חטא המרגלים: הבדלים בין גרסאות בדף

בסופו של דבר ה' אומר כיצד יתרחש העונש. כל האנשים שנספרו על ידי השקלים, שהינם בני עשרים ועד בני שישים שנה, ימותו במדבר. בעוד הנשים ובני שבט לוי, וכן כלב ויהושע, וכמובן הילדים הקטנים לא ימות, אלא יסתובבו ארבעים שנה ואז יכנסו לארץ המובטחת. עשרת המרגלים שדיברו רע על הארץ, ימותו במיתה משונה. קבוצת אנשים התחרטה על חטאם וקמו בבוקר המחרת בנסיון ללכת ישירות לארץ ישראל. משה הזהירם שלא לעשות זאת כיון ש[[הקב"ה]] לא עימם, אך הם לא שהו לאזהרותיו, אך העמלקים יצאו למלחמה עימם והם נהרגו כולם.  

==בחסידות==

===חיבור נס וטבע===

התורה מספרת<ref>על פי שיחת ש״פ שלח תשכ״ב, אשר מבוססת על דברי אדמו"ר הזקן הנ"ל</ref> כי המרגלים אמרו – ובכך הפחידו את בני ישראל – שאי אפשר לכבוש את ארץ ישראל ״כי עז העם היושב בארץ וגו״, ולכן, טענו, לא נוכל לעלות להלחם בעם ״כי חזק הוא ממנו״, וחז״ל מספרים<ref>סוטה לה, א וש״נ. (וראה לקמן כיצד שבה להם האמונה)</ref> שהמרגלים טענו, כי יושבי הארץ חזקים ח״ו (״ממנו״) מהקב״ה ו״כביכול אפילו בעל הבית (הקב"ה) אינו יכול להוציא כליו משם (היינו לא שולט על המצב שמה)״.

ועל זה השיבו כלב ויהושע: ״אם חפץ בנו ה׳״. מאחר שפנימיות רצונו של הקב״ה היא שנשלים שם את הכוונה של [[דירה בתחתונים]] – הרי ״לחמנו הם וגו׳ וה׳ אתנו אל תראום״, אין לנו מה להתפעל ולהתיירא מן העולם, כי אף שהעולם נשאר בגדר הטבע, הרי הקב״ה נמצא תמיד עם בני ישראל והוא מעניק להם בתוך הטבע עצמו, הצלחה למעלה מן הטבע, לעשות מהעולם לחמנו – ״דם ובשר כבשרו״ כפי שאנו במדבר, ושכנתי בתוכם, כלי לאלקות.

===שינוי בסדר השליחות===

==הערות שוליים==

[[קטגוריה:חומש במדבר]]