37,397
עריכות
קריעת ים סוף: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:קריעת ים סוף.jpg|left|thumb|300px|איור של [[קריעת ים סוף]]]] | [[תמונה:קריעת ים סוף.jpg|left|thumb|300px|איור של [[קריעת ים סוף]]]] | ||
'''קריעת ים סוף''' הוא מאורע ניסי שהתרחש בתאריך [[כ"א ניסן]] | '''קריעת ים סוף''' הוא מאורע ניסי שהתרחש בתאריך [[כ"א ניסן]] ([[שביעי של פסח]]){{הערה|סוטה יב, ב.}}, ב'תמ"ח אחרי ש[[בני ישראל]] [[יציאת מצרים|יצאו ממצרים]], בו נבקעו מי ים סוף ונעמדו כחומה, ועל ידי כך נמלטו בני ישראל מהמצרים, אלו טבעו בים לאחר שחזר ונסגר עליהם. | ||
==פרטי המאורע== | ==פרטי המאורע== | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
===אופן ההתחברות=== | ===אופן ההתחברות=== | ||
באופן התחברות האורות | באופן התחברות האורות של [[אצילות]], עם [[בי"ע|עולמות בי"ע]], ישנם שני שיטות: | ||
לשיטת הזהר{{הערה|ראה זהר חלק א' רח, א. חלק ב' מח, ב.}} ה[[נשמות]] שבבי"ע התעלו למדריגת נשמות שבאצילות{{הערה|שאינם מרגישים את עצמם כנברא.}}. יסוד השיטה היא בדברי הפסוק "ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים"{{הערה|שמות יד, כט.}}. | לשיטת הזהר{{הערה|ראה זהר חלק א' רח, א. חלק ב' מח, ב.}} ה[[נשמות]] שבבי"ע התעלו למדריגת נשמות שבאצילות{{הערה|שאינם מרגישים את עצמם כנברא.}}. יסוד השיטה היא בדברי הפסוק "ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים"{{הערה|שמות יד, כט.}}. | ||
לשיטת [[אריז"ל|האריז"ל]]{{הערה|[[פרי עץ חיים]] שער חג המצות פ"ח. שער הכוונות ענין ספירת העומר דרוש יב.}} | לשיטת [[אריז"ל|האריז"ל]]{{הערה|[[פרי עץ חיים]] שער חג המצות פ"ח. שער הכוונות ענין ספירת העומר דרוש יב.}} התחברות האצילות עם עולמות בי"ע היתה להיפך - נשמות שבאצילות נולדו והתגלו בעולמות בי"ע. שיטה זאת מסתדרת עם לשון הפסוק "הפך ים ליבשה"{{הערה|כל זה מתוך סידור עם דא"ח רפט, ד (ובהוצאות החדשות – 848).}}. | ||
אמנם ב[[חסידות]] מבואר שנקודת ב' האופנים הוא אחד. ושבאמת ב' האופנים נכונים, וההתחברות נעשית בב' האופנים{{הערה|[[סידור עם דא"ח]] שם. וראה שיחת אחרון של פסח [[ה'תנש"א]] – ספה"ש חלק א' עמוד 441.}}. | אמנם ב[[חסידות]] מבואר שנקודת ב' האופנים הוא אחד. ושבאמת ב' האופנים נכונים, וההתחברות נעשית בב' האופנים{{הערה|[[סידור עם דא"ח]] שם. וראה שיחת אחרון של פסח [[ה'תנש"א]] – ספה"ש חלק א' עמוד 441.}}. | ||
===ראתה שפחה על הים | ===ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל=== | ||
חז"ל אומרים{{הערה|ראה מכילתא בשלח טו. זהר חלק ב' סד, ב. צד, א. חלק ג' כב, ב.}} "ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל", ו"אפילו עוברים שבמעי אמן אמרו שירה על הים"{{הערה|ברכות נ, א. כתובות ז, ב. סוטה ל, ב.}}. | חז"ל אומרים{{הערה|ראה מכילתא בשלח טו. זהר חלק ב' סד, ב. צד, א. חלק ג' כב, ב.}} "ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל", ו"אפילו עוברים שבמעי אמן אמרו שירה על הים"{{הערה|ברכות נ, א. כתובות ז, ב. סוטה ל, ב.}}. | ||