2,724
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
אברהם אבן עזרא | רבי '''אברהם אבן עזרא''' (ראב"ע) הינו אחד מגדולי ה[[ראשונים]]. מפרש ה[[מקרא]] ו[[דקדוק|דקדקן]]. נולד בשנת ד"א תתנ"ב או נ"ג (1092) בעיר טולדו ב[[ספרד]], ונפטר ב[[א' אדר|ראש חודש אדר ראשון]] בשנת ד"א תתקכ"ז (1167) בקלהורה בספרד. | ||
יש דעות שונות לגבי פטירתו: יש אומרים שמת ב[[רומא]] כמה שנים קודם או אח"כ. לא נודע אם היה נצר מגזע המשפחה הנכבדה "אבן עזרא" מגרנדה. | |||
== | ==נדודיו ופירושיו== | ||
תחילת פירושו למגילת איכה: | תחילת פירושו למגילת [[איכה]]: | ||
{{ציטוט| תוכן= '''"ואני אברהם בר מאיר מארץ מרחקים, | {{ציטוט| תוכן= '''"ואני אברהם בר מאיר מארץ מרחקים, | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
מהעיר סולירנו עבר לעיר לוקא ושם השלים פירושו על ישעיה. משם הלך למנטובה | מהעיר סולירנו עבר לעיר לוקא ושם השלים פירושו על [[ספר ישעיה]]. משם הלך למנטובה והשלים את ספר הצחות{{הערה|כפי שנזכר בחרוז בסוף הספר}}. | ||
ראשית מושבו היה בעיר בידרש, מקום מושב חכמים ובעלי תורה שקבלוהו בכבוד. ר' יצחק בן יהודה הנשיא ור' אברהם בן חיים, חסידים ואנשי מעשה, הללו אותו, והוא השיב להם תודה וברכה וכתב לכבודם את ספר השם, על סוד שם המפורש. ספר זה היה מורה דרך לבעלי הסודות, ורבים השתוממו על חכמתו הגדולה. | ראשית מושבו היה בעיר בידרש, מקום מושב חכמים ובעלי [[תורה]] שקבלוהו בכבוד. ר' יצחק בן יהודה הנשיא ור' אברהם בן חיים, חסידים ואנשי מעשה, הללו אותו, והוא השיב להם תודה וברכה וכתב לכבודם את ספר השם, על סוד [[שם המפורש]]. ספר זה היה מורה דרך לבעלי הסודות, ורבים השתוממו על חכמתו הגדולה. | ||
גם | גם [[רבינו תם]] שלח אליו שירי כבוד ותהילה, שירים שקולים ומחורזים במשקל הספרדי. ראב"ע השיב לו במכתם: | ||
{{ציטוט| תוכן='''"ומי הביא לצרפתי בבית שיר | {{ציטוט| תוכן='''"ומי הביא לצרפתי בבית שיר | ||
ועבר זר מקום קדש ורמס | ועבר זר מקום קדש ורמס | ||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
אשר יקוד וישתחוה לבלעם.|מרכאות=לא}} | אשר יקוד וישתחוה לבלעם.|מרכאות=לא}} | ||
לאחר כמה שנים נסע ראב"ע | לאחר כמה שנים נסע ראב"ע ל[[לונדון]] ומצא שם איש חסדו וחיבר לכבודו את "יסוד מורא" ואגרת ה[[שבת]]. באגרתו זאת יצא נגד אלה אשר חשבו כי יום השבת מתחיל בבוקר ולא בערב, והוא מקלל את ה[[מגלה פנים בתורה שלא כהלכה]], ואומר, {{ציטוט| תוכן="זרועו יבוש תבוש, ועין ימינו כהה תכהה"|מרכאות=לא}}. | ||
==התבטאות הרבי על | ==התבטאות הרבי על ראב"ע== | ||
לפי השמועה{{הערה| ראה כפר חב"ד גיליון 718 עמ' 51}}, [[הרבי]] התבטא בהזדמנות מסויימת: {{ציטוט| תוכן="'''לא בכדי הניח מסדר החומש את פירוש האבן עזרא בסמיכות לפירוש רש"י!..'''" | מרכאות=לא}} | |||
{{ציטוט| תוכן='''"האבן עזרא הינו מפשטני המקרא"'''|מרכאות=לא}} – התבטא עוד הרבי {{הערה| שיחות-קודש תשל"ט כרך ב' עמ' 283}}. והוסיף: כשהאבן עזרא מביא | {{ציטוט|תוכן='''"האבן עזרא הינו מפשטני המקרא"'''|מרכאות=לא}} – התבטא עוד הרבי{{הערה|שיחות-קודש תשל"ט כרך ב' עמ' 283}}. והוסיף: כשהאבן עזרא מביא פירוש בדרך ה[[סוד]] מדגיש הוא שפירוש זה הוא בדרך סוד. ובהזדמנות נוספת{{הערה|ש"פ במדבר תשל"ז – שיחות-קודש תשל"ד כרך ב' עמ' 142}}: {{ציטוט|תוכן="ובאופן כזה אכן לומד ראב"ע, שהוא ראש הפשטנים"..|מרכאות=לא}}. ב[[לקוטי שיחות]] כותב עליו הרבי{{הערה|כרך י"ז עמ' 50}}: "מראשי פשטני המקרא"! | ||
בהזדמנות נוספת {{הערה| ש"פ תבוא תש"ל}} התייחס הרבי לפירוש [[רש"י]] על הפסוק "את ה' האמרת היום . . וה' האמירך היום" המפרש זאת "לשון הפרשה והבדלה..". ואילו האבן עזרא – שגם הוא מפרש בהתאם לפשוטו של מקרא (אלא שדרכו בפשט שונה מדרכו של רש"י) – מפרש זאת "מלשון גדולה" {{הערה| ראה גם רמב"ן וספורנו שם}}, ולאחר מכן מביא – האבן עזרא – את פירושו של רבי יהודה הלוי {{הערה| וכותב עליו "ויפה פירש"}} ש"האמרת" ו"האמירך" הם מגזירת "ויאמר" והכוונה היא, שישראל הם גרמו להקב"ה לומר שיהיה להם לאלקים והקב"ה גרם לישראל שיהיו לו לעם סגולה | בהזדמנות נוספת{{הערה|ש"פ תבוא תש"ל}} התייחס הרבי לפירוש [[רש"י]] על הפסוק "את ה' האמרת היום . . וה' האמירך היום" המפרש זאת "לשון הפרשה והבדלה..". ואילו האבן עזרא – שגם הוא מפרש בהתאם לפשוטו של מקרא (אלא שדרכו בפשט שונה מדרכו של רש"י) – מפרש זאת "מלשון גדולה"{{הערה|ראה גם רמב"ן וספורנו שם}}, ולאחר מכן מביא – האבן עזרא – את פירושו של [[רבי יהודה הלוי]]{{הערה| וכותב עליו "ויפה פירש"}} ש"האמרת" ו"האמירך" הם מגזירת "ויאמר" והכוונה היא, שישראל הם גרמו להקב"ה לומר שיהיה להם לאלקים והקב"ה גרם לישראל שיהיו לו לעם סגולה. | ||
הרבי התבטא אז {{הערה|שיחות קודש תש"ל כרך ב' עמ' 489}}, כי העובדה שרבי יהודה הלוי פירש כך אינה מכריחה את רש"י לפרש כן, שהרי יתכן שפירושו הוא כדרכו בדרוש ושירה, אולם אם האבן עזרא כותב "ויפה פירש", הרי זה מעיד שהפירוש מתאים לפשט, שכן האבן עזרא אינו גורס פירושים עקומים שאינם מבוססים בפשטות הכתובים ובפירוש התיבות וכפי שהוא מאריך בהקדמתו עם מילים חריפות בנושא!... | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||