אלימלך גורביץ']]
*הרב [[שמריהו מטוסוב]]
*הרב [[שמריהו מטוסוב]]
*הרב מנחם מענדל קפלן (ברא"ל)
*הרב [[מנחם מענדל קפלן]] (ברא"ל)
*הרב [[אסף חנוך פרומר]]
*הרב [[אסף חנוך פרומר]]
*הרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]]
*הרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]]
*הרב ישעיהו מרנץ
*הרב [[ישעיהו מרנץ]]
*התמים [[פנחס גרינברג]] ע"ה


==קישורים חיצונים==
==קישורים חיצונים==
משתמש אלמוני

תפריט ניווט