משתמש:חסיד ליובאוויטש/רבי אברהם אבן עזרא: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שמועות בסוף
(שמועות בסוף)
שורה 43: שורה 43:


==התבטאות הרבי על ראב"ע==
==התבטאות הרבי על ראב"ע==
[[הרבי]] אומר כי {{ציטוטון|האבן עזרא הינו מפשטני המקרא}}{{הערה|שיחות-קודש תשל"ט כרך ב' עמ' 283.}}. והוסיף: כשהאבן עזרא מביא פירוש בדרך ה[[סוד]] מדגיש הוא שפירוש זה הוא בדרך סוד. בהזדמנות נוספת קורא לו הרבי {{ציטוטון|ראש הפשטנים}}{{הערה|ש"פ במדבר תשל"ז – שיחות-קודש תשל"ד כרך ב' עמ' 142.}}. וכן ב[[לקוטי שיחות]] כותב עליו הרבי: "מראשי פשטני המקרא"{{הערה|כרך י"ז עמ' 50.}}.


לפי השמועה{{הערה| ראה כפר חב"ד גיליון 718 עמ' 51}}, [[הרבי]] התבטא בהזדמנות מסויימת: {{ציטוט| תוכן="'''לא בכדי הניח מסדר החומש את פירוש האבן עזרא בסמיכות לפירוש רש"י!..'''" | מרכאות=לא}}
בהזדמנות נוספת{{הערה|ש"פ תבוא תש"ל}} התייחס הרבי לפירוש [[רש"י]] על הפסוק "את ה' האמרת היום . . וה' האמירך היום" המפרש זאת "לשון הפרשה והבדלה..". ואילו האבן עזרא – שגם הוא מפרש בהתאם לפשוטו של מקרא (אלא שדרכו בפשט שונה מדרכו של רש"י) – מפרש זאת "מלשון גדולה"{{הערה|ראה גם [[רמב"ן]] ו[[ספורנו]] שם.}}, ולאחר מכן מביא – האבן עזרא – את פירושו של [[רבי יהודה הלוי]]{{הערה|וכותב עליו "ויפה פירש".}} ש"האמרת" ו"האמירך" הם מגזירת "ויאמר" והכוונה היא, שישראל הם גרמו להקב"ה לומר שיהיה להם לאלקים והקב"ה גרם לישראל שיהיו לו לעם סגולה.


{{ציטוט|תוכן='''"האבן עזרא הינו מפשטני המקרא"'''|מרכאות=לא}} – התבטא עוד הרבי{{הערה|שיחות-קודש תשל"ט כרך ב' עמ' 283}}. והוסיף: כשהאבן עזרא מביא פירוש בדרך ה[[סוד]] מדגיש הוא שפירוש זה הוא בדרך סוד. ובהזדמנות נוספת{{הערה|ש"פ במדבר תשל"ז – שיחות-קודש תשל"ד כרך ב' עמ' 142}}: {{ציטוט|תוכן="ובאופן כזה אכן לומד ראב"ע, שהוא ראש הפשטנים"..|מרכאות=לא}}. ב[[לקוטי שיחות]] כותב עליו הרבי{{הערה|כרך י"ז עמ' 50}}: "מראשי פשטני המקרא"!
הרבי התבטא אז{{הערה|שיחות קודש תש"ל כרך ב' עמ' 489.}}, כי העובדה שרבי יהודה הלוי פירש כך אינה מכריחה את רש"י לפרש כן, שהרי יתכן שפירושו הוא כדרכו בדרוש ושירה, אולם אם האבן עזרא כותב "ויפה פירש", הרי זה מעיד שהפירוש מתאים לפשט, שכן האבן עזרא אינו גורס פירושים עקומים שאינם מבוססים בפשטות הכתובים ובפירוש התיבות, וכפי שהוא מאריך בהקדמתו עם מילים חריפות בנושא.


בהזדמנות נוספת{{הערה|ש"פ תבוא תש"ל}} התייחס הרבי לפירוש [[רש"י]] על הפסוק "את ה' האמרת היום . . וה' האמירך היום" המפרש זאת "לשון הפרשה והבדלה..". ואילו האבן עזרא – שגם הוא מפרש בהתאם לפשוטו של מקרא (אלא שדרכו בפשט שונה מדרכו של רש"י) – מפרש זאת "מלשון גדולה"{{הערה|ראה גם רמב"ן וספורנו שם}}, ולאחר מכן מביא – האבן עזרא – את פירושו של [[רבי יהודה הלוי]]{{הערה| וכותב עליו "ויפה פירש"}} ש"האמרת" ו"האמירך" הם מגזירת "ויאמר" והכוונה היא, שישראל הם גרמו להקב"ה לומר שיהיה להם לאלקים והקב"ה גרם לישראל שיהיו לו לעם סגולה.
לפי השמועה{{הערה| ראה כפר חב"ד גיליון 718 עמ' 51}}, [[הרבי]] התבטא בהזדמנות מסויימת, כי {{ציטוטון|לא בכדי הניח מסדר החומש את פירוש האבן עזרא בסמיכות לפירוש רש"י}}.
 
הרבי התבטא אז{{הערה|שיחות קודש תש"ל כרך ב' עמ' 489}}, כי העובדה שרבי יהודה הלוי פירש כך אינה מכריחה את רש"י לפרש כן, שהרי יתכן שפירושו הוא כדרכו בדרוש ושירה, אולם אם האבן עזרא כותב "ויפה פירש", הרי זה מעיד שהפירוש מתאים לפשט, שכן האבן עזרא אינו גורס פירושים עקומים שאינם מבוססים בפשטות הכתובים ובפירוש התיבות וכפי שהוא מאריך בהקדמתו עם מילים חריפות בנושא!...
{{להשלים}}
{{להשלים}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

תפריט ניווט