שינויים

'''שבעת קני המנורה ''' הינו מושג שהרבי ש[[הרבי]] חידש בשנים הראשונות לנשיאותו ומטרתו שיהיו שבעה בחורים בישיבה שמצטיינים בלימוד ה[[נגלה]] ושבעה תלמידים שמצטיינים בלימוד ה[[חסידות]].

בתחילת [[חודש כסליוכסלו]] של [[תשי"ט]] בעת [[יחידות]] שגרתית להנהלת ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ביקש [[הרבי]] מאת הנהלת ה[[ישיבה]] לבחור את שבעת הקני המנורה דהיינו שבעה בחורים ששייכים ומתאימים יותר ללימוד חלק ה[[נגלה]] שב[[תורה]] ובזה הם מצטיינים ושבעה בחורים ששייכים ומתאימים יותר ללימוד בחלק ה[[חסידות]] שב[[תורה]] ובזה הם מצטיינים.

למחרת ההתועדות הוציא הרבי פתק להרב [[מרדכי מענטליק]] בו הוא מבקש שהבחורים שמשתתפים בענין של ה"קנים" ימסרו שיעור בפני הישיבה, ומאז נהיה מנהג ב770 שבכל יום שישי בצהריים היה שיעור בנגלה על ידי אחד ה"קנים" ב[[נגלה]] ובכל ליל שבת היה שיעור ב[[חסידות]] שנמסר על ידי אחד מהקניםמה"קנים" בחסידות.

לאחר שבועיים ב[[התועדות]] [[י"ט כסליוכסלו]] ביקש [[הרבי]] שכל הבחורים הנבחרים יאמרו [[לחיים]] ו[[הרבי]] והרבי הזכיר את שמותם, ולאחר . לאחר שאמרו [[לחיים]], [[הרבי]] ביקש מהם שיתחילו [[ניגון]] , והם התחילו לנגן "[[ופרצת]]" במנגינת כי אלוקים.

הרבי גם דרש מהם לכתוב את חידושיהם ולהדפיסם ב[[קובץ פלפולים]] ובאמת , ואכן, יומיים לאחר הופעת הקובץ הראשון [[, הרבי]] הזכיר את זה העניין בהתועדות של [[חג השבועות]] [[תשי"ט]].

הרבי רצה שזה שמנהג שבעת הקנים יתפשט גם בישיבות אחרות ושלח מכתב בי"ב [[סיון]] להנהלת ה[[תומכי תמימים לוד|ישיבהבלוד]] ב[[לוד]] ומצורף את הקובץ פלפולים בצירוף קובץ הפלפולים וביקש מהם לאמץ את הרעיון.