שטריימל: הבדלים בין גרסאות בדף

בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]] לרוב [[חסידי חב"ד]] היה שטריימל לראשם{{הערה|ראה סיפורי חסידים תורה סיפור רכג}}. [[אדמו"ר הזקן]] ייחס חשיבות רבה מאוד לחבישת השטריימל, דבר שהתבטא בעיקר במניין של [[אדמו"ר הזקן]] שבו בהוראתו כל מי שנקרא לעלות ל[[תורה]] היה צריך לחבוש שטריימל, ואם לחסיד שנקרא לעלות לתורה לא היה שטריימל היה השמש מביא לו שטריימל מיוחד שיועד לשם כך{{הערה|סיפורי חסידים תורה סיפור רכג}}, ובסיום קריאת התורה היה מחזיר את השטריימל למקומו.

אך מסוף תקופתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] לא נהגו לרוב ללכת עם שטריימל, אלא הליכה עם שטריימל היה מנהג של הרבי ושל רבנים חשובים, אך היו גם מספר מועט של חסידים שהלכו עם שטריימל. עד לשנת [[תר"ד]] במקום שטריימל [[חסידי חב"ד]] חבשו לראשם מגבעת{{הערה|כיום לא ידוע איזה מגבעת הייתה לחסידים לפני [[גזירת הלבוש]]}}, ובשנת [[תר"ד]] גזר הצאר ניקלואי את [[גזירת הלבוש]], בגזירה תכנן הצאר להחליף ולשנות את מלבושיהם של ה[[יהודים]], ובשביל לעשות זאת גזר על היהודים לשנות את מלבושיהם{{הערה|מה שגרם לחסידי חב"ד להחליף את הקפוטה ב[[סירטוק]]}}, וכך שינו החסידים את מגבעתם ל[[קסקט]].