12,906
עריכות
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) |
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) |
||
שורה 2: | שורה 2: | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
בשנת [[תרכ"ו]] הסתלק [[אדמו"ר הצמח צדק]], בצוואתו כתב הצמח צדק שכל בניו ישמשו כאדמו"רים ויאמרו מאמרי חסידות משלהם ב[[ליובאוויטש]], וכך אכן היה בתחילה, אך מספר שבועות לאחר התסלקותו החלה תעמולה מצד מעריציו של בנו השני של הצ"צ, [[המהרי"ל|המהרי"ל מקאפוסט]] שיכתירו אותו כממשיך דרכו של אביו הצ"צ. ולאחר שעשו בית דין מיוחד שדן את מי להכתיר כממשיך דרכו החיליט הבית דין ש[[אדמו" | בשנת [[תרכ"ו]] הסתלק [[אדמו"ר הצמח צדק]], בצוואתו כתב הצמח צדק שכל בניו ישמשו כאדמו"רים ויאמרו מאמרי חסידות משלהם ב[[ליובאוויטש]], וכך אכן היה בתחילה, אך מספר שבועות לאחר התסלקותו החלה תעמולה מצד מעריציו של בנו השני של הצ"צ, [[המהרי"ל|המהרי"ל מקאפוסט]] שיכתירו אותו כממשיך דרכו של אביו הצ"צ. ולאחר שעשו בית דין מיוחד שדן את מי להכתיר כממשיך דרכו החיליט הבית דין ש[[אדמו"ר המר"ש]] שהיה מעיר הבנים, ישמש כמששיך דרכו ורבי החדש של [[חסידות חב"ד]]. | ||
אך לא כולם קבלו את החלטת הבית דין, וכל החלה [[הפיצול בחב"ד (תרכ"ו)|חב"ד להתפצל]]. האדמו"ר רבי [[ישראל נח שניאורסון]] נשאר כשנתיים בעיירה [[ליובאוויטש]], ולאחר כשנתיים בשנת [[תרכ"ח]] לבקשת חסידים עבר לשמש כרב בעיירה ניעז'ין. ובהמשך נהפך אף לאדמו"ר לחסידי חב"ד שהיו בעיירה ובסביבותיה, החסידות נקראה '''חב"ד ניעז'ין''' על שם העיירה שבה כיהן רבי ישראל נח כאדמו"ר. | אך לא כולם קבלו את החלטת הבית דין, וכל החלה [[הפיצול בחב"ד (תרכ"ו)|חב"ד להתפצל]]. האדמו"ר רבי [[ישראל נח שניאורסון]] נשאר כשנתיים בעיירה [[ליובאוויטש]], ולאחר כשנתיים בשנת [[תרכ"ח]] לבקשת חסידים עבר לשמש כרב בעיירה ניעז'ין. ובהמשך נהפך אף לאדמו"ר לחסידי חב"ד שהיו בעיירה ובסביבותיה, החסידות נקראה '''חב"ד ניעז'ין''' על שם העיירה שבה כיהן רבי ישראל נח כאדמו"ר. | ||
החסידות התקיימה במשך כ15 שנים, משנת [[תרכ"ח]] ועד להסתלקותו של האדמו"ר בשנת [[תרמ"ג]]. לאחר שנפתר האדמו"ר [[ישראל נח שניאורסון]] עברו רוב חסידיו ל[[חב"ד קאפוסט]]. | החסידות התקיימה במשך כ15 שנים, משנת [[תרכ"ח]] ועד להסתלקותו של האדמו"ר בשנת [[תרמ"ג]]. לאחר שנפתר האדמו"ר [[ישראל נח שניאורסון]] עברו רוב חסידיו ל[[חב"ד קאפוסט]]. |
עריכות