זמן: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 340 בתים ,  9 ביולי 2020
שורה 6: שורה 6:


==בריאת הזמן==
==בריאת הזמן==
===שיטת רבי צבי הירש מזידיטשוב===
בעניין בריאת הזמן על ידי [[הקב"ה]], כותב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערת שוליים| ב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידור]] שער הקריאת שמע, בדיבור המתחיל להבין פרק ראשון דקריאת שמע.}} בשם [[המגיד ממזריטש]] כי הזמן הינו דבר מחודש שנברא בבריאת העולם כיתר הברואים. כך גם כתבו רבותינו הראשונים [[הרמב"ם]], ה[[רס"ג]]{{הערת שוליים|1=[[אמונות ודעות]] מ"ג ד"ה והראיה הד'.}} וה[[רשב"א]]{{הערת שוליים|שו"ת תי"ח.}}, וכך כותבים ה[[רמ"ע מפאנו]]{{הערת שוליים|עשרה מאמרות, מאמר אם כל חלק א' פט"ז.}} וה[[ספורנו]]{{הערת שוליים|בתחילת פירושו על התורה.}}.
לפי שיטת רבי [[צבי הירש מזידיטשוב]]{{הערת שוליים|בספרו ועשה טוב, קרוב לתחילתו.}}, הזמן אינו [[נברא]] מחודש שנברא ב[[בריאת העולם]], אלא הוא היה כבר קודם בריאת העולם.
 
===שיטת אדמו"ר הזקן===
אך לפי שיטת [[אדמו"ר הזקן]]{{הערת שוליים| ב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידור]] שער הקריאת שמע, בדיבור המתחיל להבין פרק ראשון דקריאת שמע.}} בשם [[המגיד ממזריטש]] הזמן הוא דבר מחודש שנברא בבריאת העולם כיתר הברואים. שיטה זו היא גם שיטת [[הרמב"ם]], ה[[רס"ג]]{{הערת שוליים|1=[[אמונות ודעות]] מ"ג ד"ה והראיה הד'.}}, ה[[רשב"א]]{{הערת שוליים|שו"ת תי"ח.}}, ה[[רמ"ע מפאנו]]{{הערת שוליים|עשרה מאמרות, מאמר אם כל חלק א' פט"ז.}} וה[[ספורנו]]{{הערת שוליים|בתחילת פירושו על התורה.}}.


הטעם לשיטתו של אדמו"ר הזקן היא, שהמציאות של הזמן והמקום מהווים יחד את מציאות של עולם מוגבל, עם הגבלות גשמיות.
הטעם לשיטתו של אדמו"ר הזקן היא, שהמציאות של הזמן והמקום מהווים יחד את מציאות של עולם מוגבל, עם הגבלות גשמיות.
שורה 24: שורה 20:
א. הזמן המשוער והנמדד, הוא פשוט שהוא נברא שהרי לפני בריאת העולם לא היה כלי למדידת הזמן על ידי ה[[שמש]] וה[[ירח]].
א. הזמן המשוער והנמדד, הוא פשוט שהוא נברא שהרי לפני בריאת העולם לא היה כלי למדידת הזמן על ידי ה[[שמש]] וה[[ירח]].


ב. עצם המשך הזמן, וגם הוא [[נברא]]. ודלא כדעת העקרים. {{הערת שוליים|1=עיין [[דרך מצוותיך|ספר המצוות]] ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] מצות האמנת האלקות פי"א ובכ"מ ב[[עשרה מאמרות (ספר)]] לרמ"ע מפאנו (שם).}}. דהיינו: ברוחניות, לא קיים כלל מושג של זמן, דהיינו הנאה ותענוג שהוא רק בזמן מסויים, או הנהגה המוגבלת לזמן מסויים, אלא כל מציאות רוחנית היא נצחית והשפעתה ללא הגבלה. לכן גם אם אדם מקיים למשל מצוה שזמן קיומה הוא רגע אחד, אז התענוג וההנאה הרוחנית שנשמתו חווה ובעתיד עתידה גם נפשו לחוות היא נצחית ובלתי מוגבלת.
ב. עצם המשך הזמן, וגם הוא [[נברא]].{{הערת שוליים|1=ודלא כדעת [[העיקרים]], עיין [[דרך מצוותיך|ספר המצוות]] ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] מצות האמנת האלקות פי"א ובכ"מ ב[[עשרה מאמרות (ספר)]] לרמ"ע מפאנו (שם).}}. דהיינו: ברוחניות, לא קיים כלל מושג של זמן, דהיינו הנאה ותענוג שהוא רק בזמן מסויים, או הנהגה המוגבלת לזמן מסויים, אלא כל מציאות רוחנית היא נצחית והשפעתה ללא הגבלה. לכן גם אם אדם מקיים למשל מצוה שזמן קיומה הוא רגע אחד, אז התענוג וההנאה הרוחנית שנשמתו חווה ובעתיד עתידה גם נפשו לחוות היא נצחית ובלתי מוגבלת.
====הקושיות על שיטה זו====
====שיטת רבי צבי הירש מזידיטשוב====
על שיטה זו של [[הרב המגיד]], יש מספר קושיות:
לפי שיטת רבי [[צבי הירש מזידיטשוב]]{{הערת שוליים|בספרו ועשה טוב, קרוב לתחילתו.}}, הזמן אינו [[נברא]] מחודש שנברא ב[[בריאת העולם]], אלא הוא היה כבר קודם בריאת העולם.


הקושיה העיקרית היא מהנאמר ב[[מדרש]]{{הערת שוליים|בראשית רבה רפ"ג.}}: {{ציטוטון|מלמד שהיה סדר זמנים קודם}} ומהמובא ב[[גמרא]]: {{ציטוטון|אלפיים שנה קדמה [[תורה]] ל[[עולם]]}}. מכוח קושיות אלו סובר הרב מזידיטשוב כי המגיד לא אמר דברים אלו, אך [[הרבי]]{{הערת שוליים|1=בספר '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15822&hilite=b36a8060-af87-44e2-a5d7-500de81c456a&st=%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%97&pgnum=179 שערי אמונה]'''.}} מכריח כי הדבר נכון, שהרי שורה ארוכה של ראשונים סוברים גם כך, וישנם תירוצים שונים על קושיות אלו{{הערת שוליים|ראה שומר אמונים ויכוח שני מי"ז.}}.
הרב מזידיטשוב חולק על שיטת אדמו"ר הזקן, כיוון שמהנאמר ב[[מדרש]]{{הערת שוליים|בראשית רבה רפ"ג.}}: {{ציטוטון|מלמד שהיה סדר זמנים קודם}} ומהמובא ב[[גמרא]]: {{ציטוטון|אלפיים שנה קדמה [[תורה]] ל[[עולם]]}} מוכח כי הזמן היה קודם בריאת העולם. מכוח קושיות אלו סובר הרב מזידיטשוב כי המגיד לא אמר דברים אלו. אך [[הרבי]] כותב במכתב{{הערה|1=מובא בספר [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15822&hilite=b36a8060-af87-44e2-a5d7-500de81c456a&st=%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%97&pgnum=179 שערי אמונה עמוד קפח].}} שמוכרחים לומר כשיטתו של אדמו"ר הזקן, שהרי הראשונים גם הם סבורים כך, ועל הקושיות שהעלה הרב מזידיטשוב ישנם תירוצים בספרי גדולי ישראל{{הערה|ראה שומר אמונים ויכוח שני מי"ז. רבינו בחיי בתחילת פרשת בראשית}}, ו{{ציטוטון|סדר זמנים}} הכוונה לשרש הזמן, שהוא עניין פחות מגושם מהזמן שכאן בעולם הזה.


קושיה נוספת היא, איך שייך לומר שבריאת העולם הייתה ב[[כ"ה באלול]]{{הערת שוליים|לפי שיטת רבי אליעזר ב[[מסכת ראש השנה]].}} או ב[[כ"ה באדר]]{{הערת שוליים|1=לפי שיטת רבי יהושע שם.}}, הרי אם מציאות הזמן היא ברייה חדשה, לא היה קיים הזמן שנוכל לקרוא ליום הראשון כ"ה אדר (או כ"ה אלול), כאילו קדמו לו כ"ד ימים וכמה חדשים.
קושיה נוספת היא, איך שייך לומר שבריאת העולם הייתה ב[[כ"ה באלול]]{{הערת שוליים|לפי שיטת רבי אליעזר ב[[מסכת ראש השנה]].}} או ב[[כ"ה באדר]]{{הערת שוליים|1=לפי שיטת רבי יהושע שם.}}, הרי אם מציאות הזמן היא ברייה חדשה, לא היה קיים הזמן שנוכל לקרוא ליום הראשון כ"ה אדר (או כ"ה אלול), כאילו קדמו לו כ"ד ימים וכמה חדשים.

תפריט ניווט