התפילה ב-770: הבדלים בין גרסאות בדף

==סדר [[ברכת כהנים]] בבית הכנסת==

המנהג בבית המדרש שה[[כהנים]] [[נשיאת כפיים|נושאים כפיים]] באופן אותו כותב [[אדמו"ר הזקן]] ב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידורו]]{{הערה|הובא ב[[סידור תהלת ה']] עמ' 268 בראש סדר נשיאת כפים.}} "נהגו בכל מדינות אלו שאין נושאים כפים אלא ביום טוב שאז שרויים בשמחת יום טוב ונושאים כפים במוסף אפילו חל בשבת וכן יום הכיפורים"{{הערה|בראש השנה גם.}}.

בשעת נשיאת כפיים נהג הרבי לרדת מבימת התפלה שלו, והכהנים עולים עליה ומשם מברכים את הציבור.

הכהנים יורדים לאחר ה[[קדיש]] שלם, הרבי נוהג לומר להם {{ציטוטון|ישר כח כהן}}.

מנהג זה מועתק אף לחלק מקהילות חב"ד ב[[ארץ הקודש]], שבה נוהגים לישא כפיים בכל [[שבת]], אך חלק מקהילות חב"ד נוהגים רק ב[[יום טוב]] כפי המנהג ב-[[770]].

במכתב [[כ"ה תשרי]] [[תש"ח]]{{הערה|[[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/305.htm|אגרת שה]]}}, כותב הרב לר' [[יעקב כץ|יעקב הכהן כץ]] שאף שמצות [[נשיאת כפיים]] היא ב[[בית כנסת]] במקומו של הכהן, הנה ה[[משנה]]{{הערה|סוטה לז, ע"ב.}} מבארת שיש מעלה בנשיאת כפיים ב[[בית המקדש]] שהיא נעלית {{מונחון|באין ערוך|ללא השוואה}} מאשר נשיאת כפיים "במדינה", מכיון שבבית המקדש מתגלה דרגת [[ביטול]] גבוהה יותר לאלוקות אצל הכהן והוא ממשיך [[אור]] אלוקי גדול יותר. ומבאר הרבי שבאופן דומה מתקיים בתקופת ה[[גלות]] כאשר [[חסיד]] מגיע ל[[בית המדרש]] של הרבי מתגלה בו ה[[ביטול]] שלו אל רבו, וממילא אין זה שווה לנשיאת כפיים ב[[בית מדרש]] אחר, אלא זהו בדוגמת נשיאת כפיים בבית המקדש, שהיא גבוהה יותר באין ערוך לנשיאת כפים רגילה.