6,031
עריכות
התפילה ב-770: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←בשמני עצרת שמחת תורה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 158: | שורה 158: | ||
מנהגים שונים במהלך שמחת תורה: | מנהגים שונים במהלך שמחת תורה: | ||
*כשפותחים הארון נוהגים לנגן אתה "[[אנא עבדא]]" | *כשפותחים הארון נוהגים לנגן אתה "[[אנא עבדא]]" | ||
==נשיאת כפיים בבית הכנסת== | |||
המנהג בבית המרדש לנשוא כפיים כמו שכתב אדמו"ר הזקן בסידור<ref>הובא ב[[סידור תהלת ה']] עמ' 268 בראש סדר נשיאת כפים.</ref> "נהגו בכל מדינות אלו שאין נושאים כפים אלא ביום טוב שאז שרויים בשמחת יום טוב ונושאים כפים במוסף אפילו חל בשבת וכן יום הכיפורים"<ref>בראש השנה גם.</ref>. | |||
בשעת נשיאת אפיים נהג הרבי לרדת מהבימה של מקום התפלה. והכהנים עולים עלי'ה ומשם מברכים את ישראל. | |||
הכהנים יורדים לאחר הקדיש שלם, הרבי נוהג לומר להם "ישר כח כהן. | |||
מנהג זה מעותק אף לחלק מקהילת חב"ד בארץ הקודש, שבה נוהגים לנשא כפיים כל שבת, חלק מקהילות חב"ד נוהגים רק ביום טוב, כי ככה הנהג ב 770. | |||
==חשיבות נשיאת אפיים ב-770== | |||
במכתב כ"ה תשרי תש"ח<ref>[[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/305.htm|אגרת שה]]</ref>, כותב הרב לר' [[יעקב כץ]] שאף שמצות נשיאת כפיים היא במקום בבית כנסת שנמצא בו הכהן, הנה המשנה<ref>סוטה לז, ע"ב.</ref> מבארת שיש מעלה בנשיאת כפיים בבית המקדש שהיא נעלית באין ערוך מנשיאת כפים במקום מאשר נשיאת כפיים "במדינה". מכיון שבבית המקדש מתגלה ביטול גבוה יותר אצל הכהן וממשיך אור אלוקי גדול יותר. | |||
על דרך זה אומר הרבי ובתקופת הגלות כאשר חסיד מגיע לבית המדרש של הרבי מתגלה בו הביטול שלו אל הרבי, ובמילא אין זה שווה לנשיאת כפיים בבית מדרש סתם, אלא זהו על דרך נשיאת כפיים בבית המקדש, שהיא גבוה יותר באין ערוך לנשאת כפים רגילה. | |||
===בעלי תפלה=== | ===בעלי תפלה=== | ||