2,724
עריכות
משתמש:חסיד ליובאוויטש/רבי אברהם אבן עזרא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←התבטאות הרבי על ראב"ע
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 51: | שורה 51: | ||
בהזדמנות נוספת{{הערה|ש"פ תבוא תש"ל}} התייחס הרבי לפירוש [[רש"י]] על הפסוק "את ה' האמרת היום . . וה' האמירך היום" המפרש זאת "לשון הפרשה והבדלה..". ואילו האבן עזרא – שגם הוא מפרש בהתאם לפשוטו של מקרא (אלא שדרכו בפשט שונה מדרכו של רש"י) – מפרש זאת "מלשון גדולה"{{הערה|ראה גם רמב"ן וספורנו שם}}, ולאחר מכן מביא – האבן עזרא – את פירושו של [[רבי יהודה הלוי]]{{הערה| וכותב עליו "ויפה פירש"}} ש"האמרת" ו"האמירך" הם מגזירת "ויאמר" והכוונה היא, שישראל הם גרמו להקב"ה לומר שיהיה להם לאלקים והקב"ה גרם לישראל שיהיו לו לעם סגולה. | בהזדמנות נוספת{{הערה|ש"פ תבוא תש"ל}} התייחס הרבי לפירוש [[רש"י]] על הפסוק "את ה' האמרת היום . . וה' האמירך היום" המפרש זאת "לשון הפרשה והבדלה..". ואילו האבן עזרא – שגם הוא מפרש בהתאם לפשוטו של מקרא (אלא שדרכו בפשט שונה מדרכו של רש"י) – מפרש זאת "מלשון גדולה"{{הערה|ראה גם רמב"ן וספורנו שם}}, ולאחר מכן מביא – האבן עזרא – את פירושו של [[רבי יהודה הלוי]]{{הערה| וכותב עליו "ויפה פירש"}} ש"האמרת" ו"האמירך" הם מגזירת "ויאמר" והכוונה היא, שישראל הם גרמו להקב"ה לומר שיהיה להם לאלקים והקב"ה גרם לישראל שיהיו לו לעם סגולה. | ||
הרבי התבטא אז {{הערה|שיחות קודש תש"ל כרך ב' עמ' 489}}, כי העובדה שרבי יהודה הלוי פירש כך אינה מכריחה את רש"י לפרש כן, שהרי יתכן שפירושו הוא כדרכו בדרוש ושירה, אולם אם האבן עזרא כותב "ויפה פירש", הרי זה מעיד שהפירוש מתאים לפשט, שכן האבן עזרא אינו גורס פירושים עקומים שאינם מבוססים בפשטות הכתובים ובפירוש התיבות וכפי שהוא מאריך בהקדמתו עם מילים חריפות בנושא!... | הרבי התבטא אז{{הערה|שיחות קודש תש"ל כרך ב' עמ' 489}}, כי העובדה שרבי יהודה הלוי פירש כך אינה מכריחה את רש"י לפרש כן, שהרי יתכן שפירושו הוא כדרכו בדרוש ושירה, אולם אם האבן עזרא כותב "ויפה פירש", הרי זה מעיד שהפירוש מתאים לפשט, שכן האבן עזרא אינו גורס פירושים עקומים שאינם מבוססים בפשטות הכתובים ובפירוש התיבות וכפי שהוא מאריך בהקדמתו עם מילים חריפות בנושא!... | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||