סירטוק: הבדלים בין גרסאות בדף

[[קובץ:הרבי בסירטוק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי לבוש בסירטוק]]

'''סירטוק''' (או בשמו האחר '''פראק''') הוא כינוי לבגד העליון שאותו נוהגים [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] ללבוש ב[[שבת|שבתות]] וב[[מועד|מועדי ישראל]]. הסירטוק הוא חליפה ארוכה היורדת עד הברכיים, ולא כשאר החסידיות שלהם מגיע הבגד העליון למטה יותר, וזאת בשל [[גזירת הלבוש]] שגזר הצאר ניקולאי.

עד לשנת [[תר"ד]] היו חסידי חב"ד נוהגים להתלבש כשאר החסידויות, דבר שהתבטא בעיקר בכך שהיו נוהגים ללכת עם שטריימל בשבתות ובמועדים, ובחליפה עליונה ארוכה (קפוטה) כמו של שאר החסידויות בכל ימות השבוע.

 

הסירטוק שהחסידים החלו ללבוש היה עשוי מבד, וכל היה עד לשנת... בה אמר [[הרבי]] ש"זיידענע זופיצעס" - שצריך לחזור וללבוש בגדי משי. דבריו שלאלו של הרבי נאמרו אחרי שחזר על מאמר ד"ה... של [[אדמו"ר המהר"ש]] בו הוא מבאר את מעלתו של המשי. מאותה שנה החלו בייצור המוני של סירטוקי משי ורבבות מחסידי חב"ד החלו ללבוש סירטוק משי בשבתות ובמועדים.

[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[אדמו"ר הצמח צדק]] לבוש במלבוש משי לבן שאותו היו נוהגים רבותינו נשיאנו ללבוש בשבתות ובמועדים]]

בימי חול היו נוהגים רבותינו נשיאנו להתלבש בקפוטה שחורה וארוכה, וב[[שבת|שבתות]] ו[[מועד|מועדי ישראל]] נהגו ללכת במלבוש משי לבן. הסיבה לכך שהיו לובשים מלבוש משי לבן נעוצה בכך שלפי המסורת כך היה נוהג אף [[הבעל שם טוב]], ויש אומרים שהמקור למנהג זה אף קדום יותר ומקורו עוד ב[[האריז"ל]] שהיה נוהג ללכת בימים המסוגלים במלבוש משי לבן. והסיבה שצבעו הוא לבן היא בשל כך שהמלבושים השחורים באים לרמז לאדם על הגלות ועל החורבן, ובכך לגרום לו להצטער על ה[[גלות]] ועל חורבן הבית, אך מכיון ששבת עניינה הוא [[שמחה]] השוללת את העצב{{הערה|ראה [[תניא]] [[לקוטי אמרים]], פרק ל"א, ועד}} הלכו רבותינו נשיאנו במלבושים לבנים, וצבע לבן הוא הפך עניין הגלות ומראהו כאור, ובכך להזכיר לאדם שאחרי צער הגלות (שחור), תבוא גם [[הגאולה]] (לבן).

המנהג של חבישת המלבוש הלבן בשבתות, ואף חבישת הקפוטת משי הארוכה השתנה אצל [[אדמו"ר המהר"ש]]. [[אדמו"ר המהר"ש]] החליף את מלבושים אלו לסירטוק - פראק רגיל ואף החל ללכת עם כובע קנייטש בימות החול{{הערה|אך הוא המשיך לחבוש שטריימל בשבתות ובימים טובים, אך רק כשהיה ב[[ליובאוויטש (עיירה)|עיירה ליובאוויטש]]}} כדרכיהם של הסוחרים בימים ההם. [[אדמו"ר המהר"ש]] הלך כך בעקבות מצבו הבריאותי שהיה רעוע, ובשל כך היה צריך פעמים רבות להלך בדרכים כדי ללכת לרופאים, וכשהיה הולך ברדכים לא היה חפץ בכך שידעו שהוא רבי, ובשל כך החליף את מלבושיו בלבושים של שאר הסוחרים החסידים{{הערה|בהקשר לכך מסופר שבאחת ממסעותיו של אדמו"ר המהר"ש הוא הגיע עד לעיירה בעלזא, שם פגש באדמו"ר יששכר דב זיע"א שבאותם ימים היה סגי נהור, כזשאל אותו האדמו"ר מה מעשיו בבעלזא השיב לא אדמו"ר המהר"ש שהוא סוחר והוא בא לסחור בסביבות העיירה, על כך אמר לו האדמו"ר מבעלזא: "אכן סוחר נינהו, הרי נאמר "כי טוב סחרה מכל סחורה"..}}.

מאותו זמן שבו החליף [[אדמו"ר המהר"ש]] את הלבושים החלו אדמור"י חב"ד ללכת עם הסירטוק. בימות החול הלכו בסירטוק מבד, ובשבתות ובחגים נהגו ללכת בסירטוק משי. וזאת בשל הצורך בשינוי מיוחד ובתוספת גדולה במלבושים ב[[שבת קודש]].

אף [[הרבי שליט"א]] היה נוהג ללכת בסירטוק בד בימות החול, ובסירטוק משי בשבתות ובמועדים. אך משנת [[תשל"ח]] שינה הרבי את מנהגו והחל ללכת אף בימות החול בסירטוק משי, ולא רק בשבתות ובחגי ישראל. הרבי אף הורה ל[[אנ"ש]] [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] ללכת בסירטוק משי, וזאת בקעבות מאמרו של [[אדמו"ר המהר"ש]] בו הוא מסביר את מעלתו של המשי ע"פ [[חסידות]].

ב[[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש (עיירה)|ליובאוויטש]] ה[[תמימים]] הקפידו במיוחד על לבישת מלבוש ארוך בדומה לסירטוק, ומי שלא הצליח אף תפר והוסיף לחליפתו נפח כדי שתהיה ארוכה יותר. אך מנהג זה לא השתמר וכיום לבישת הסירטוק הוא רק מיום ה[[נישואים]] ואילך, ו[[תמימים]] ו[[אברך|אברכים]] שעדיין לא נישאו אינם לובשים סירטוק אלא לובשים חליפה קצרה רגילה. הסיבה לכך היא מכיוון שהסירטוק קשור ל[[מקיף|אור המקיף]] מכיון שמשמעותו של הסירטוק הוא הקפת הגוף, ובחינת ה[[מקיף]] שייכת רק אצל אברכים ש[[נישואים|נישאו]], ומכיון שכך רק אלה שנשאו לובשים סירטוק{{הערה|זוהי גם הסיבה שאלה שלא התחתנו אינם לובשים [[טלית]] ו[[גרטל]]}}.

*'''[[שבת קודש]]''' הסירטוק מתבדל מהחליפה בכך שאותו לובשים חסידי חב"ד רק בשבתות ובמועדי ישראל.

*'''תאריכים חסידים''' בכל תאריך חסידי שהוא, לגודמה [[י"ט כסלו]], [[י"א בניסן]], [[ח"י אלול]] ועוד נוהגים חסידים להתלבש בסירטוק, בדומה ל[[חג|חגים]] וימים טובים.

*'''[[יום הולדת]]''' כמו כן נוהגים הרבה מחסידי חב"ד ללבוש את הסירטוק גם בימי ההולדת שלהם.

*'''ימי דפגרא'''  כמו כן יש הרבה חסידים שנוהגים לחבוש את הסירטוק במשך כל הימים, ולא רק בשבתות ובמועדים. וזאת בשל כך שאף [[הרבי שליט"א]] נוהג לחבוש את הסירטוק במשך כל ימי החול.

 

[[קובץ:הרבי בהלויית פעשה לאפיין..jpg|ממוזער|[[הרבי]] יוצא ל[[הלוויה|הלווית]] מרת [[פעשא לאה לאפיין]] ברחוב [[קינגסטון]]. אפשר להבחין בסירטוק המשי עליו לבש הרבי את המעיל על מנת להסתירו, וכן ניתן לראות את צדו הימני של המעיל כשהוא נמצא מעל צדו השמאלי]]

 

מנהג מיוחד בנוגע ללבישת הסירטוק ניתן למצוא אצל [[הרבי]]. החל משנת [[תש"נ]], בה החל הרבי ללכת עם סירטוק משי של שבת גם בימי חול, היה הרבי נוהג לחבוש על הסירטוק עוד מעיל או בגד. הסיבה לכך הייתה נעוצה בין השאר בכך שהסירטוק נועד לשבתות ולימים טובים ולא לימות החול, לכן הרבי נהג לחבוש על הסירטוק עוד מלבוש כדי לשמור את ייחודו לשבתות ולמועדים.

 

ב[[יום כיפור]] שבו נוהגים להתלבש בקיטל לבן, נוהגים לשים גם סירטוק אך הסירטוק מולבש ומוסתר ע"י הקיטל הלבן. הסיבה ללבישת הקיטל הלבן הוא כי ב[[יום כיפור]] בני ישראל נדמים למלאכים, ולכן ליבשים קיטל לבן - כדי להדמות ל[[מלאך|מלאכים]] שהם לבנים.

 

כמו כן ב[[חתונה|חתונות]] ובמיוחד ב[[חופה]] נוהגים מאות רבות של [[אנ"ש]] להתלבש בקיטל ובסירטוק שלבש הרבי, ובסיום החופה מחזירים את הקיטל והסירטוק לבעליו.

מנהג חב"ד הוא שכאשר לובשים מלבוש עליון, הצד הימני שבו צריך לעלות על גבי הצד השמאלי. לכן עשוי הסירטוק בצורה כזו שבה הכפתורים תפורים בצד השמאלי שלו, ולא כשאר כל המלבושים שבהם הכפתורים תפורים בצד הימני. הסיבה לכך שהכפתורים של הסירטוק תפורים בצד השמאלי שלו היא שכאשר יסגרו את הסירטוק, יעלה הצד הימני שלו על צדו השמאלי. והסיבה למנהג שהצד הימני יעלה על הצד השמאלי היא שצד ימין משול ל[[קו החסד]], וצד שמאל משול ל[[קו הגבורה]], ולכן כאשר סוגרים את המלבוש העליון רצוי שצד ימין יעלה על גבי צד שמאל - ובמילים אחרות ש[[ספירת החסד]] היא זו שתמשול על [[קו הגבורה]] ולא חלילה להפך.

צבע הסירטוק הוא שחור, ויש לכך שתי סיבות: הסיבה הראשונה היא מכיון שנכתב ב[[הלכה]]{{הערה|ראה הרמ"א בחלק יורה דעה סימן קע"ח בשם מהרי"ק (שורש פ"ח)}} שמלבושיו של [[יהודי]] צרכים להיות בצבעים עדינים ורכים כגון צבעי לבן ושחור, ולא בצבעים גסים ובולטים כגון אדום. וזאת בשל כך שיהודי צריך להקרין [[ענווה]] ושפלות כלפי בוראו, ובכך ימעיט את ה'יש' וה'אני' שבו. וגם בשל כך שאסור ליהודי להידמות לגויים שלבושים בבגדים גסים ומפוארים{{הערה|ויקרא יח, ג; כ, כג}}.

הסיבה השנייה היא שהצבע השחור מזכיר לאדם דברים מצערים ורעים, וע"י כך שהיהודי ילבש מלבוש שחור יזכור את ה[[גלות]] וימלא צער על כך. יש אומרים שעוד מימי חורבן בית שני נרגלו יהודי הגולה ללכת במלבושים שחורים כאות צער על חורבן בית המקדש{{הערה| תלמוד בבלי, ב"ק, נ"ט, ב'}}.

דבר חדש יותר שנוסף לסירטוק ברבות השנים הוא הכפתורים והכיס העליון, בתחילה דבר זה נחשב ללבוש אופנתי ולא חסידי. ומסופר שפעם אחת כשהגיע אל [[אדמו"ר המהר"ש]] ל[[יחידות]] חסיד שבז'קט שלבש היה כיס עליון אמר לו ע"כ [[אדמו"ר המהר"ש]] שיש אמרה האומרת "חסיד - עד הכיס", וכשהכיס נמצא למעלה יוצא שהחסיד מתקטן יותר כאשר הוא חסיד רק מראשו ועד לכיסו העליון, ולאומת זאת עם הכיס נמצא למטה יוצא שהחסיד שבו נהיה גדול יותר{{הערה| רשימות דברים חלק ב' עמוד פ"ג}}.. מכיון שפעם לא היו כפתורים לסירטוק הסירטוק נסגר ע"י ה[[גארטל]]{{הערה|דוגמה לכך ניתן לראות בציורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]}}.

לסירטוק יש ארבעה כפתורים, כאשר שניים מהם משמשים לסגירת הסירטוק, והשניים האחרים שמשו את הסוחרים בימים ההם להידוק המגבעת לחליפה. בפועל תכונות אלה נשמרו עד היום כאשר גם בכובע נתן לראות כפתור ומקום מיוחד להכנסת כפתור ששימש את הסוחרים להידוקו לחליפתם.

==סוגים בסירטוק==

בסירטוק יש שני סגוים, הסוג הראשון עשוי מבד, והשני ממשי. הסירטוק העשוי ממשי הוא הסירטוק המהודר והיקר ביותר, ואיתו נהגו רבותינו נשיאנו מתקופתו של [[אדמו"ר מהר"ש]] ללכת בשבתות ובימים טובים, ועם הסירטוק שעשוי מבד היו הולכים בימי החול. כיום נוהגים גם ה[[חסידים]] ללכת עם סירטוק המשי בשבתות ובימים טובים, וזאת בשל מעלתו של המשי שמוסברת בהרחבה בעשרות מקומות ב[[חסידות]].

משנת [[תר"ד]] שאז החלו חסידי חב"ד ללבוש את הסירטוק, ועד ימינו נוהגים חסידי חב"ד לחבוש סירטוק עשוי בד בימי חול ובשבתות{{הערה|דבר זה התשנה לאחר שיחתו של הרבי בה אמר ש"צריך לחזור ללבושי המשי", אך גם כיום נוהגים הרבה חסידים שאין ידם משגת סירטוק משי ללבוש סירטוק בד}}.

סירטוק משי הוא הסוג הטוב ביותר שיש ואף המהודר ביותר, זהו סוג הסירטוק שאתו נוהג ללכת כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]].

מנהג רבותיני נשיאנו מתקופת [[אדמו"ר המהר"ש]] היה ללכת בימות החול בסירטוק בד, ובשבתו  ומועדים ללכת בסירטוק עשוי משי, הסיבה לכך הייתה שצריך לייחד בגד מיוחד לשבת ואף מעלתו הגדולה של המשי, שדרגתו נעלת בתורת החסידות. אך משנת [[תשל"ח]] החל הרבי ללכת גם בימות החול בסירטוק משי.

 

עד לשנות הכפי"ם מנהג חסידים היה ללכת גם בימות השבת ומועדים בסירטוק עשוי בד, אך בעקבות שיחתה של הרבי שבה  בה קרה לחסידים לחזור וללבוש מלבושי משי החלו רבבות חסידים ללבוש בשבתות וחגים את סירטוק המשי.