חב"דפדיה:תולדות חסידות חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף

המיזם לא נועד להיכנס לפרטי האירועים, רק לתאר את השתלשלותם בזה אחר זה וההשלכות שלהם על חסידות חב"ד.

[[קובץ:רבי שניאור זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[רבי שניאור זלמן מליאדי]], "אדמו"ר הזקן", מייסד חסידות חב"ד]]

כשחזר [[אדמו"ר הזקן]] לראשונה ממזריטש, סיפר שרבו, [[המגיד ממזריטש]], אמר לו שאחד מתפקידיו הוא לייסד את שיטת [[חסידות חב"ד]]{{הערה|[[חסיד]]ים מספרים כי באותה שנה שאל [[הרב המגיד]] את אדמו"ר הזקן מה קורה עם תלמידיו, ואדמו"ר הזקן ענה: "יש לי הלבנים אבל חסר לי הדבק". אמר לו המגיד: "אני אתן לך את הדבק". ובאותה שנה יסד אדמו"ר הזקן את [[חסידות חב"ד]]. (ראה [[פניני הכתר]]).}}. עוד בחייו של המגיד ממזריטש, בשנת [[תקל"ב]], יסד אדמו"ר הזקן את שיטתו החדשה ב[[עבודת השם]] - חסידות חב"ד - שהייתה ייחודית בין תלמידי המגיד{{הערה|בשנת [[תקל"ב]], כבשו הרוסים את כל איזור [[ויטבסק]] ו[[ליוזנא]] מידי הפולנים. לכן, רק באותה שנה נוסדה חסידות חב"ד, לפי שהיתה יכולה להיווסד רק ב[[רוסיה]].

===תקנ"ב - הקטרוג על אדמו"ר הזקן===

במשך שנים מעטות התפשטה חסידות חב"ד בכל רחבי [[רוסיה]] ו[[אוקראינה]], כשעשרות אלפי יהודים מצטרפים אליה. הצלחתו, חסרת התקדים, של רבנו הזקן עוררה עליו מנגדים שלא נחו ולא שקטו.

שנת [[תקנ"ב]] היתה שנה קשה מאד לרבנו הזקן. במשך חדשים רבים, החל מ[[ראש השנה]] תקנ"ב עד חג ה[[שבועות]], לא ידעו בני ביתו, [[אדמו"ר האמצעי]] וזקני המקורבים, מיסוריו הקשים של רבנו הזקן בגלל רדיפותיהם של המתננדים.

לפתע קם רבנו הזקן ממקום מושכו ואמר בקול בוכים:

לאחר הקבורה עבר [[אדמו"ר הצמח צדק]] לגור בהאדיטש, ליד הציון הקדוש.

===ליובאוויטש===

[[תמונה:העיירה_ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור מפת ה[[עיירה]] ליובאוויטש, מקום מגורי ארבעה מנשיאי חב"ד במשך כמאה ועשר שנים, שעל שמה נקראת החסידות עד היום]]

נשיאותו של רבנו האמצעי נמשכה כארבע עשרה שנים.{{הערת שוליים|'[[בית רבי]]' ח"ב עמ' יא}}

=== '''תקפ"ט''' – קבלת הנשיאות של הצ"צ ===

* '''תרכ"ו''' - הסתלקות הצ"צ

=== '''תרכ"ו''' – קבלת הנשיאות של אדמו"ר מהר"ש ===

הרבי היה גם [[סופר סת"ם]] מומחה, בעל כתב יפה ובהיר. לכל אחד מבניו העניק [[מגילה]] שכתב בכתב ידו.

בשנת [[תרמ"א]] (1881) עם הרצחו של הצאר אלכסנדר השני, פרצו פרעות נגה היהורים, בכל רחבי רוסיה. באותם פוגרומים נרצחו ונשדדו אלפי יהודים. את הפוגרומים ערכו כנופיות מאורגנות שקיבלו עידוה מהשלטונות.

הסתלקות ארמו"ר מוהר"ש פגעה קשות בחסידי חב"ד, שנשארו מיותמים ומבולבלים, שכן בניו של הרב ה[[רז"א]] ואדמו"ר הרש"ב היו צעירים מאד והם סירבו לקבל את הנשיאות{{הערת שוליים|'[[ליקוטי דיבורים]]' חלק א' עמ' 356. '[[כרם חב"ד]]' גליון א'}}.

===תרמ"ג - קבלת הנשיאות של אדמו"ר מהרש"ב===

כל יהודי רוסטוב השתתפו בהלוויה. הוא נטמן בבית העלמין הישן של רוסטוב. בשנת [[ת"ש]] עמדו השלטונות להרוס את בית העלמין הישן, ונאלצו להעביר את הציון לבית העלמין החדש{{הערת שוליים|[[אשכבתא דרבי]]}}.

[[תמונה:הרבי הרייץ מהרהר.jpg|left|thumb|350px|אדמו"ר הריי"צ נ"ע בהרהור עמוק]]

אדמו”ר הרש”ב הסתלק ביום [[ב' ניסן תר"פ]]. בצוואתו מבקש שבנו יחידו, הלא הוא רבי יוסף יצחק, ימשיך לשאת בעול הנהגת החסידים. כך כבר ביום ההסתלקות הוכתר אדמו”ר הריי”צ בכתר הנשיאות החב”דית.  

* '''[[תש"י]]''' – הסתלקות

כשנודע על הסתלקות אדמו"ר הריי"צ החלו החסידים לדבר על כך שצריך למנות את "הרמ"ש" (= ראשי התיבות: '''הר'''ב '''מ'''נחם (מענדל) '''ש'''ניאורסון". כך נקרא הרבי לפני התמנותו הרשמי ל"רבי")