11,343
עריכות
פרק איזהו מקומן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''איזהו מקומן''' הוא קטע בתפילה שנמצא בין הקורבנות לבין הודו. | '''איזהו מקומן''' הוא קטע בתפילה שנמצא בין הקורבנות לבין הודו. מילות הקטע הם מילותיו של הפר החמישי ב[[מסכת זבחים]]. | ||
== תוכן == | |||
כשמו, עוסק הקטע בהליך הקרבת ה[[קרבן|קרבנות]] לסוגיהם השונים ובמקום ההקרבה, ובקרבנות הנאכלים, גם במקום האכילה ובזמנה. | |||
המשנה הראשונה עוסקת בפר ושעיר של [[יום הכיפורים]], זו שלאחריה בשאר [[קרבן חטאת|החטאות הפנימיות]], ולאחר מכן [[חטאת]] (חיצונית), [[קרבן עולה|עולה]], אשם ושלמי ציבור, [[קרבן תודה|תודה]] ואיל נזיר, שלמים, בכור, מעשר בהמה ו[[קרבן פסח]]. | |||
על כל קרבן מפורטים (לא כל הפרמטרים מופיעים בכל הקרבנות): היותו [[קדשי קדשים]] או קדשים קלים, מקום [[שחיטה|שחיטתו]] וקבלת דמו, צורת זריקת הדם, שפיכת שיירי הדם ודיני אכילת הקרבן. | |||
ה[[רמב"ם]] [[משנה תורה לרמב"ם|פסק להלכה]] את כל ההלכות בפרק, מלבד הלכה אחת בהלכות קרבן פסח. | |||
==קפידות== | ==קפידות== | ||
| שורה 7: | שורה 15: | ||
==סיבת אמירתו== | ==סיבת אמירתו== | ||
ה[[גמרא]] ב[[מסכת ברכות]] אומרת שיש להתפלל לאחר אמירת "[[הלכה]] פסוקה", ולכן כתב [[יוסף קארו|ר' יוסף קארו]] ב[[בית יוסף]]{{הערה|[[אורח חיים]], סימן נ'}} שמכיוון שבכל פרק זה אין [[מחלוקת]], בחרו לומר פרק זה. | |||
סיבה נוספת היא כדי שבכל יום יאמר אדם מקרא, משנה, ותלמוד{{הערה|ראה שו"ע אורח חיים סימן נ'}}. '''מקרא''' - פר' התמיד, '''משנה''' - פר' "איזהו מקומן", '''תלמוד'''{{הערה|ברייתא דרבי ישמעאל נחשבת אמנם כמדרש, אך מקובל שגם מדרש נחשב כתלמוד}} - ברייתא ד[[רבי ישמעאל]]. | |||
אך [[אדמו"ר הזקן]] אומר{{הערה|[[תניא]], אגרת התשובה, פרק י"ט}}שאין זה הטעם האמתי לאמירת איזהו מקומן, אלא שבאיזהו מקומן יש טעם מיוחד ופנימי אחר ששכל האדם אינו יכול להבינו ולהשיגו, ומקורו בחכמה דאלוקות שלמעלה מהבנה והשגה. | אך [[אדמו"ר הזקן]] אומר{{הערה|[[תניא]], אגרת התשובה, פרק י"ט}}שאין זה הטעם האמתי לאמירת איזהו מקומן, אלא שבאיזהו מקומן יש טעם מיוחד ופנימי אחר ששכל האדם אינו יכול להבינו ולהשיגו, ומקורו בחכמה דאלוקות שלמעלה מהבנה והשגה. | ||
ישנה מסורת שמשניות אלו הם [[הלכה למשה מסיני]] והם בדיוק בלשון שאמר [[משה רבנו]]{{הערה|תפארת ישראל על משנה ג' אות כ"ד}}. הבסיס למסורת זו הוא בכך שמקום האכילה של [[קדשי קדשים]], שהוא ב[[העזרה|עזרה]] בלבד, מתואר במשנה כ"לפנים מן הקלעים". הקלעים, הם אלו שקבעו את גבולות חצר המשכן ב[[המשכן|משכן]] שבמדבר, ולכן יש אומרים שזהו סימן שהפרק הוא מתקופה זו. | |||
==מנהגים== | ==מנהגים== | ||