12,906
עריכות
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) (←ענינו) |
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) (←ענינו) |
||
שורה 5: | שורה 5: | ||
ההבדל בין ה[[נבראים]] ל[[הקב"ה]] הוא בבחינת "אין ערוך" - אין אפשרות להעריך את גדולתו של ה' ביחס לשאר הנבראים. | ההבדל בין ה[[נבראים]] ל[[הקב"ה]] הוא בבחינת "אין ערוך" - אין אפשרות להעריך את גדולתו של ה' ביחס לשאר הנבראים. | ||
אין ערוך גם מבטא את ההבדל והמרחק בין [[הקב"ה]] לבין ה[[אדם]], שאדם הוא שפל הבריאה{{הערה|מאמר יתוש קדמך וכו'}} הוא רחוק באין ערוך מהקב"ה, אך עם זאת בתניא{{הערה|תניא פרק ב'}} מוסבר שלמרות שלאדם אין הבנה והשגה באלוקות - [[נשמה|נשמתו]] של האדם מחוברת | אין ערוך גם מבטא את ההבדל והמרחק בין [[הקב"ה]] לבין ה[[אדם]], שאדם הוא שפל הבריאה{{הערה|מאמר יתוש קדמך וכו'}} הוא רחוק באין ערוך מהקב"ה, אך עם זאת בתניא{{הערה|תניא פרק ב'}} מוסבר שלמרות שלאדם אין הבנה והשגה באלוקות - [[נשמה|נשמתו]] של האדם היא כלשון התניא "חלק אלוקה ממעל '''ממש'''{{הערה|אדמו"ר הזקן הוסיף את המילה "ממש" לפס' כדי להדגיש עד כמה נשמתו של האדם מחוברת להקב"ה}}". | ||
אך [[אדמו"ר הזקן]] מסביר שם שלא רק ה[[נשמה]] יכולה להיות כלולה בהקב"ה, אלא גם האדם עצמו יכול להיות כלול בה', ומסביר שם שכאשר אדם לומד תורה, אז הוא נהיה כלול בהקב"ה. וזה כמו אדם המחבק מלך, שכשאר אדם מחבק מלך - גם האדם מחבק את המלך והמלך מלובש באדם, וגם המלך מחבק את האדם והאדם מלובש במלך, כך בלימוד תורה כשיהודי לומד תורה הוא מלביש עצמו בתורה, ואף התורה מלבישה עצמה ביהודי, ומכיון ש"[[אורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד]] במליא יוצא שהאדם מלביש עצמו באלוקות, וכל זאת למרות שהקב"ה הוא באין ערוך לנבראים. | |||
ועוד מבואר ב[[תניא]]{{הערה|פרק ל' ליקוטי אמרים}} ש[[האבות]] שהם היו [[מרכבה]] לאלוקות, להם היה איזשהו הבנה ותפיסה באלוקות, אך אנחנו - שאיננו מרכבה ולא מתקרבים לדרגה זו, אין ביכולתנו להבין ולהשיג את גדולתו של הקב"ה. | ועוד מבואר ב[[תניא]]{{הערה|פרק ל' ליקוטי אמרים}} ש[[האבות]] שהם היו [[מרכבה]] לאלוקות, להם היה איזשהו הבנה ותפיסה באלוקות, אך אנחנו - שאיננו מרכבה ולא מתקרבים לדרגה זו, אין ביכולתנו להבין ולהשיג את גדולתו של הקב"ה. |
עריכות